• תפריט
בארץ

המלחמה על שוק החלב הסיני הובילה את ברייט פוד לישראל

צריכת החלב בסין צפויה לעלות בשיעורים דו־ספרתיים בשנים הקרובות, אצל היצרניות הסיניות נמצאו חומרים רעילים וברייט פוד מתכננת להכות את המתחרות בעזרת הידע והניסיון של תנובה

נורית קדוש ונרי ג'ונסון 08:5125.05.14

ברייט פוד הסינית לא רוכשת את תנובה משום שהיא מגלה עניין בשוק החלב הישראלי, אלא בשל שיעורי הצמיחה הדו־ספרתיים בצריכת החלב בסין, שבחודש שעבר העריכה MarketWatch שיעמדו על 38% בתוך שמונה שנים.  

העלייה בביקוש לחלב ומוצריו נובעת בין היתר מההקלות שפרסם הממשל הסיני בסוף 2013 באשר למדיניות הילד היחיד במדינה, כמו גם מצמיחה של 12% במעמד הביניים הסיני ובמעמד הבינוני־גבוה בין 2012 ל־2022, שאותה צופה חברת המחקר מקינזי.

 

העניין במקורות זרים לצורך פיתוח תעשיית חלב איתנה נובע מהרתיעה מהתוצרת המקומית בסין בעקבות חשיפת מלמין (חומר רעיל בריכוזים גבוהים) בדגימות חלב שנלקחו ב־2008 מיצרניות החלב הגדולות, ובהן ברייט דיירי, זרוע החלב של ברייט פוד. ניתן להעריך כי העניין של ברייט פוד בתנובה נבע גם מהתחזקות המתחרה הגדולה שלה בשוק המקומי - מנגניו (Mengniu). בברייט פוד נדרשו לתת מענה להתעצמות המתחרה ומצאו אותו, ועוד הרבה יותר, בתנובה.

 

צריכת החלב בסין זינקה פי שלושה בעשור האחרון

 

שוק החלב נחשב לשוק צומח בסין, מדינה שבה לא נהוג לצרוך חלב באופן מסורתי. לפי דו"ח של המכון לחקלאות ומדיניות סחר (IATP), מאז שנת 2000 צמח היקף מכירות החלב בסין ב־12.3% בממוצע בכל שנה. יכולת השוק הסיני לייצר חלב קטנה בשנים האחרונות, בין היתר בשל רפורמות שנקבעו לאחר שערוריית המלמין, לכן יבוא מוצרי חלב לסין צפוי לצמוח ב־20% עד 2022.

 

אמנם צריכת החלב של הסיני הממוצע היא רק 12 ליטר בשנה, לעומת 180 ליטר בישראל, 210 ליטר בארה"ב ו־300 ליטר באירופה, אך היא גדלה פי שלושה בעשור האחרון וצפויה להמשיך לגדול, לעומת קיפאון בישראל ובאירופה. תנובה יכולה לתרום רבות לצרכים המתפתחים של שוק זה, בזכות הידע הרב שצברה לאורך 90 שנות הפעילות שלה.

היא אינה רק יצרנית מוצרי חלב, אלא גם גוף הפועל לפיתוח מוצרים חדשים ולהחדרתם לשוק. כמו כן היא פועלת לשיפור תהליכי הייצור כדי להאריך את חיי המדף של מוצריה ולפיתוח אריזות חדשות כדי לשמור טוב יותר על איכותם וטריותם.

 

במעבדות פועלים צוותי פיתוח שכוללים טכנולוגים, מהנדסים וכימאים, והידע שבידיהם שווה לברייט פוד את הפרמיה הגבוהה שדרשה אייפקס עבור תנובה, שצפויה להימכר לפי שווי של 8.5–9 מיליארד שקל. אייפקס קנתה את החברה ב־2008 תמורת 3.9 מיליארד שקל. תנובה מחזיקה בידע רב הנדרש להקמת רפתות, להשבחת חלב ולתנובת פרות וגם בידע עסקי, סודות מסחריים, סימני מסחר ומותגים שמשמשים את הקבוצה, ובהם טירת צבי, מאמא עוף, אדום אדום, סנפרוסט ומעדנות.

 

נוסף על כך, ברייט פוד תוכל ליהנות מהידע היצרני שיש בידי תנובה בכל הנוגע למקורות הרכישה של חומרי הגלם והתשומות ולאופן השימוש בהם.

