שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מנכ"לית מנפאואר ישראל: "השכלה במדעי הרוח יכולה להיות פרקטית"

מיכל דן־הראל סבורה ש"עובדים היום צריכים להכין לעצמם אופציה ב', מתוך מחשבה לאן הם יכולים להתקדם ולא רק מחשש מפיטורים". לנוכח העלייה באבטלת אקדמאים היא ממליצה לצבור ניסיון במהלך הלימודים

מיקי פלד 08:3908.12.13

"בהכללה, עובדים לא צריכים להתנהל כאילו מחר תהיה קטסטרופה. החשיבה האם להכין לעצמי אופציה ב', כלומר את התפקיד או המקצוע הבא, לא בהכרח נובעת מחשש שהמעסיק יבוא ויגיד לי משהו, אלא כי אני גם צריכה לחשוב להיכן אני יכולה להתקדם". כך אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית חברת ההשמה מנפאואר ישראל. הראיון עמה נערך כחלק מפרויקט The Leaders של "כלכליסט" והמכללה למינהל.

 

"אין מתווה אחד שמתאים לכולם"

 

מנהלי משאבי אנוש נוטים להשתמש במונחים בעלי צביון חיובי למצבים שדווקא נושאים עמם ערך שלילי. דינמיות הוא מן מונח שכזה. הוא נועד לתאר מצב שבו לעובד אין ביטחון תעסוקתי, בין אם בגלל שהוא מבוגר והטכנולוגיה השתנתה במידה כזו שבה הוא פשוט לא עומד בקצב, בין אם בכל רגע נתון המעסיק יכול לפטר אותו עקב קושי אובייקטיבי של החברה ובין אם פשוט כדי לשכור עובד זול יותר ו"להתייעל" - עוד מונח מבית היוצר של השיח החדש.

 

מימין אור שוורץ ומיכל דן הראל. "המציאות שונה מהפנטזיה" מימין אור שוורץ ומיכל דן הראל. "המציאות שונה מהפנטזיה" צילום: אוראל כהן

 

דן־הראל דווקא לא נוטה להשתמש במונחים כאלה, אך גם היא מודעת לקרקע הלא יציבה שעליה עומדים העובדים במשק. "יש מונח אמריקאי אחר שאומר שהדבר היחיד שהוא ודאי הוא חוסר הוודאות. זה משהו שצריך להתמודד איתו, כלומר שהדברים משתנים ולא שוקטים על שמריהם והמציאות של היום לא תהיה כזו בעוד כמה שנים. זה לא שהעולם מתהפך, אבל יש שינויים דרמטיים".

 

אז אותו צעיר אקדמאי שנכנס היום לשוק העבודה, כמה עבודות הוא יעבור עד הפנסיה?

"סביר להניח שלא מעט, אבל לא מן הנמנע שיהיו גם כאלו שיישארו באותו מקום עבודה שנים ארוכות מאוד. אין מתווה אחד שמתאים לכולם, אך סביר להניח שכמות חילופי העבודות תגדל משמעותית לעומת הדורות הקודמים ואיתה גם רמת העניין בחיים, כי גם בהישארות באותה עבודה לאורך שנים יש חסרונות".

 

העובד היום צריך להכין את עצמו גם לתקופות ארוכות של אבטלה?

"אני לא חושבת שלתקופות ארוכות. יש שלבים בחיים ויש מעברים, יש הרבה אנשים שמחפשים עבודה תוך כדי העבודה הנוכחית ומחפשים את האתגר הבא. צריך לבחור את התפקיד או את המקצוע הבא כך שגם יעשיר אותי ואצא מהעבודה עם עוד כלים ולא רק אשתמש במה שאני כבר יודעת".

 

אותם סטודנטים וחבריהם לספסל הלימודים הם אלו שייצאו עתה לשוק העבודה עם תקוות גדולות, אולי גדולות מדי. נתוני הביטוח הלאומי מראים שבשנה שעברה כ־29% ממקבלי דמי האבטלה היו בעלי תואר ראשון לפחות. מי שיגיע בימים אלו ללשכות התעסוקה בערים כמו גבעתיים, רעננה או רמת השרון, יגלה כי כל דורש עבודה שלישי הוא אקדמאי. יש כבר כאלו שמגדירים את הדור הנוכחי כדור אבוד.

