• תפריט
בארץ

"תעש לא תחזיר 2 מיליארד שקל שלוותה מהמדינה"

כך מציינת רשות החברות הממשלתיות בבקשתה מוועדת הכספים של הכנסת לעוד הלוואה של 100 מיליון שקל לתעש עד להפרטתה. אלא שההפרטה לוטה בערפל, וההלוואה צפויה להצטרף למיליארדי השקלים שהחברה ההפסדית לוותה מהמדינה ושככל הנראה לעולם לא תחזיר

חן פונדק וגיל קליאן 07:0109.09.13

תעש הודיעה אתמול (א') כי מועצת המנהלים שלה, בראשות היו"ר אודי אדם, תתכנס השבוע לאישור המתווה הקיים להפרטת החברה, לקראת דיון שיתקיים בוועדת שרים להפרטה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ושר האוצר יאיר לפיד. הערכות החברה הן כי גיבוש החלטת ההפרטה בדירקטוריון יושלם במהלך ספטמבר, אישור ההחלטה בממשלה ובכנסת מתוכננים לחודש אוקטובר ומספר חודשים לאחר מכן מתוכננת יציאה למכרז. זאת למרות שעדיין לא סוכמו כל פרטי ההפרטה בין החברה, משרד האוצר והעובדים. מעבר לעובדה שמתווה ההפרטה עוד לא ברור, לא ידוע עדיין האם המכירה תהיה פתוחה למשקיעים זרים. בעבר התעניינו ברכישת תעש גופים כמו התעשיות הביטחוניות רפאל, תעשייה אווירית ואלביט מערכות, בעלי מספנות ישראל, שלומי פוגל, סמי קצב ושלמה שמלצר, מאיר שמיר ורבים נוספים.

 

במקביל, ביום שלישי תתבקש ועדת הכספים של הכנסת לאשר הלוואה נוספת בסך 100 מיליון שקל לחברה, שכבר כ־14 שנה לא מצליחה לצאת מההפסדים. ניתן להניח כי אם תעש לא היתה חברה ממשלתית שמחזיקה תשתיות חיוניות למערכת הביטחון היא היתה מגיעה לפירוק על רקע "הקשיים התזרימיים" מהם היא סובלת, כלשון מכתב הבקשה לאישור ההלוואה ששלחה רשות החברות הממשלתיות לוועדת הכספים של הכנסת.

 

"הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים בנוגע למתווה"

 

במכתבה של רשות החברות הוסבר כי הפנייה מגיעה "לנוכח המשבר העסקי המתמשך בו שרויה תעש, הבא לידי ביטוי, בין היתר, בגירעונות תזרימים המשפיעים באופן קשה על פעילות החברה והתנהלותה". כמו כן נכתב כי "במהלך המגעים בין נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הביטחון הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים בנוגע למתווה ההפרטה המוצע של אחת מחטיבות החברה, אשר היה שנוי במחלוקת. קיימים מספר נושאים נוספים אשר טרם הוסכמו, אשר צפוי כי יגיעו לליבון ולהסדרה בתקופה הקרובה".

 

 

הסיבה לכך שבקשת ההלוואה עוברת דרך ועדת הכספים, היא אי הוודאות כי אכן מדובר בהלוואה וכי הכספים עתידים לחזור למדינה. במהלך השנים נחתמו מספר הסכמים בין הממשלה לתעש על פיהם העמידה הממשלה הלוואות לתעש שנדרשו לה למימון פעילותה השוטפת, מתוכן 2.19 מיליארד שקל טרם נפרעו. כך למשל, במהלך 2012 הגדילה ועדת הכספים את היקף ההלוואות לחברה שלוש פעמים בסכום כולל של 285 מיליון שקל. על כך נכתב בפנייה לוועדה כי "נוכח העובדה כי לחברה הועמדו הלוואות בסכומים של למעלה משני מיליארד שקל, שמועד הפירעון של מרביתן עבר, קיים חשש סביר כי תעש לא תוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה והמדינה תאלץ להמיר הלוואה זו בהשקעה בהון המניות של החברה". כמובן שכאשר המדינה מחזיקה 100% ממניות החברה, להמרת ההלוואה במניות אין כל משמעות.

