• תפריט
בארץ

אורי יוגב: "בנמל אשדוד למעלה מ-40% הם בני משפחה"

מנהל רשות החברות הממשלתיות בפורום לשכת רואי החשבון: יש תופעה קשה של נפוטיזם בחברות ממשלתיות. מבקר המדינה, יוסף שפירא: יש להקים 'גוף על' להסדרת המבקרים הפנימיים

הדר קנה 11:4102.12.13

"אנחנו רוצים להיות מסוגלים לטפל בחריג שלא בסדר ולא לעבוד ברשת של רגולציה שבה מוסיפים עוד חוטים כדי שיהיה קשה לעבור את הרשת", כך אמר אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, בפורום עיר דוד של לשכת רואי חשבון שנערך בירושלים.

 

לדבריו, "חברה שמנוהלת טוב תקבל יותר חופש ומי שלא - תטופל כמו שצריך. יש תופעה קשה של נפוטיזם בחברות ממשלתיות - 5 שנים אחרי דו"ח מבקר בנושא יש חברות שהשתפרו וכאלה שלא - בנמל אשדוד למעלה 40% הם בני משפחה - זוהי דוגמא לחברה שהרגולציה לא פתרה את הבעיות. וצריך לזהות את היוצא מהכלל החריג וצריך לפנות להנהלה שתפתור את הבעיה. להסתכל על מה רוצים להשיג ולדרוש להגיע למטרה גם אם זה ייקח מספר שנים".

 

אורי יוגב אורי יוגב צילום: עומר מסינגר

 

לפניו דיבר מבקר המדינה, יוסף שפירא, שאמר - "יש למגר גם בריונות ושרירות שלטונית ושימוש יהיר בכוח השלטוני. פקידי השלטון צריכים להתייחס לאזרח כלקוחות ולא כנתינים".

 

המבקר הסביר כי הציבור תולה תקוות רבות במוסד המבקר המהווה תחנה אחרונה של צדק אזרחי. "כשנכנסתי למשרד אמרתי לשים דגש על מכרזים שלטוניים. מדובר בנושא רגיש שעשוי להוות כר למעשה שחיתות. לכן הוריתי לבחון נושא זה תוך הקפדה שלא לשפוך את התינוק עם המים".

 

המבקר סבור כי כבר יש הצלחה, "דו"חות מבקר המדינה אינם מעלים אבק אלא מסירים אבק מפעולות הרשויות השונות וגורמים לשינוי משמעותי בשטח. התקציב שלנו הוא לא רק להוציא כסף, לא יש גם תועלת כלכלית. דו"חות המבקר בוחנים את ההתנהלות - במקרו ובמיקרו".

 

הוא נתן מספר דוגמאות על דו"חות שעשו שינוי ביניהם דו"ח הפנסיה של חברת חשמל, דו"ח מחירי המזון והחלב ודו"ח תעריפי המים. "על דו"ח הסדרי הפנסיה של חברת החשמל נמתחה ביקורת חריפה וכתוצאה מכך נעשה שינוי שחסך 2 מיליארד שקל. כמו כן צומצמו ההפרשות העתידיות. חברת החשמל עמדה על סף חדלות פירעון שהיה משפיע על כל אזרח ואזרח. הביקורת סייעה למיתון המשבר ובכך חסכה בעלויות לחברת החשמל", אמר המבקר.

 

דוגמא נוספת היא דו"ח מחירי המזון וחלב שמצא כשל במחירים וממצאי הביקורת התבטאו בכיסו של כל אזרח. על כך אמר שפירא כי "נדחה עדכון המחירים במשך חודשים רבים וכשעלו הם עלו באופן ממותן".

 

המבקר דיבר על מדיניות הממשלה בתחום המסים ואמר: "בניגוד להצהרות הממשלה פעולתה בתחום המסים יצרו פערים. הפחתת המיסוי הישיר והעלאת העקיף יצרו נטל על השכבות החלשות. על פי מחלקת המחקר בכנסת נטל המס על העשירון החלש הוא כ-44% שנובע מהמיסוי העקיף. ונטל המס העקיף הוא בין הגבוהים בעולם. ונטל הישיר הוא בין הנמוכים. אז איפה הכסף?"

 

המבקר אמר כי הוא תומך בדיווח מקוון שיסייע לטפל בחשבוניות הפיקטיביות שעל פי ממצאי דו"ח המבקר האחרון הסכום שלהם הוא מעל 31 מיליארד שקל. במכלול נושא הדיווח הכללי נתן יהיה אולי לסייע לטפל בתופעה זו".

 

לנושא הטבות המס מכוח החוק לעידוד השקעות הון אמר: "מבלי להיכנס לסוגיית הליקוי המתמשך בסוגיית המימוש של החוק. לא נשכח שכספים במיליארדים התחבאו באיזשהו מקום ומה שנעשה עד עכשיו לא די".

