העזיבה הגדולה בהרצוג פוקס נאמן: "אסור ששותפים ותיקים יהפכו לעול על המשרד"

לפני שנתיים הוביל עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל בהרצוג פוקס נאמן, הסכם פרישה המחייב את השותפים לצאת לפנסיה בגיל 60 כדי למנוע מצב שבו עורכי דין בני 80 גוזלים את רוב רווחי הפירמה. האם זו הסיבה לעריקת עשרת הפרקליטים השבוע למיתר ושות'? בשיחה עם "כלכליסט" לינזן אומר שאינו יודע, אך עורכי דין בכירים בענף משוכנעים: "זו הסיבה היחידה"

ענת רואה 07:1212.09.13

תגיות:

הסכם הפרישה שיזם וקידם עו"ד מאיר לינזן, השותף המנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן, הוא זה שעומד מאחורי העזיבה הגדולה של לפחות עשרה עורכי דין את המשרד. כך מעריכים עורכי דין בכירים בענף.

קראו עוד בכלכליסט:

ל"כלכליסט" נודע שבבסיס הסכם הפרישה עומדת הוראה המאלצת את השותפים הבכירים לפרוש מהפירמה בהגיעם לגיל 60, במטרה למנוע מצב נפוץ מאוד במשרדי עורכי הדין המובילים, שבו הפירמות מחויבות כמעט לנצח להעביר נתחים נכבדים מרווחיהן לשותפים הוותיקים גם לאחר פרישתם לגמלאות, ואפילו לאחר מותם.

מבנה זה של חלוקת הרווחים פוגע מאוד בדור השני והשלישי במשרד, שנאלץ להסתפק באחוזים נמוכים מרווחי המשרד מפני שרוב הכסף משולשל לכיסיו של הדור הוותיק. עו"ד לינזן ביקש לפתור את הבעיה הזו, אך קבע גיל פרישה כל כך נמוך, שיצר לא מעט מתחים בתוך המשרד.

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל בהרצוג פוקס נאמן צילום: עמית שעל

בשיחה עם "כלכליסט" אמר עו"ד לינזן שאינו יודע אם זו הסיבה לפרישת שלושת השותפים מהמשרד, ובהם ראש מחלקת ההייטק עו"ד אלון סהר, אחד מבכירי מחלקת המסים במשרד עו"ד אלדר בן רובי והשותף חיים גואטה שמתמחה במיזוגים ורכישות, אך הוא הסכים לחשוף פרטים על מודל הפרישה הייחודי שיזם ועל משמעויותיו.

"זה לא עניין כספי, ובטח לא יחסי אנוש"

בתחילת השבוע פורסם ששלושת השותפים הודיעו על עזיבתם והצטרפותם למיתר ליקוורניק גבע לשם טל, ואליהם יצטרפו לפחות שבעה עורכי דין שכירים העובדים עמם.

הידיעה היכתה גלים בברנז'ת עורכי הדין, בעיקר לנוכח השמועה שהפרישה היתה תולדה של פנייה של הפורשים למשרד מיתר ולא מצב של "ציד ראשים" מצד המשרד, שרק לאחרונה השלים את המיזוג עם קנטור אלחנני טל בראשות עו"ד דליה טל.

עו"ד אלדד בן רובי. בן הטיפוחים עוז את המשרד צילום: גלעד קוולרצ'יק

מבחינת הרצוג פוקס נאמן, המכה הכואבת ביותר היא נטישתו של עו"ד בן רובי, שלא רק שנחשב אחד המומחים בארץ בתחום המסים אלא שהוא גדל וצמח במשרד והיה בן טיפוחיו של לינזן.

לעומתו, עו"ד סהר הצטרף להרצוג פוקס נאמן לפני כשבע שנים, וקודם לכן היה שותף בברקמן וקסלר בלום, במהלך שהעביר חלק נכבד ממחלקת ההייטק שם, ואליו הצטרף אז גם עו"ד גואטה, שכעת מצטרף אליו בשנית.

עו"ד בכיר באחת הפירמות הגדולות ניתח אתמול בשיחה עם "כלכליסט" מה עמד לדעתו מאחורי העריקה: "יש כמה דברים שעומדים בבסיס המרמור בהרצוג פוקס נאמן: קודם כל, הניהול הקשוח של לינזן, אבל זה קצת פחות מטריד את בן רובי וסהר, אלא יותר את השכירים. התגמול בהרצוג מצוין בדרג השותפים, שהולכים עם הרבה מאוד כסף הביתה. גם עזיבה על רקע 'יחסי אנוש' אינה אופציה. בטח לא בהתייחס לעו"ד בן רובי, שמקורב ללינזן. מה שבאמת יצר מרמור בקרב שותפי דרג הביניים היה הסכם הפרישה", אמר.

הפרקליט הבכיר הסביר: "בהרצוג פוקס נאמן נוצר מצב חסר תקדים מבחינת גיל הפרישה הנמוך, שלמרבית השותפים יעמוד על 60. הרעיון הוא להצעיר את השורות כל הזמן: יש בזה משהו חשוב. אנשים לא רוצים לתלות את הנעליים ורבים מעדיפים להמשיך לעבוד עד גיל מבוגר, הם תופסים מקומות, הם באמת לעתים קצת מתעייפים אך ממשיכים לתפוס אחוזים גבוהים, לא מדללים את עצמם, ולכן שותפים צעירים לא יכולים להתקדם. הבעיה היא שאצלנו בישראל, שותף בן 60 נחשב צעיר".