 

המפעלים המסווגים יישארו במשרד הביטחון

 

ממכתב רשות החברות עולה כי עדיין קיימות מחלוקות בין האוצר לבין החברה לגבי הליך ההפרטה, אך ככל הנראה מדובר במחלוקות מינוריות, עליהן צפוי לגבור האינטרס של המדינה לקידום ההפרטה על מנת להפסיק את הזרמות הכספים לחברה.

 

המחלוקת העיקרית שתקעה את ההליך היתה השאלה מה לעשות עם מספר יחידות של החברה ובראשן גבעון - העוסקת בהנעה רקטית - שהיה ברור כי לא יוכלו להיות חלק מההפרטה בגלל סיבות ביטחוניות. לגבי יחידות אלה הוחלט כי יישארו כיחידות של משרד הביטחון, ולא יופרטו עם החברה. על מנת לבצע את המהלך תצטרך החברה למעשה לפצל את מפעל גבעון, כאשר היחידות המסווגות בתוכו יועברו למשרד הביטחון, והיחידות שאינן מסווגות יופרטו.

 

שר האוצר, יאיר לפיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון. ההפרטה בידיים שלהם שר האוצר, יאיר לפיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון. ההפרטה בידיים שלהם צילום: אוראל כהן, אבי אוחיון, עמית שאבי

 

 

אלא שהקושי שמעוררות היחידות המסווגות אינו המכשול היחיד איתו התמודדה החברה בדרך להפרטתה. תהליך ההפרטה התחיל עוד ב־2005, אז דובר בפעם הראשונה על מכירת תעש. באוגוסט 2005 פירסמה רשות החברות מודעה להגשת הצעות לרכישת החברה, מודעה לה נענו גופים כמו מבטח שמיר של מאיר שמיר, ואף כלל תעשיות של קונצרן אי.די.בי, לצד גופים זרים כמו בנק ההשקעות מריל לינץ'. לאותה הפרטה קדמו מאבקים קשים עם העובדים, שכללו גם התפרצות והתפרעויות בתוך לשכת המנכ"ל דאז. כבר אז סבלה החברה מקשיים תזרימים קשים, ועיכבה תשלומים לספקים ועובדים לא אחת.

 

אותה תוכנית הפרטה לא מומשה בסופו של דבר. נראה כי חלק גדול מהאחריות לאי השלמת ההליך שייך לעובדים שמחו נגדו לאורך כל הדרך. אם כן, תוכנית ההפרטה של 2005 לא יצאה לפועל, אך הקשיים התזרימים המשיכו, ובחברה מצאו את עצמם מחזרים אחרי משרדי הממשלה כדי לקבל כסף לתשלום משכורות לעובדים.

 

ב־2007 החלה להתבש בממשלה תוכנית חדשה: מכירת תעש לרפאל. גם גיבוש תוכנית זו נמרח לאורך שנים עד שבשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע המכירה ופיטורי 1,000 עובדים. לבסוף התמסמסה גם תוכנית זו ללא ביצוע, כאשר גם מהלך זה טורפד על ידי העובדים. כל אותה העת ועד היום המשיכה החברה להיות מונשמת מכספי מדינה.

 

תוקם חברה חדשה ללא משקולות פיננסיות מהעבר

 

כל שהוחלט עד כה ברשות החברות לגבי מתווה ההפרטה הוא כי תוקם חברה חדשה שתקלוט את פעילות תעש ללא משקולות פיננסיות מהעבר - שנים של הפסדים והתחייבויות גדולות למדינה, לעובדים ולפורשים - החברה החדשה תעבור מרמת השרון לנגב עד שנת 2020, ולאחר מכן תטוהר הקרקע המזוהמת של מתחם תעש על מנת לאפשר שם תוכניות פיתוח.