 

מוצרי ברייט פוד בסופרמרקט בבייג'ינג מוצרי ברייט פוד בסופרמרקט בבייג'ינג צילום: בלומברג

 

הרכישה עלולה לעלות באובדן הזיכיון של יופלה

 

התפתחותה של ברייט פוד בשוק החלב הבינלאומי עלולה, כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפגוע בהסכם הזיכיון שיש לתנובה לייצור ושיווק מוצרי היוגורט של יופלה. זאת נוכח ניסיונה של ברייט פוד לפני שלוש שנים לרכוש את חברת יופלה הצרפתית. מבטח שמיר, שמחזיקה ב־20.6% מתנובה, ציינה בדו"חות 2013 כי הזיכיון למותג יופלה הוענק ל־20 שנה ומתחדש אוטומטית לעשר שנים, אלא אם כן אחד הצדדים מודיע על התנגדותו. הזיכיון המקורי הוענק בשנת 2000 והוא בתוקף עד 2020, אבל ביופלה עשויים לראות בברייט פוד מתחרה ולהודיע על הפסקת הסכם הזיכיון עם תנובה. מתנובה נמסר: "היחסים עם יופלה איתנים ואנו מאמינים שיימשכו כך עוד הרבה שנים".

 

 

מסע הרכישות של ברייט פוד החל לפני ארבע שנים

 

ברייט פוד היא קבוצת המזון השנייה בגודלה בסין, ובבעלותה ארבע חברות מזון סיניות מצליחות, כולן נסחרות בבורסה של שנגחאי. הבולטת בהן היא ברייט דיירי אנד פוד, חברת החלב השנייה בגודלה בסין, שנסחרת לפי שווי שוק של 22.31 מיליארד יואן, שהם כ־3.5 מיליארד דולר. מוצריה נמכרים ביותר מ־3,300 חנויות ברחבי סין, ב־2011 היו הכנסותיה כ־12 מיליארד דולר וב־2012 - 14 מיליארד דולר, והיעד שהציבה לעצמה ל־2015 הוא 24 מיליארד דולר. תפיסת הניהול של החברה היא "מהחווה לשולחן האוכל", והיא שואפת לשלוט בשרשרת הכוללת את כל שלבי ייצור ושיווק מוצרי המזון שלה. כחלק ממדיניות ההתרחבות שלה היא נוקטת בשנים האחרונות סדרה של רכישות וניסיונות רכישה של חברות מחוץ לסין.

 

בפברואר אמר גה ג'ונג'יה, סגן נשיא הקבוצה, בראיון לעיתון "פייננשל טיימס", כי מטרת החברה היא שבתוך שלוש שנים רבע מנכסיה יהיה מחוץ לסין. כיום מהווים הנכסים הזרים 12% מכלל הנכסים של קבוצת ברייט פוד.

 

עוד הסביר גה כי ברייט פוד מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: חלב, סוכר וממתיקים, חקלאות מודרנית ויין ואלכוהול. הוא הסביר שהחברה מחפשת השקעות בעלות ערך מוסף, הערכת שווי סבירה ורמת סיכון

נמוכה. עוד אמר שחלק מאסטרטגיית הרכישה של ברייט פוד היא להשיג גישה לידע של הנהלת החברה שרכישתה עומדת על הפרק. "אם אנחנו לא יכולים לשמור את ההנהלה המקורית, לא נרכוש את החברה - יציבות היא חשובה", אמר.

 

סבב הרכישות של ברייט פוד בשנים האחרונות הוא חלק ממגמה כללית של רכישות זרות מצד חברות סיניות במטרה ליצור גישה לטכנולוגיות ייצור מתקדמות יותר ולהבטיח את היתרון התחרותי שלהן בשוק הסיני הצפוף.

 

גה הסביר שההתרחבות העולמית היא "בחירה היסטורית" של חברות סיניות, כזו שתשפר את התחרותיות שלהן מחד ותעניק לחברות המערביות גישה ל־1.3 מיליארד התושבים בסין מאידך, והבהיר את היתרון שבדבר: "הסינים אוכלים שלוש ארוחות ביום - זה הרבה אוכל, במיוחד אם כוללים בזה חטיפים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x