• תפריט
בארץ

היועץ הכלכלי החדש לרמטכ"ל: יותר גיוס מקצועי, פחות חובה

ששון חדד, שנכנס היום לתפקידו, חזה בעבודת הדוקטורט שהגיש לפני שנה שצה"ל יידרש לצמצם את גיוס החובה כדי לפנות יותר תקציב לגיוס מקצועי בשכר. זאת כדי שיוכל להתחרות על עובדים מול המגזר הפרטי, בפרט בתחומים הטכנולוגיים

שאול אמסטרדמסקי 18:0003.11.14

"ככל שההתקדמות הטכנולוגית בישראל תהיה גבוהה יותר, יגדל חלקו של הגיוס המקצועי לצה"ל", כך מנבא המודל שיצר היועץ הכספי החדש לרמטכ"ל, תת־אלוף ששון חדד, שייכנס היום לתפקידו. את המודל הציג חדד בעבודת הדוקטורט שלו, שאותה הגיש לפני שנה במסגרת הפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב.

 

חדד כיהן עד עתה כראש מחלקת תקציבי היבשה ביועץ הכספי לרמטכ"ל. המומחיות שלו היא בנושאים התקציביים הכבדים והקלאסיים של מערכת הביטחון, כלומר בבניין הכוח, בניית תוכניות עבודה רב שנתיות וכדומה. המסקנה שהוא מעלה במחקרו חשובה בעיקר בשנים אלה, כשצה"ל פועל לצמצום כוח אדם, ובמקביל נמצא בתחרות גוברת מול השוק הפרטי בעיקר במקצועות הטכנולוגיים, בניסיון לגייס אליו את אנשי הקבע האיכותיים ביותר. שני תהליכים אלה עשויים לחייב את צה"ל להקטין את רכיב גיוס החובה בעתיד הנראה לעין, כדי להיות מסוגל להגדיל את היקף הקצינים בקבע בשכר גבוה שיכול להתחרות בשוק הפרטי.

 

 

עבודת הדוקטורט נושאת את הכותרת "צבא חובה מול צבא מקצועי: השפעת שיטת הגיוס על העוצמה הצבאית של מדינת ישראל" — אחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית, שמשום כך כמעט ואינו מדובר בשיח הציבורי (כפי שאף מצוין בעבודה).

 

מודל שבוחן שימוש מיטבי בתקציב במקום צמצום עלויות

 

על פי חדד, המודל הקלאסי הנהוג בעולם לבחינת השאלה אם המדינה נזקקת לגיוס חובה או לצבא מקצועי שמשלם שכר חודשי לחייליו כמו כל מקום עבודה אחר, הוא מודל כלכלי - כלומר איזה תמהיל כוח אדם יביא את גובה תקציב הביטחון לנקודה אופטימלית.

 

בניסיון ללכת בין הטיפות - שהרי קצין בכיר בצה"ל לא יציג מודל שיאפשר הקטנה של תקציב הביטחון - חדד התרחק בעבודתו מהמודל הקלאסי, והציע מודל שבוחן את השאלה מזווית אחרת - איזה מודל כוח אדם יאפשר להגיע לעוצמה ביטחונית אופטימלית בהינתן תקציב בגובה מסוים. כלומר, אין זה ניסיון להביא את התקציב לגובה אופטימלי, אלא ניסיון להביא את תמהיל כוח האדם בצבא לנקודה אופטימלית, במסגרת תקציב נתון.

 

ששון חדד ששון חדד צילום: דו"צ

 

העלאת שכר חיילי החובה תחייב לצמצם את מספרם

 

חדד משתמש בעבודה בנתונים הגלויים בספרות המקצועית לגבי גודלו של צבא החובה וצבא הקבע בישראל, שאליהם הוא מוסיף נתונים חסויים לגבי גודלו המדויק של הצבא על מנת לכייל את המודל. עם זאת, הוא נמנע מלפרסם את הנתונים המדויקים יותר במסגרת העבודה, מטעמי סיווג ביטחוני.

 

על פי הניתוח שלו, עולה כי גודל צבא החובה בישראל נמצא בטווח אופטימלי (ככל הידוע, בין 105 ל־125 אלף חיילי חובה בכל רגע נתון, ועוד כ־80 אלף קצינים בקבע).

 

חדד מראה כי מה שישפיע יותר מכל על השאלה אם לישראל דרושים יותר חיילים בגיוס חובה או יותר חיילים בגיוס מקצועי הוא גובה שכר חיילי החובה. כל עוד שכר החיילים נמוך כפי שהוא היום, הרי שגובה גיוס החובה נמצא בטווח האופטימלי. אם הכנסת או הממשלה יחליטו להעלות את שכר חיילי החובה, למשל לגובה שכר המינימום במשק, הרי שהדבר יחייב שינוי משמעותי באופן הגיוס לצה"ל, משום שתקציב הביטחון לא יוכל לשאת בעלויות אלה ללא הקטנה משמעותית של מספר החיילים בצה"ל.

 

סייע בהכנת הכתבה: אסף גלעד

בטל שלח
    לכל התגובות
    x