 

לסיכום דיבר המבקר על נושא הביקורת הפנימית: "חיזוקה הוא יסוד בתקינות שלטונית ושיפור קבלת ההחלטות. אני קורא מכאן להקים ועדה עליונה שתורכב מנציגי הביקורת הפנימית שתציע מבנה וקוד אתי - כיוון שגופי הביקורת הפנימית מתרבים מיום ליום ועוד מעט נאבד שליטה. לפני מספר ימים קיבלתי מכתב מאיגוד מבקרי הרשויות המקומיות. כל ארגון שכזה יוצר שוק נרחב של אנשי ביקורת פנים ואם אין חוט מקשר - לאן נגיע?".

 

אחרי המבקר עלה גיא רוטקוף - מנכ"ל משרד המשפטים שהמשיך את קו הביקורת הפנימית ואמר: "אני רוצה להרים את הכפפה של מבקר המדינה ואני מתכוון לעשות כל מאמץ כדי ליצור גוף על - להסדרת המבקרים הפנימיים. אני מקווה שנוכל למצוא דרכים לשת"פ - כי הביקורת הפנימית נפגעת בגלל ויכוחים שניתן לחיות בלעדיהם".

 

יוגב דיבר על חשיבות פרויקט הדירקטורים שרשות החברות הממשלתיות מריצה בימים אלו: "אנחנו סוגרים את ההרשמה למרכז הדירקטורים ביום רביעי ועד כה נרשמו מעל 10 אלף נרשמים. המטרה להגיע לדירקטורים מצוינים. סך הכל זה חלק ממהלך הרבה יותר גדול - מטרתו שהחברות הממשלתיות יתנהלו כמו עסק". יוגב הסביר, "תפיסת העולם שלי וכזו שמתרחבת בעולם - רגולציה של עקרונות ולא של הנחיות. יש לנו תפקיד גדול להסתכל מה מהרגולציה ישים ומה לא".

 

"כל אחד רואה את הפינה שלו"

 

"אחד מהליקויים שיש בישראל שכל אחד רואה את הפינה שלו. לא יכול להיות שכל אחד יופקד על הממלכה שלו. מקצוע ראיית החשבון כולל את כל המשק - חברות ציבוריות, תאגידי ענק שלא נסחרים, רשויות מקומיות, בנק ישראל עצמו, חברות ממשלתיות. לא יכול להיות שרשות ניירות ערך שהיא צרכן של דוחות, תהיה מופקדת על האינטרס של המשקיע הקטן. היא צרכן", כך אמר עו"ד רם כספי במושב בנושא פיקוח על רואי חשבון, שעסק בנושא הצעת חוק של הרשות לניירות ערך בעניין פיקוח על רואי חשבון.

 

עו"ד רם כספי עו"ד רם כספי צילום: יאיר שגיא

 

עו"ד כספי שאל: "למה אנחנו לא יכולים להקים גוף אובייקטיבי, חיצוני?". הוא סיפר כי העלה את נושא הגוף החיצוני שלא קשור לרשות לניירות ערך בפני שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן: "לפני שפרש - העלינו יחד עם גיא רוטקוף רעיון של ועדה ציבורית. הוא היה בעד ורצה לעשות משהו חדשני שיהיה חלק מהעולם. הסיכום עם יעקב נאמן היה שתהיה ועדה ציבורית שתמצא פתרון הולם".

 

כאן נכנס מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקוף לדבריו ועדכן: "ההצעה הייתה שזה יובא בפני השרה הנוכחית והיא טרם החליטה"

 

באותו עניין אמר דני מרגלית יו"ר פירמת ראיית החשבון זיו האפט: "אני לא חושב שיש מישהו שחולק על חשיבות הפיקוח על רואי חשבון. עמדת הלשכה וגם עמדת המשרדים הגדולים אין מי שמתנגד לכך. האיום שנמצא היום על השולחן אם זה ע"י הרשות לניירות ערך הוא האם אנחנו צריכים להמציא את מודל הפיקוח או ללכת לפי מודל אירופי או אמריקאי. גם בעניין הרוטציה חלקנו באים ואומרים בואו ולא נמציא את הגלגל יש בארה"ב וההתאמות לישראל של מודל זה יכולות לתת פתרון טוב".

 

יו"ר פירמת ראיית חשבון דלויט אילן בירנפלד אמר אף הוא: הייתה איזה דהרה לכיוון של פיקוח מהכיוון של רשות ניירות ערך. הפורום שיושב כאן כונס ע"י נשיא הלשכה כמה פעמים והלשכה העבירה מסמך ברור לרשות לניירות ערך בנושא - שקרא להקמתה של ועדה ציבורית בנושא. אנחנו עוסקים לא רק בראיית חשבון אלא גם בייעוץ לאותם רגולטורים שמוציאים תחת ידם את התקינות. הוועדה הציבורית שדיברנו עליה היא הגוף שיעשה את התיאום הנכון בין כל הרגולטורים. אנחנו כמקצוע שומרי הסף יהיה מי שישמור עלינו, כי לא יעלה על הדעת שנלך למהלך כזה מבלי לשמור על הקיום שלנו".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x