 

 

את חושבת שיש לאקדמאים קושי מיוחד למצוא עבודה?

"אדם שמסיים תואר שבמהלכו לא עשה דבר מלבד לימודים עשוי למצוא את עצמו במציאות שונה מהפנטזיה שלנו. נאמר זאת כך, לא נכנסים לתפקיד ניהולי כי עשית בזה תואר. ההמלצה שלנו היא לעשות משהו תוך כדי הלימודים, לעבוד אפילו במלצרות, אך עדיף כמובן בכיוונים שמתאימים לך ולפנטזיות, גם כדי לראות אם הפנטזיה נכונה, אך גם כדי ליצור עדיפות אצל המעסיק לאחר התואר, כי גם עבור המעסיקים מי שמביא איתו ניסיון מהשטח, יש לו עדיפות. היום סטודנט יוכל להיכנס לארגונים בעבודות מותאמות, צריך רק נכונות והבנה שלא מתחילים מלמעלה".

 

מעבר להעשרה, אם תואר לא מבטיח עבודה, אז מה הטעם ללמוד?

"אדם צעיר שנמצא על סף קריירה, יש לו מגוון אפשרויות גדול. יש מגוון שלם של מקצועות טכניים כאלו או אחרים שלא צריך בהם תואר, ומגוון שכן צריך בו תואר. אבל כאשר שואלים איך תיראה הקריירה, צריך לחשוב גם באופן פרקטי ולא רק ללמוד את מה שמעניין אותי והעיקר שיהיה תואר ראשון. פרקטי יכול להיות גם במדעי הרוח כי לפעמים השכלה במדעי הרוח מאוד תורמת ומעשירה את הארגון. מהניסיון שלנו אנחנו יודעים שגם סטודנטים שמסיימים תואר במתמטיקה או במחשבים נתקלים בחומה כאשר הם רוצים למצוא עבודה כי אין להם הניסיון".

 

אולי אנחנו סתם דור של מפונקים?

"אני לא חושבת שהמילה מפונקים היא מתאימה. אנשים גדלים למציאות מסוימת, אז אי אפשר לקחת דור שיודע מציאות א' ולצפות ממנו שינהג לפי מציאות ב'. אנחנו גדלים על מציאות טכנולוגית שכוללת גם רמת חשיפה אדירה למידע ונגישות מיידית, ולפעמים המציאות הזו לוקחת את האדם לכיוון של ציפייה לא ריאלית אל מול השוק - רוצים הכל כאן ועכשיו כי גם בחיים השוטפים הכל כאן ועכשיו. אז כן, בהתחלה יש תסכול ואכזבה, אבל המציאות לאט לאט מסבירה את עצמה ועושה סדר מחדש".

 

"מנהל צריך לדעת לא להפריע לעובדים"

 

"למי שרוצה להיות מנהלת או מנהל שמובילים פעילות עסקית, השכלה כלכלית תורמת יותר, אבל חוץ מבמקרים כאלו שהשכלה ספציפית נדרשת, אין הבדל משמעותי בין תחומי הלימודים השונים כי העיקר זה הניסיון המקצועי", היא אומרת.

 

למרות זאת, נראה שלעמדת הניהול דרוש משהו נוסף, מעבר להשכלה, משהו שקרוב יותר ליכולת אינטואיטיבית לחבר אנשים ולהוציא מהם יותר. אור שוורץ, סטודנטית במכללה למינהל שהתלוותה לראיון, שאלה את דן־הראל איך עושים בדיוק את זה.

 

"צריך להעז. עושים את זה כשיושבים מול האנשים בארגון ואומרים להם ששום דבר לא יעצור אתכם, ואם תעזו, תעשו ותיזמו, השמים הם הגבול".

 

הכל טוב ויפה, אבל בין החלומות יש גם ניהול שוטף.

"נכון, בסופו של דבר אם האנשים בשטח לא מבינים את התוכניות שלך, לא עשית כלום. לדוגמה, אפשר ליצור תהליכים שהעובדים יוזמים ומניעים ואני כמנהלת רק עוזרת או תומכת. למעשה, הרבה פעמים מנהל צריך לדעת לא להפריע".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x