• תפריט
חדשות טכנולוגיה

"הרשת היא זירת קרב שכולם נמצאים בה"

בכירי מצו"ב מספרים על הקושי בהצפנת מידע בעידן שבו חלק נרחב מהציוד הצה"לי משדר ומקבל אינפורמציה ללא הפסקה. "כל אחד מאיתנו היה יכול לצאת החוצה ולהקים חברה, אבל אין סיפוק גדול יותר מלראות טיל כיפת ברזל, שאנחנו אחראים על ההצפנה שלו, פוגע במטרה"

מאיר אורבך 11:0316.09.13

שלושת הבכירים ביחידת מצו"ב לא מצליחים להסתיר את מבוכתם כשהם נדרשים לספר על הפעילות השוטפת שהם מבצעים. המרכז הלאומי לצופן וביטחון מידע, שנוסד עם הקמת צה"ל, תפקד במשך שנים בצורה חשאית, ועכשיו, בחשיפה ראשונה לתקשורת, ראשיו נאלצים לצאת מהצל ולהציג את הפעילות השוטפת והקונפליקטים שעמם מתמודדת היחידה באופן יומיומי.

 

סא"ל ר', סא"ל ג' וסא"ל ז', כולם בשנות ה־40 לחייהם, אחראים על מרבית הפעילות שמייצרת היחידה שבה משרתים כמה מאות אנשים. מצו"ב אחראית באופן בלעדי על כל הקשור להצפנה ואבטחת מידע בצה"ל ובמוסדות ביטחוניים שונים וכפופה, כמו ממר"ם ויחידות נוספות, ללוט"ם, היחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע באגף התקשוב בצה"ל.

 

האתגרים של היחידה שאחראית על ביטחון המידע בצה"ל האתגרים של היחידה שאחראית על ביטחון המידע בצה"ל צילום: עמית שעל

 

הגנה בעולם משתנה

 

עם ההפיכה של צה"ל לצבא עתיר מערכות טכנולוגיות גדל גם הצורך בהצפנה והגנה על כל המערכות האלה. יש להגן על כל טיל שנורה מפני כוחות שינסו לחדור אל מערך ההפעלה שלו ולהסיט אותו, להגן על כל ציוד קשר מפני חדירה, וכך על כל ציוד ואתר פיזי שבהם מאוחסן מידע רגיש.

 

סוללת כיפת ברזל. מגנים על האות סוללת כיפת ברזל. מגנים על האות צילום: שאול גולן

 

סא"ל ג' משווה את פעילות היחידה לרמת האבטחה שאותה מבקש מי שגולש ברשת: "כפי שהמשתמש רוצה להשתמש בצורה שקטה ומאובטחת בכרטיס אשראי ברשת, כך גם המערכות שלנו צריכות לשמור שכל קוד ייצא מאובטח. תחשוב שכל קוד הוא נקודת ציון של מטוס. אנחנו צריכים לפתח מערכות שהטייסים ירגישו שמגנות עליהם ושאיתן אפשר לנצח".  

מצו"ב מצו"ב

 

שלושת הבכירים מודעים היטב לכך שהם נמצאים בתקופה שבה עולם המחשוב משתנה במהירות. "לפני עשור או קצת יותר התעבורה העיקרית היתה תעבורת קול שאיתה אנחנו יודעים להתמודד די בהצלחה. השינוי הגדול של העשור האחרון הוא כניסת תחום הדאטה, שגדל במהירות רבה מאוד, וכיום אפילו הקול מועבר על רשת האינטרנט. השינוי הזה משנה את דרך החשיבה וההתמודדות שלנו עם שדה הקרב. כיום כל טנק כולל רשת תקשורת ונתב שחשופים לחדירה ושאותם יש להצפין. הרשת הפכה לזירת קרב שכולם נמצאים בה, ואנחנו צריכים מצד אחד לדעת לתת מענה לצרכים אך מצד שני להימנע מהגבלות שיפגעו בעבודה סדירה", אומר סא"ל ר'.

 

המקרה המפורסם ביותר שבו צף הקונפליקט בין הרצון לשמור על סודיות לחוסר הרצון לפגוע בעבודה השוטפת היה אירוע ענת קם, שבו חיילת בלשכת בכיר בפיקוד המרכז העתיקה בקלות מסמכים מסווגים רבים והעבירה אותם לעיתונות.

 

"יש דילמה קשה איך להתמודד עם ריגול פנימי כשרוצים במקביל גם לאפשר עבודה וקישוריות", מודים בכירי היחידה. "ההגנה פנימה מאוד מטרידה אותנו, ויש לנו מגוון פתרונות. שמירת האיזון העדין היא חלק מהאתגר".

 

לא פוזלים לאזרחות 

 

לדברי סא"ל ר' גם האקרים פשוטים מהווים איום על המערכת. "כיום כל פורץ יכול לנסות לחדור למערכות. בעוד שהתוקף צריך למצוא רק פרצה אחת, התפקיד שלנו הוא לכסות מערך שלם. רוחב הגזרה היום הוא עצום והבדיקות קפדניות, ולכן אנחנו גם מעסיקים צוות שתפקידו לתקוף ולנסות למצוא פרצות".

 

אתגר נוסף של היחידה נובע מההחלטה לבנות את כל מוצרי ההצפנה בעצמה, עיקרון, שכפי שחושף סא"ל ז', שורשיו ניטעו בימי הקמת היחידה. "פיצוח האניגמה, מכונת ההצפנה המפורסמת שאותה החזיקו הגרמנים במלחמת העולם השנייה ושהקוד שלה פוענח על ידי הבריטים, היתה אחד הגורמים שהביאו לניצחון בעלות הברית במלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה הציעה ממשלת הוד מלכותה לממשלת ישראל את המכונה, אך זו סירבה בנימוס למרות הפיתוי הרב. כנראה שאז למדנו שכל דבר שקשור לצופן עלינו ליצור בעצמנו ולא לסמוך על כך שנקבלו מאחרים".

 

סא"ל ר', סא"ל ג' וסא"ל ז' רואים את הצלחת טראסטיר וחברות אחרות שיצאו מהיחידה (ראו מסגרת) ואינם מתרגשים או חשים פספוס כלשהו. "כל אחד מאיתנו יכול היה לצאת החוצה ולהקים חברה, אבל מעט אנשים יכולים להגיד ששינו את העולם. בכל רגע שבו אדם יושב אצלנו ביחידה, הוא תורם לביטחון מדינת ישראל. גם אם נפתח את הטכנולוגיה החדשה ביותר בעולם האזרחי, בסוף מישהו יפתח משהו מוצלח יותר. אבל לראות טיל של כיפת ברזל, שאנחנו אחראים על הצפנת המידע שלו, פוגע במטרה — אין סיפוק רב מזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x