• תפריט
חדשות נדל"ן

בלעדי לכלכליסט

הבריחה מכפר ורדים

הממשלה ביטלה הטבת מס לתושבי כפר ורדים, וכעת עשרות מהם מוכרים את דירותיהם מחשש שלא יעמדו בהחזר המשכנתא. סיפור על תושבים שהכנסתם תיפגע בצדק משום שהם משתייכים למעמד סוציו־אקונומי גבוה, אבל עם משמעויות רחבות למעמד הביניים כולו

יעל דראל 06:4724.04.14

במשך 26 שנה נהנו תושבי כפר ורדים שבגליל, יישוב המונה 1,650 משפחות, מהטבת מס משמעותית: 11% הנחה בתשלום מס הכנסה עבור מי שמשתכר עד כ־160 אלף שקל בשנה. הטבת המס הזו צפויה להתבטל בתחילת 2015, אז ייכנס לתוקפו חוק חדש שהממשלה מבקשת להעביר, ובמסגרתו יוכפל מספר היישובים הזכאים להטבה - אך גם כמה יישובים חזקים ובהם כפר ורדים יושמטו ממנה. בשבועות האחרונים מאז אישרה הממשלה את מפת היישובים הזכאים להטבות במתכונת החדשה, גדל מספר התושבים שמבקשים למכור את בתיהם ביישוב והסכומים המבוקשים ירדו בהתאם. אלא שהטבת המס לכפר ורדים לא בוטלה במקרה. היא בוטלה מכיוון שהממשלה החליטה בצדק שלא לתמוך ביישובים שמשתייכים למעמד סוציו־אקונומי גבוה (כפר ורדים משתייך לאשכול סוציו־אקונומי 9).  

מה שהופך את הסיפור של כפר ורדים לא לסיפור על יישוב עשוק שיש להחזיר לו את הטבת המס, אלא לכזה שמשקף בעיה אחרת לגמרי - את השבריריות של מעמד הביניים. כפר ורדים הוא משל למצבם של הרבה מאוד תושבים אחרים שיכולים לגלות יום אחד, מסיבות שונות, שהכנסתם נפגעה או שערך הבתים שלהם ירד, והם מוצאים את עצמם ללא יכולת להחזיר את המשכנתא שלה התחייבו או עם נכס שערכו ירד בעשרות אחוזים.

 

אפשר היה לטעון שתושבי כפר ורדים שמבקשים כרגע למכור את בתיהם בסך הכל רוצים לעבור ליישובים שכנים כדי ליהנות מהטבת המס שנמנעה מהם. אלא שכפר ורדים הוא דוגמה ליישוב שיש בו מערכת קהילתית תומכת, והשיקולים למגורים בו, לפי סיפורי התושבים, רחבים מביטול נקודת זיכוי במס. במקרה הזה, ברור שמכירת הבתים המואצת היא צורך, אילוץ הנובע מפגיעה בהכנסה הפנויה, ולא מרצון לשפר את השורה התחתונה בתקציב המשפחה ותו לא.

 

"אנשים מחפשים למכור, חלקם בטוחים שלא יוכלו לעמוד עוד בהחזרי המשכנתא, אבל כמות הקונים ירדה בחצי כי כולם יודעים על ההטבה שצפויה להילקח מאיתנו", מספרת מיכל סער, תושבת היישוב העובדת כמתווכת נדל"ן. "אם בממוצע היו פה בכל זמן נתון 80–100 נכסים למכירה, מרגע שאושרה החלטת הממשלה ממוצע הדירות למכירה ביישוב עלה ל־130. זה משמעותי".

 

הנחה של אלפי שקלים

 

הבהלה בכפר ורדים פוקדת בעיקר זוגות צעירים שהגיעו ליישוב בשנים האחרונות ועתה עומדים בפני שינוי התקציב המשפחתי שאליו הורגלו, או אחרים שרכשו דירה ממש לאחרונה ועתה עומדים בפני השאלה אם ייאלצו למכור אותה לפני שהספיקו לגור בה. "לפני כחצי שנה רכשנו מגרש, לא היה לנו מושג שההחלטה הזו עומדת להתקבל - עכשיו פשוט עצרנו הכל", מספר ל"כלכליסט" טל חובב, נשוי ואב לילד. "פגשנו אדריכל, התחלנו לגבש תוכנית ראשונית, אבל עצרנו את הפגישות איתו ואנחנו בהחלט חושבים למכור את המגרש ולעזוב. אנחנו זוג צעיר, אני מהנדס ואשתי אופטומטריסטית ושנינו מרוויחים כל אחד כ־10,000 שקל בחודש. המשמעות היא כ־2,500 שקל בחודש שיילקחו מאיתנו. זה יותר ממחצית מהחזר המשכנתא, איך נוכל לעמוד בזה?".

