• תפריט
בארץ

האוצר חולק על התמחור של הלחימה: "המבצע עלה 2.5 מיליארד שקל פחות ממה שטוען יעלון"

לראשונה בצוק איתן הביטחון העביר לאוצר נתונים מפורטים על הוצאותיו מדי יום, שאפשרו לאוצר לחשב בעצמו את עלויות הלחימה. ובכל זאת הצדדים הגיעו לתמחור שונה, בעיקר בשל אי־הסכמות על מה נחשב כהוצאה הקשורה למבצע

שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן 11:2615.09.14

משרד האוצר מתמחר את עלויות מבצע צוק איתן ב־6.5 מיליארד שקל. זאת לאחר שבועות ארוכים שבהם אגף החשבת הכללית בראשות מיכל עבאדי־בויאנג'ו עמל על שקלול הנתונים שמשרד הביטחון הציג להם. מנגד, שר הביטחון משה יעלון מתעקש כי המחיר המלא של הלחימה בעזה הוא 9 מיליארד שקל, ונראה כי הפער בין שני הצדדים נובע בעיקר מאי הסכמות על מה נחשב כחלק מהוצאות המבצע, ומה צריך להיחשב כעלויות שבשגרה.

עד לפני שלוש שנים, נתוני ההוצאות של מערכת הביטחון היה חסויים כמעט לחלוטין בפני האוצר. אולם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, במרץ 2012 הוציא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הנחיות להגברת השקיפות על מערכת הביטחון, הקובעות כי יקבל אגף החשב הכללי יקבל מהביטחון נתונים שיאפשרו בקרה וביקורת, בעיקר בנושאי כח אדם.

  

תקיפות צה"ל בעזה במבצע צוק איתן תקיפות צה"ל בעזה במבצע צוק איתן צילום: איי פי

 

כתוצאה מכך במהלך מבצע צוק איתן, החשבת הכללית קיבלה לראשונה עדכון יומי ממשרד הביטחון על הוצאות הלחימה. בכל ערב העבירו צה"ל ומשרד הביטחון את טבלאות האקסל לאוצר, וצוות המשותף לשלושת הגופים ניתח את הנתונים, כך שלפי דברי שני הצדדים, לכל יום היתה עלות.

 

החזרה לכשירות קוצצה

 

גורמים באוצר מדגישים כי ניתוח הנתונים שהם ביצעו היה מעמיק עד לרמת תמחור עלות שעת מנוע, וכי עבאדי־בויאנג'ו עצמה השקיעה בנושא עשרות שעות. כחלק מהבדיקה הם בחנו כיצד משרד הביטחון מתמחר ציוד ותחמושת, ובמקביל ביצעו תמחור בעצמם ובחנו עלויות עבר. באגף בחנו גם את סבירות המחירים, המלאי, שעות הטיסה וימי המילואים שדווחו ואת השימוש בחימושים שונים. פקידי האוצר אף הסתייעו ברואי חשבון חיצוניים לבקרה נוספת על הנושא.

 

ובכל זאת, למרות השקיפות והעברת הנתונים המפורטים לאוצר, התמחור של החשבת הכללית נמוך ב־2.5 מיליארד שקל מהתמחור שעליו מתעקשים במערכת הביטחון. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בחוסר ההסכמה בין הצדדים על מה צריך להיחשב כחלק מעלויות צוק איתן, ומה צריך להיות משוייך לעלויות שגרה.

 

 

על פי ההערכות, מיליארד שקל מתוך ההפרש בין הערכות המחיר השונות מיוחס לנושא החזרה לכשירות שלאחר הלחימה. במערכת הביטחון סבורים כי יש לכלול את תחזוקת הכלים ואת אימוני הרענון למילואים כחלק מעלויות המבצע, בעוד שהאוצר סבור שהוצאות כאלה אמורות להיכלל בתקציב השוטף.

 

לפי האוצר, אם מכלל העלויות שהגיש הביטחון הם קיזזו כ־20%, מהעלויות שהוגשו להם בנושא החזרה לכשירות הם קיזזו כ־80%. באוצר גם מדגישים כי הם שיקללו בהערכת העלויות 300 מיליון שקל, הקשורים לחזרה לכשירות (עבור אימונים וימ"מ), שאותם הם סבורים יש לנכות מהמימון המיוחד לטובת צוק איתן.

 

פערים באופן התמחור

 

יתרת הפער בגובה 1.5 מיליארד שקל מיוחסת להבדלי תמחור ולכפילויות. הבדלי התמחור נובעים מדרכי התמחור השונות - כך למשל, ציוד ניתן לתמחר לפי עלות רכישתו או לפי העלות הדרושה להחליפו. פערי הכפילות מתייחסים לתמחור הוצאות שצה"ל היה אמור לבצע במהלך הקיץ, גם אם לא היה מתרחש המבצע, כמו למשל ימי מילואים או שעות טיסה. וכך, האוצר קיזז מהעלויות שהגיש משרד הביטחון את התקציב השוטף הקיים ל־50 ימי המבצע.

 

באוצר מדגישים כי לא נכנסו לשיקול הדעת המבצעי של מערכת הביטחון, אך כן בחנו, והכניסו לתמחור רק מה ש"למיטב שיפוטינו נכלל בעלויות המלחמה". כך למשל, לא ברור אם האוצר ידע להפריד החלטות כמו העברות ימ"חים מהצפון למרכז הארץ, על כל העלויות הכרוכות בהן, מעלויות המלחמה הכוללות או לא.

 

האוצר התחייב לכיסוי מלא

 

במסיבת עיתונאים בתחילת אוגוסט, התחייבו בכירי האוצר כי יממנו את עלויות המבצע במלואן עוד בתקציב 2014. באותו הזמן, גורמים באוצר העריכו כי עלויות המבצע יעמדו על כ־4 מיליארד שקל. כעת יאלצו הממונה על התקציבים אמיר לוי ומנכ"ל משרד הביטחון דן הראל לדון ביניהם ולהגיע להסכמות על מימון המבצע. הדיון יתווסף לדיונים על תקציב הביטחון ל־ 2015, שנמצאים בסלע המחלוקת על תקציב המדינה.

 

לאחר מלחמת הלבנון השניה ועדת ברודט קבעה כי יש להקצות סכום קבוע של כמיליארד שקל בתקציב הביטחון לצורכי חירום, כמו מלחמה, אולם בפועל הדבר לא התממש. לאור זאת, המימון של צוק איתן יגיע מקיצוץ רוחבי של 2% בתקציבי משרדי הממשלה (1.5 מיליארד שקל), ניצול סעיפי רזרבה (1.5 מיליארד שקל) ותת ביצוע בתקציבי המשרדים השונים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x