 

במסגרת ההפרטה יוסדרו גם פרישה של כשליש מעובדי תעש - 950 עובדים - שיזכו לתנאים דומים להם זכו 1,050 העובדים שפרשו ממנה עד כה. כמו כן הוסדרו גם תנאי העבודה להם יזכו העובדים שיעברו לחברה החדשה. המדינה תקים קרן להבטחת זכויות עובדי התעש הפורשים בהיקף של 830 מיליון שקל.

 

"חייבים לחתור להפרטה כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך", אמרה בראיון ל"כלכליסט" לפני כחצי שנה ניצה פוזנר, אז יו"ר החברה. "אנחנו לא נשארים במקום, אלא הולכים לאחור, ממש כאילו היינו בארץ הפלאות של אליס", הוסיפה פוזנר ואמרה "הנהלת החברה הגיעה להסכמות לא טריוויאליות לגבי פרישה של 950 עובדים ומעבר לנגב. גם העובדים מבינים שהחברה תקועה ואי אפשר להמשיך ככה, לכן הם מוכנים לפשרות כואבות כשבתמורה גם הם יקבלו משהו. אין לנו היום למשל שום אפשרות להעלות שכר. העובדים גם לא נהנים מתוספות השכר של ההסכמים הקיבוציים במשק. ברגע שתתחיל הפרטה, גם הפקק הזה - שמזיק לחברה ומקשה עליה לשמר עובדים טובים - ישתחרר. סידרנו למדינה הפרטה באריזה של מתנה, עכשיו רק מישהו צריך להרים את הכפפה".

 

אותם 950 עובדים מהווים כיום משקולת לא פשוטה על תוצאות החברה. "המשכורות ל־950 עובדים מיותרים עולות לנו 220 מיליון שקל לשנה", הסביר פוזנר והוסיפה כי "החברה נושאת בתשלומי הפנסיה של העובדים עוד מתקופת המעבר מיחידת סמך לחברה וזה יוצר חור שהוא מאוד גדול. כדי לכסות את החור ולשלם משכורות לעובדים המדינה מעמידה הלוואות או מענקים של מאות מיליוני שקלים בשנה. ב־2010 למשל עמד הסכום על 750 מיליון שקל".

 

העובדים מצידם לא רואים בעצמם מכשול בדרך להפרטה, כל עוד יכובדו ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עמם. איציק יהודה, יו"ר ועד עובדי תעש, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "רשות החברות שלחה לפני עשרה ימים הצעה להפרטה. יש לנו השגות על חלק מהדברים, אבל זה שולי. כרגע אין בעיות מיוחדות עם העובדים. האוצר רוצים שינוים כאלה ואחרים, גם על ההסכם עם העובדים ואנחנו בדיונים. היום למשל היתה פגישה והשתתפו בה נציגים של האוצר. יש פרט מסוים בתוך הצעת ההפרטה שכתוב שהרוכש 'במידת יכולתו יכבד הסכמים קיבוציים'. אני לא אקבל במידת יכולתו. על פינוי אדמות אנחנו מסכימים כמעט על הכל, וגם על פרישת העובדים".

 

על השאלה האם יש מחלוקות מצד העובדים שעלולות להביא לפיצוץ בתהליך השיב יהודה: "מה תקע את זה בפעם האחרונה? בא משרד הביטחון ואמר שהוא לא מוכן להפריט את גבעון, ואחרי זה נכנסו לבחירות ובא שר האוצר ואמר שקודם הוא רוצה להעביר את התקציב ואז לקבל החלטה. אז הוא קיבל החלטה, זה נכון, אבל עכשיו הוא שולח את אנשי האוצר להשיג הנחות ולהוריד את המחיר. אז לא סגרנו את הכל. זה יכול לתקוע את התהליך? הכל יכול לתקוע. אני תמיד הייתי נגד הפרטה אבל הגענו לכזה בור שאי אפשר יותר. כל חודש רצים אחרי משכורות, או במשרד הביטחון או במשרד האוצר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x