 

  צילום: אלעד גרשגורן

 

מנתוני אתר יד2 עולה כי תושבי כפר ורדים לא בזבזו זמן. בחודש מרץ האחרון, כחודש לאחר החלטת הממשלה, נרשם זינוק במספר המודעות של תושבי כפר ורדים למכירת דירות. על פי הנתונים, בהשוואה למרץ 2013 מדובר בעלייה של 200% במספר המודעות. מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד כי היישובים בסביבה שנהנים כעת מהתעניינות מחודשת הם נהריה, מעלות וגם העיר כרמיאל שנוספה לרשימת ההטבות. זוגות צעירים שבוחנים בימים אלה את האפשרות לעזוב את כפר ורדים לוטשים עיניים גם למושבים בסביבה - בין השאר חוסן, מעונה ועין יעקב - שכולם נהנים מהטבת מס דומה.

 

נערכים למאבק

 

אבל לא רק התושבים נערכים למציאות החדשה. במועצת כפר ורדים, שעד כה שמרה על פרופיל נמוך יחסית בכל הנוגע להתנגדות להחלטה, אישרו לפני כחודש תקציב בגובה 100 אלף שקל למאבק בהחלטה. בשיחה עם "כלכליסט" טוען ראש המועצה סיוון יחיאלי, המשמש גם כיו"ר הפורום של יישובי קו העימות, כי ההחלטה הממשלתית עשויה להיות הרסנית עבור היישוב ותביא להיחלשותו המיידית.

 

"אנחנו מרגישים את זה בכל חזית, בתים עומדים למכירה, חוזי שכירות שלא מתחדשים, הרבה מאוד עסקאות נדל"ן שהיו בשלבי סגירה אך הוקפאו - אבל גם בחזית החינוך. אנשים לא יודעים אם יירשמו לגנים או לבתי הספר בשנה הבאה", הוא אומר.

 

בתשובה לשאלה אם מוצדק לתת הטבות לאוכלוסיות מבוססות משיב יחיאלי כי "ההצדקה היא צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. איפה שיש הון אנושי יותר גדול יש יותר כסף, אז המדינה צריכה לשאול את עצמה אם אנחנו רוצים לצמצם פערים או לא.

 

אם כן, יישובים כמו כפר ורדים חייבים לקבל הטבה - אחרת ההון האנושי שנמצא פה יעזוב למרכז הארץ. הרי בכפר ורדים משלמים יותר על ארנונה, חינוך ובריאות - משום שאנחנו לא מקבלים שקל סיוע מהמדינה - אז מדוע שהצעירים פה, שרובם הם בעלי מוביליות חברתית מאוד גבוהה - לא יעברו לתל אביב?".

 

אסף סוחריאנו, בעל משרד תיווך ושיווק נדל"ן בכפר ורדים ותושב המקום, מארגן גם קבוצות רכישה ביישוב וביישובי הסביבה, וטוען כי ההשפעה הנדל"נית מורגשת כבר בכל האזור. "בין מעלות לכפר ורדים ישנו פרויקט חדש, גבעת האורנים, שהתחלנו לשווק במסגרת קבוצת רכישה.

 

כפר ורדים (ארכיון) כפר ורדים (ארכיון) צילום: דורון גולן

 

"בחודשיים האחרונים ישנה נהירה של תושבי כפר ורדים לפרויקט הזה - כי הוא ממוקם מטרים מהיישוב אבל נחשב מוניציפלית למעלות ולכן ימשיך ליהנות מהטבת המס. מתוך 68 יחידות בפרויקט של 4, 5 ו־6 חדרים - כ־60 יחידות נמכרו לתושבי כפר ורדים. טווח המחירים בפרויקט נע בין 0.75 ל־1.1 מיליון שקל. לעומת זאת, מכרז של 71 בתים צמודי קרקע שהמינהל אמור לפרסם בקרוב בתוך היישוב זכה להתעניינות כל כך נמוכה וביטולי הגעה, שנאלצנו לבטל כנס שיווקי שתוכנן לצורך הקמת קבוצת רכישה פה", הוא מספר.

 

גם עו"ד טל אטיאס, עורך דין המתמחה במקרקעין ותושב המקום, מספר כי עסקאות הנדל"ן בכפר ורדים נעצרו בחודשיים האחרונים וכי המחירים יורדים. "היינו רגילים לבצע שלוש עסקאות בחודש וכבר חודשיים שאין עסקאות בכלל. כולם רוצים למכור. כפר ורדים מוצע כרגע למכירה, אבל אין קונים", הוא אומר. אטיאס מציין כי המחירים ירדו בתקופה זו באופן משמעותי: בתים בשלב א' ביישוב, שבעבר עלו 1.6–1.7 מיליון שקל, מוצעים כיום למכירה בכ־1.4 מיליון. בשלב ב' של היישוב, בתים מפוארים יותר שעמדו בטווח מחירים 1.8–2.2 מיליון שקל, מוצעים כיום למכירה ב־1.6–1.7 מיליון שקל.