עו"ד נוסף אמר ל"כלכליסט" אתמול: "יש במשרדים חבר'ה צעירים עם המון אמביציה שרוצים להתקדם ולהרוויח כסף, אבל מלמעלה יש אנשים שבגיל 65 ואפילו 70 נחשבים צעירים, ויש גם כמה עורכי דין שממשיכים להיות פעילים גם מעל גיל 80. פרקליטים מובילים כמו גד נשיץ, אלי זהר ויובל לוי, אלו אנשים שלפני דור נחשבו ותיקי המשרדים ואף אחד לא העלה על דעתו שאחרי 20 שנה הם ימשיכו לעבוד במרץ".

"אין לנו מכונה להדפסת כסף"

ותיקים בצמרת מתח בין־דורי בלתי נמנע פירמות עורכי הדין מחפשות מודל תגמול לוותיקים שלא יעיק על האקוויטי דודי זלמנוביץ לכתבה המלאה

"אינני יודע מהי סיבת פרישתם. את זה צריך לשאול אותם", אומר לינזן, "אך בהתייחס להסדר הפרישה, צריך להבין שתוחלת החיים במשרדי עורכי דין היא עד 120 שנה, כי גם לאחר פטירת השותפים המשרד צריך להמשיך לשלם להם כסף, ולכן משרדים נעלמים. אצלנו השותפים מקבלים לפי תרומתם, כדי שלא יהיו לעול על השותפים הצעירים, כי אין לנו מכונה להדפסת כסף. אנחנו נסמכים על עבודה".

"אחת הסיבות הכלכליות שפוגעות בשגשוג של משרדי עורכי דין למשך שנים היא ששותפים מבוגרים נוטלים שיעור ניכר מהרווחים, שאינו מבטא את התרומה הנוכחית או המתמשכת שלהם למשרד, וכך גם לאחר פרישתם ופטירתם", מסביר לינזן.

לדברי עו"ד לינזן, המודל בהרצוג פוקס נאמן "בא לפתור את שתי בעיות אלו וקבע שגיל הפרישה יוקטן באופן משמעותי: לקבוצה של שותפים ותיקים יותר לגיל 65, וליתר השותפים בגיל 60", מסביר לינזן. "כמו כן, לאחר פרישת השותף אין למשרד התחייבויות כספיות כלפיו, למעט סכומים שהופרשו עבורו בתקופת היותו שותף".

עו"ד לינזן מוסיף כי "הדבר מאפשר לצרף שותפים חדשים וצעירים ולקדם אותם. כך יש להם אופק להתקדמות במשרד, ללא נטילת גיבנות רציניות מהעבר. מודל זה נבנה לאחר דיון של קבוצת שותפים מהדור השני והשלישי במשרד (כלומר ללא דור המייסדים - ע"ר), כשבראש ובראשונה השותפים הוותיקים יותר לקחו דוגמה אישית והסכימו לוותר על שנות שותפות שהגיעו להם ועל זכויות פרישה שונות. עם זאת, גם לאחר גיל הפרישה המשרד יכול לבקש משותף שימשיך, בדרך כלל כיועץ ואף כשותף, אם אותו שותף פורש על בסיס ענייני ויכול להמשיך לתרום. המודל מטרתו לאפשר את המשכיות המשרד, והמשרד שלנו החליט להפוך למוסד שאינו קשור לאדם זה או אחר".

הפורשים שמים את מיתר על המפה

ומה מציעים לשותפים הפורשים במשרד מיתר? ל"כלכליסט" נודע שהסכם השותפות, ובעיקר גיל הפרישה שנהוג במשרד מיתר, נחשב נוח בהרבה לעומת זה של הרצוג פוקס נאמן.

עו"ד אחר מוסיף: "בלי להעליב את מיתר, נושא המס והמיסוי הבינלאומי היה קיים אצלם, אבל לא מי יודע מה". הוא מזכיר ש"לפני כעשור הם ניסו להתמזג עם עו"ד אודי ברזילי והמיזוג נכשל. הצירוף של אלדר בן רובי שם אותם על המפה. הוא גאון בתחום הזה. גם בתחום ההייטק אין בשוק כמעט עורכי דין ברמה של אלון סהר. זו נישה שצריך לדעת ולהבין. יש למיתר את דן שמגר ואת דן גבע, אבל אין ספק שסהר הוא חיזוק משמעותי, וגם גואטה".

לדברי הפרקליט, "מיתר הוא היחיד שיכול לעשות 'מטשינג'. השותפים בהרצוג פוקס נאמן מושכים יותר מבמיתר, אבל משרד מיתר היה יכול להשוות. בפירמות הגדולות האחרות גם לא היו זקוקים לבן רובי וסהר כמו במיתר".

"קשה להתחרות בהרצוג פוקס נאמן", מוסיף הפרקליט. "זה משרד שמאוד קשוב לרחשי השוק, שעות העבודה אמנם מפרכות ויש נוקשות ופורמליות שאין במיתר, אבל ברמת התגמול לשותפים, להבדיל אולי משכירים, הם מהטובים בענף. האווירה אמנם קשוחה ועובדים שם קשה מאוד, אבל כשבוחנים עסקאות ברמה הבינלאומית פנימה לישראל, להרצוג יש יתרון. עסקאות מישראל החוצה מתפזרות בין הרבה משרדים, אבל בחו"ל, באירופה ובארה"ב, אמרת ישראל - והרבה פעמים אמרת הרצוג פוקס נאמן".