$
בארץ

פרסום ראשון

אל"מ ששון חדד ימונה ליועץ הכלכלי לרמטכ"ל במקום ראם עמינח

חדד משמש כיום כרמ"ח תקציבי היבשה והוא רו"ח בהשכלתו; המומחיות של חדד היא בנושאים התקציביים ה"כבדים" והקלאסיים של מערכת הביטחון; עמינח אמור היה לפרוש מתפקידו בתחילת ספטמבר, אך פרישתו נדחתה בעקבות מבצע "צוק איתן" וחוסר הסכמה על זהות היועץ הבא

עמרי מילמן, קרן צוריאל ודיאנה בחור ניר 21:1002.10.14

אל"מ ד"ר משה חדד יחליף את ראם עמינח בתפקיד היועץ הכלכלי לרמטכ"ל. היועץ הכלכלי הוא למעשה איש הכספים הבכיר של מערכת הביטחון בדרגת תא"ל, שמשמש גם כראש אגף תקציבים של משרד הביטחון.  

חדד משמש כיום כרמ"ח תקציבי היבשה, והיה אחראי על התקציבים של זרוע יבשה בתפקידו הקודם. המומחיות של חדד היא בנושאים התקציביים ה"כבדים" והקלאסיים של מערכת הביטחון, כלומר בבניין הכוח, בבניית תוכניות עבודה רב־שנתיות וכיו"ב. 

 

עמינח אמור היה לפרוש מתפקידו בתחילת ספטמבר, אך פרישתו נדחתה בעקבות מבצע "צוק איתן" ולאחר מכן בעקבות חוסר הסכמה בין מנכ"ל משרד הביטחון לרמטכ"ל. בסופו של דבר שר הבטחון משה יעלון הכריע כי חדד יזכה בתפקיד.

 

אל"מ ד"ר ששון חדד אל"מ ד"ר ששון חדד צילום: דו"צ

 

כל שירותו הצבאי של חדד עמד בסימן תקציבי: תחילה בחיל הקשר שם הוא מילא תפקידים תקציביים וכלכליים. לאחר מכן עבר לחטיבת המחשוב ולאגף התקשוב. "הוא עשה מגוון גדול של תפקידים בהרבה יחידות בצבא", אומר אדם שעבד עמו. "הוא ההיפך מ'נישתי' ואיש מקצוע מעולה. מעבר להשכלה הרחבה שלו, הוא מכיר היטב את הצבא, את משרד הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".

 

חדד בעל תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ותואר שני במנהל עסקים בהצטיינות, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. לפני שנים אחדות פרסם את הדוקטורט שלו במנהל עסקים, בהנחיית פרופ' אשר טישלר, שמונה לאחרונה לנשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל. הדוקטורט של חדד עסק בכלכלת כוח אדם בצבא, ובשאלה מה טוב לעוצמה הצבאית של ישראל - צבא חובה או צבא מקצועי. הוא העריך שבטווח הארוך לא יהיה מנוס ממעבר לצבא מקצועי, ולו באופן חלקי, ולכן ראוי לבצע כבר עתה מהלכי ביניים שיגדילו את החלק המקצועי של הצבא, כמו קיצור השירות, הגדלת שכר שתיתן תמריץ לתחלופת כוח אדם במערכות נשק, והוצאת משימות לא צבאיות מאחריות הצבא. 

 

שואף להתייעלות

 

בראיונות שהעניק לתקשורת הכלכלית ניכר שחדד עוסק בבחינת ההוצאות השונות של הצבא ומשחק את המשחק החשוב והמורכב של איזון בין עלות לאיכות. בראיון ל"כלכליסט" לפני כשנתיים, סיפר כי צה"ל עורך בדיקה שוטפת של תהליכי ההפרטה שלו, ומחליט לעתים להחזיר פעילות ממיקור חוץ למיקור פנים. "יש רכבים שהצבא צריך לתחזק הרבה יותר מבשוק האזרחי", הסביר אז. "גילינו שאנחנו מקבלים הצעות מחיר שהולכות וגדלות עם השנים, ושבהשקעה מסוימת אפשר להכניס את התחזוקה פנימה, להחזיר את העלות בתוך שלוש שנים ולעבור למיקור פנים. אסור לאבד יכולות קריטיות ואפשר להחזיר דברים פנימה. זו לא בושה, ולפעמים זה פשוט יותר טוב".

 

בראיון שהעניק ל"פורבס" לפני כשנה וחצי, סיפר ש"תרבות הניהול שהכנסנו הביאה לשינוי כל שיטת הניתוח", אמר אז. "צה"ל נפתח לתחרות מבחינת הרכש, עשינו מיפוי בכל תחום, מה קיים וכמה זה עולה". אחת הדוגמאות שנתן הייתה החלפת מכשירי קשר מיושנים במכשירים מתקדמים, בעסקה שנחתמה עם משרד האוצר ועם אלביט מערכות. "עד היום כל נושא האחזקה טופל בצה"ל", הסביר.

 

"הצענו להסיט את האנשים שטיפלו בו למקומות אחרים, ובכך לתת עבודה לאחד המפעלים בארץ, באזור שהאוצר יבחר. החברה הקימה מפעל בערד והאוצר נתן לנו מענק של 200 מיליון שקל. סך כל העסקה עמד על מיליארד שקל, אבל משום שהשקענו באחזקה 20 שנה קדימה, קיבלנו מאלביט הנחה של 20% על המכשירים, בנוסף למענק מהאוצר. כך יצא שצה"ל הוציא 500 מיליון שקל על מכשירי קשר בשווי מיליארד שקל".

 

ראם עמינח, היועץ היוצא ראם עמינח, היועץ היוצא צילום: אוראל כהן

 

תא"ל מהרן פרוזנפר היועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר, כיום בעל 2 חברות יעוץ, אמר הערב: "מדובר באדם מאוד מנוסה עם הרבה שנים בתחום של ניהול תקציב וניהול כספי בצה"ל ובמשרד הבטחון. האתגרים שלו הם קודם כל לאפשר לצה"ל ולמשרד הבטחון לממש את הייעוד שלהם במתווה תקציבי בעייתי, כשתקציב מערכת הבטחון לא מספיק לה ומבצע צוק איתן המחיש זאת. האתגר השני שלו הוא לערוך תהליכים עמוקים במה שקשור לכח אדם ושכר: ליצור מודל שכר חדש ומודל קבע חדש. כיום גיל הפרישה בצה"ל הוא 50. זה הגרוע בכל העולמות: זה רע לארגון, לפרט ולמדינה ולכן צריך לבנות מודל שמותאם יותר לצרכים של הצבא. למודל הקבע החדש צריך להתאים מודל שכר חדש. האתגר השלישי קשור לניהול כלכלי וליעול מערכת הבטחון. יש הרבה תחומים שמחייבים בדיקה לעומק ומודרניזציה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x