 

מנסים לשנות מבפנים

 

החלטת הממשלה נחשבת לצעד ראשוני וצפויה להגיע בקרוב לאישור הכנסת בהליך חקיקה. בפרק הזמן הזה ישנם תושבים רבים שסבורים כי נטישה איננה הפתרון אלא יש צורך במאבק. לצד עצומה שהחלה להתארגן בשבועות האחרונים, ישנם גם ניסיונות פוליטיים להשפיע על ההחלטה. "כחלק מהצעדים שאנחנו מנסים לקדם ישנו גם צעד של התפקדות למרכז הליכוד. עד כה פקדנו 500 מתושבי כפר ורדים והמטרה היא להגיע ל־1,500. אם יהיו לנו מתפקדים רבים נוכל להשפיע על ההחלטה בדרגים הפוליטיים", מספר עומרי סופר, תושב המקום. 

משה אשר, מנהל רשות המסים משה אשר, מנהל רשות המסים צילום: אלכס קולמויסקי

 

על אף התמונה העגומה, ראש המועצה מצדו מתעקש כי לא מדובר בסוף פסוק. "אין לנו כוונה לוותר. אנחנו נילחם כדי שהדבר הזה לא יקרה. עד שזה יאושר כחוק בכנסת יחלוף עוד זמן, ואנחנו ננהל את המאבק הזה כדי להציל את היישוב. אם זה יאושר, המשמעות היא שהממשלה נותנת פרס כספי לכישלון. אנחנו ההצלחה היחידה באזור - ולא אתן לממשלה במחי יד להרוס אותה".

 

כפר ורדים יצאה מהרשימה אחרי יותר מעשור של ביקורת מבתי המשפט

 

רשימת היישובים שתושביהם נהנים מהטבות מס נבנתה לאורך השנים כטלאי על טלאי, בתוך פקודת מס הכנסה, ללא קריטריונים ברורים וללא מנגנון עדכון ברור. מ־2002 הוגשה שורה של עתירות לבג"ץ נגד הרשימה, לרוב על ידי ארגוני זכויות אדם המייצגים מיעוטים, אך המדינה נמנעה מלהיעתר לדרישה לתקן את הקריטריונים.

 

ב־2008 הגישה ועדה מקצועית בנושא בראשות בועז סופר - אז סמנכ"ל בכיר ברשות המסים - את מסקנותיה, שלפיהן צריך לקבוע קריטריונים קבועים לרשימת היישובים המוטבים. בספטמבר 2010 פרסם בג"ץ החלטת ביניים, ובה נקבע כי אם הממשלה והכנסת יימנעו מקביעת קריטריונים שוויוניים עד תום חקיקת התקציב לשנים 2012–2011, לא יהיה מנוס מהתערבות בית המשפט. אך החקיקה עדיין לא תוקנה.

 

על הרקע הזה קיבל בג"ץ במאי 2012 החלטה חריגה, והורה להכניס שלושה יישובים דרוזיים לרשימה. הוא גם הורה למדינה לקבוע קריטריונים מסודרים ושוויוניים למתן ההטבות עד פברואר 2014. למעשה, בג"ץ קבע דדליין למדינה שלפיו אם עד אותו מועד לא יתקבלו קריטריונים מובחנים, הוא יוציא בעצמו
יישובים מהרשימה.

 

על כן החליטה הממשלה בפברואר האחרון לתקן את הרשימה ולקבוע קריטריונים מסודרים על בסיס מסקנות ועדת סופר, שייכנסו לתוקף בשנת התקציב הבאה (2015). רשימת היישובים שייהנו מהטבת המס גדלה משמעותית, ובעיקר נכנסו אליה יישובים שבהם מתגוררים בני מיעוטים. מספר מצומצם של יישובים נפלטו ממנה, כמו כפר ורדים שמשתייך לאשכול סוציו־אקונומי גבוה. ההחלטה הבאה שלה תידרש הממשלה היא האם להגדיל את התקציב הכולל למתן ההטבות, העומד היום על 800 מיליון שקל. באוצר נוטים שלא להגדיל את התקציב, והמשמעות היא שיותר יישובים יקבלו את ההטבה, אבל היקפה עבור כל יישוב וכל משפחה יהיה קטן יותר.

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x