• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

"המדינה צריכה לעזור בסגירת הגירעון של הדסה"

חודשיים אחרי המעבר מתפקיד יו"ר כלל ביטוח למנכ"ל הדסה, מכריז אביגדור קפלן כי בית החולים יגיע לאיזון עד סוף 2014. בראיון בלעדי לאחר כניסתו לתפקיד החדש הוא מודה כי יהיה גם קיצוץ בכוח אדם ודוחה את הביקורת על שירותי הבריאות הפרטיים

גולן חזני 07:0730.07.13

אביגדור קפלן רוצה להביא את בית החולים הדסה לאיזון בתוך שנה וחצי, והעבודה על הפרויקט הלא פשוט הזה כבר החלה. בתחילת השבוע טס קפלן, שנכנס לתפקיד מנכ"ל הדסה לפני חודשיים, לישיבת דירקטוריון של הבעלים, ארגון נשות הדסה, בארה"ב. המטרה שלו: לשכנע את הדירקטורים לאשר תקציב מיוחד לתוכנית ההבראה של בית החולים בירושלים, מעבר לתקציב השנתי של 19 מיליון דולר.

 

הדסה נמצא בגירעון של 1.3 מיליארד שקל, בור שייקח כמה שנים למלא, לדברי קפלן. המטרה שאליה הוא מכוון כרגע היא כיסוי הגירעון השוטף וסיום שנת 2014 באיזון. "להדסה יש הפסד של 300 מיליון שקל בשנה האחרונה", הוא מסביר בראיון ל"כלכליסט", הראשון מאז כניסתו לתפקיד. לדבריו, "הגירעון הגדול נגרם בחלקו בגלל מדיניות הממשלה", והוא מצפה שהמדינה תעזור לסגור את הגירעון, אך יודע שלא יהיה מנוס מצמצום כוח אדם.

 

"לא אבקר את קודמיי, אני מסתכל על ההווה והעתיד"

 

המעבר של קפלן לתפקיד מנכ"ל הדסה, אחרי שכיהן חמש שנים כיו"ר כלל ביטוח ולפניהן 11 שנה כמנכ"ל החברה, עורר לא מעט סימני שאלה. ההערכות היו שקפלן ואי.די.בי, בעלת השליטה בכלל ביטוח, הגיעו לתחושה של מיצוי הקשר. אבל מעבר מהכיסא הנוח של יו"ר כלל לתפקיד של מנכ"ל בית חולים שנמצא בגירעון אדיר של 1.3 מיליארד שקל, מאבקים מול ועד מיליטנטי וניסיון להבראה - לא נראה טבעי ורציונלי.

 

הדסה נמצא בימים אלה במוקד סערה פיננסית שמאיימת על יציבותו, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל. קפלן, אדם רב־ניסיון במערכת הבריאות, הובא במיוחד כדי לייצב את הדסה ולהחזיר אותו לתקופת הזוהר שלו. המשבר פגע גם במעמד המקצועי של הדסה והביא לנטישה של רופאים בכירים לבתי חולים אחרים.

 

"נושא הבריאות קרוב מאוד ללבי", מסביר קפלן. "ניהלתי 4.5 שנים את קופת חולים כללית, בשיא המשבר שלה. אחר כך הקמתי את כלל בריאות, חברת ביטוחי בריאות פרטית שהתמזגה לאחרונה עם כלל ביטוח. בהמשך הדרך עשיתי דוקטורט במדעי הבריאות, ולכן נראה היה לי נורא טבעי לקחת על עצמי את האתגר הזה - לקחת את הדסה ברגעים הכי קשים שלו ולהבריא אותו.

 

אביגדור קפלן מנכ"ל בית חולים הדסה אביגדור קפלן מנכ"ל בית חולים הדסה צילום: ענר גרין

 

"הדסה היה היהלום שבכתר מערכת הבריאות הישראלית. הדסה פעל בארץ הרבה לפני קום המדינה, והכשיר דורות של רופאים בבית הספר לרפואה שמשולב עם האוניברסיטה. זה לא עוד בית חולים: יש בו שילוב עמוק של מחקר ברמה בינלאומית, הוראה ושירות רפואי. המטרה שלי היא להוציא את הדסה מהמשבר הכלכלי ולהחזיר אותו למעמד של בית החולים המוביל בישראל. לא יהיה לי סיפוק גדול יותר בחיים מאשר ההרגשה שעשיתי את זה. יש כאן מתקנים שהושקעו בהם מיליארדי שקלים בזכות ארגון נשות הדסה (הבעלים של ביה"ח, ג"ח). הפוטנציאל הוא עצום ואני מקווה לממש אותו".

 

מה הוביל לגירעון העצום ולמשבר?

"עיקר הגירעון נובע משיטת ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים. חוק הבריאות הממלכתי חיזק מאוד את קופות החולים ואת כושר המיקוח שלהן להשיג הנחות מול בתי החולים. יש גם מגבלה חוקית של תקרת שירותים שבגינם בית החולים מקבל מחיר מלא, ומעבר לה התמורה הולכת ופוחתת. שני הדברים האלה מסבירים יותר מחצי מהגירעון".

