"משרד הביטחון עצר את מכרזי העברת צה"ל לנגב בגלל בעיות תחבורה"

"קריית ההדרכה של צה"ל תאכלס מעל ל-10 אלף איש, אבל זה הבסיס הכי קטן שנבנה בדרום. הבסיסים הבאים שיקומו, שהם בסיסי המודיעין והתקשוב, יעלו למדינה 19 מיליארד שקל. ההשקעה האדירה הזאת תלווה במכרזי משנה ואם מישהו לא מבין את ההיקף אז מדובר במיליון מ"ר רק בבסיסים עם 35 אלף חיילים שירדו לנגב, כפול ממספר משרתי הקבע שיש שם היום. כך אמר היום (ה') חזי משיטה, סגן ראש מינהלת מעבר צה"ל דרומה במשרד הביטחון. הדברים נאמרו במסגרת פאנל "השפעת עיר הבה"דים על פיתוח הנגב" של התאחדות בוני הארץ שנערך באילת.

לדברי משיטה, "המדינה לא סגרה את נושא התחבורה, אין רכבת וברירת המחדל היא להפעיל אוטובוסים. זה לא ירוק, זה לא יעיל, זה מסוכן, ולכן מנכ"ל משרד התחבורה עצר את מכרזי המשנה כי הוא הבין שיש בעית תשתיות בתחום התחבורה".

פרויקט עיר הבה"דים בנגב (ארכיון)צילום: אריאל שרוסטר

עוד אמר משיטה כי "המדינה לא מבינה את השינוי העצום שהמעבר יביא לנגב, גם בעבודות וגם בתעסוקה, אבל עצם העובדה שמשרד הביטחון עצר את המכרזים גרם לתגובת שרשרת שתביא לכך שפינוי הבסיסים במרכז הארץ, אלו שאמורים לעבור דרומה, יוקפא. המשמעות היא שקבלנים רבים שמחכים להפשרות שטחים במרכז לטובת בנייה למגורים יישארו ללא עבודה. "יש המון חסמים ואנחנו רק בהתחלה. התשתיות לא יאפשרו להשלים את המהלך בלו"ז שאנחנו תכננו ונרצה לעמוד בהם ולתת שירות לאזרחים ולחיילים שירדו לנגב. למי ששכח את דוגמה - פינוי מחנה גלילות באזור רמת השרון יאפשר בנייה לגובה בכל הערים מסביב לרבות צפון תל אביב, הרצליה ורמת השרון. ההערכות הן שהמדינה תרוויח 20 מיליארד שקל מפינוי בסיס גלילות, אבל ללא פתרון תחבורתי הכול יתעכב", אמר.

"אסור שהמדינה תנהל את המכרזים"

במסגרת הפאנל עלתה השאלה האם המדינה עשתה נכון שהפקידה את כל תוכניות ההקמה הבנייה והתחזוקה על גוף חיצוני. לדברי רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל, "הפרויקטים הכי טובים נעשו בשילוב מגזר פרטי. קחו לדוגמה את כביש 6, מתקני התפלה, קריית הממשלה - בכל אלה המדינה מקבל מחיר טוב ואיכות מעולה. זה לא גוף ממשלתי - אם אני לא מתקן בזמן אני חוטף קנס. תראו מה קרה בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב - אנחנו היינו שם אבל הלאימו את ההקמה, ובמקום 10.8 מיליארד שקלה זה כבר הגיע לכפול ויסתיים ב30 מיליארד שקל ובאיחור של עשור. ולכן אני אומר שאם המדינה חושבת שהיא הייתה יכולה להרים לבד את עיר הבה"דים זה לא היה קם".

עוד אמר גינזבורג כי "גופים מוסדיים בישראל משוועים לפרויקטים, אבל המדינה לא משחררת עבודות בהיקף מספק. הבעיה העיקרית של כל התחום, בכל המגזרים, היא מחסור אקוטי בעובדים זרים, אחרת לא נוכל להתקדם בכל מטרות הבנייה".

מיכאל ביטון, שנבחר בבחירות המוניציפליות האחרונות כראש מועצת ירוחם, הזכיר שרק השבוע הוא חתם על הסכם ולפיו כל קריית ההדרכה של צה"ל תעבור לשטח השיפוט שלו. "אנשים לא מבינים אבל יש לזה השלכות אדירות. הוצאנו מכרזים שיכפילו פי ארבעה את שטחי המסחר שלנו. אנחנו משחררים חסמים וזה מה שיביא אלינו בעלי מפעלים", אמר.

בהתייחסו לתנופת הבנייה בעיר הדגים ביטון את השפעת עיר מעבר צה"ל בנגב על הביקושים בירוחם עצמה. "הוצאנו מכרז ל-176 מגרשים בגודל חצי דונם. ניגשו מעל ל-400 איש. אבל מה? הכביש שמחבר בין ירוחם לעיר הבה"דים באורך 8 ק"מ הוא עדיין כביש ישן, עם מסלולים ישנים ובלי תאורה. בעוד שנה וחצי כולו יהיה פקוק, כי כל כלי הרכב הכבדים ייתקעו שם בדרך לבסיסי צה"ל, וזה רק יאריך את הדרך לבאר שבע", סיכם.