 

בנייר עמדה שהגיש הדסה בבקשה לשינוי חוק ההסדרים מוסבר כי ביה"ח מספק מדי שנה לקופות החולים שירותים בהיקף של 1.47 מיליארד שקל ומחויב לתת הנחה של 165 מיליון שקל. בפועל טוענים בהדסה כי ניתנת הנחה נוספת של 220 מיליון שקל, בשל כוחן של הקופות. את המצב הזה מבקשים בהדסה לשנות ואתמול בערב אושר תיקון בנושא בחוק ההסדרים.

"חלק נוסף נובע מכך שהדסה מסבסד את הפקולטה לרפואה ורפואת השיניים", אומר קפלן. "שכר הלימוד הולך לאוניברסיטה, ומערכת ההתחשבנות הקיימת גורמת לכך שהדסה מסבסד את הפקולטות בסכומים גבוהים מאוד".

 

מה לגבי כוח אדם?

"מובן שבמשך השנים צמחו מקומות שיש פוטנציאל גדול לייעל אותם. גם העובדה שהדסה מפעיל שני קמפוסים, בעין כרם ובהר הצופים, גורמת לכך שיהיו פעולות כפולות. צריך לחפש דרכים לחסוך בכפילויות האלה ככל הניתן. לא יהיה מנוס אלא לצמצם את מצבת כוח האדם. בכל בית חולים יש פוטנציאל התייעלות, גם בהדסה, ואני מתכוון לעשות את זה. צריך גם לבחון את מערכת הגומלין בין הדסה למערכת ההשכלה הגבוהה. יש הצדקה שקרנות ממלכתיות למימון מחקרי בצד הרפואי יתמכו במחקר בהדסה, שמצדו יניב המצאות ופטנטים. הדסית, זרוע הפטנטים שלנו, מאוזנת אבל יכולה לעשות טוב יותר".

 

מהו לוח הזמנים שלך להבראה?

"עד סוף 2014 אני מתכוון להביא את הדסה לאיזון. לא מדובר בכיסוי הגירעון המצטבר, אותו אפשר לסגור רק בהדרגה, אלא כיסוי הגירעון השוטף, לסיים את השנה באיזון. להדסה יש הפסד של 300 מיליון שקל בשנה האחרונה".

 

יש הטוענים שחלקו של פרופ' שלמה מור יוסף בגירעון גדול מאוד.

"לא נהגתי לומר אף פעם דבר בשבחו של אדם ולא אצא בביקורת על קודמיי. הוא כיהן במערכת אילוצים משלו. אני מסתכל על ההווה והעתיד. העבר טוב לשמירת המורשת של הדסה אבל לא להתחשבנויות. כאדם, מור יוסף הוא ידיד טוב שלי, אבל לא אגיד מילה על התקופה שלו בהדסה וגם לא של מחליפו פרופ' קוקיה".

 

"השר"פ אצלנו מבוקר. הרופאים צריכים תגמול"

 

אתם מנהלים מגעים מול משרד האוצר לקבלת סיוע. אתה מעריך שהמדינה תעזור לכם? מה הדסה יכול לתת בתמורה?

"הגירעון הגדול נגרם בחלקו בגלל מדיניות הממשלה. התוכנית שלנו מדברת על כך ששלושת הצדדים - הממשלה; העובדים, על כל הסקטורים שבהם; וארגון נשות הדסה - יתרמו כל אחד את חלקו בהבראת הדסה. אף אחד מהצדדים לא יכול לפתור את הבעיה שלא בכוחות משותפים. אני מצפה שהמדינה תתקן קודם את העיוותים שיצרה במערכת ההתחשבנויות בין קופות החולים לבתי החולים, בעיקר הדסה. וכמובן תושיט לנו עזרה כדי לתקן את הגירעון העצום הזה.

"אף אחד לא יכול להעלות על הדעת שהדסה ייסגר, כפי שקרה לבית חולים קטן יותר - ביקור חולים. ביקרתי בהרבה בתי חולים בארץ ובעולם. זה לא בית חולים רגיל. תמצא בו רופאים שמגיעים ב־6:30 בבוקר לעבודה ותראה אותם גם ב־10 בערב. אין להם חלטורות בחוץ. אין ניתוח שלא נוכח בו רופא בכיר".

 

טוב, הם עושים ניתוחים פרטיים, שירות רפואי פרטי (שר"פ) בתוך כותלי בית החולים.

"השר"פ אצלנו מבוקר. מטופל בוחר רופא מסוים והרופא מתוגמל. יש הרבה הבדלים בין הרפואה הציבורית לפרטית: אם אני עובר ניתוח לב פתוח באסותא למשל, בחרתי מנתח, הניתוח הסתבך והמנתח נתקל בדברים שלא יכול היה לטפל בהם, כי אין לו היכולת והידע, סוגרים הכל ולוקחים לבי"ח ציבורי. בהדסה, כשהרופא צריך להסתייע ברופאים עם מומחיות ספציפית, הוא מזעיק אותם והם רק יורדים קומה. הסיכון של החולה יורד. ולתגמל זה בסדר. רופא שהשקיע 6 שנים בלימודים, שנה נוספת של סטאז' ו־4–5 שנות התמחות נוספת, ואני רוצה אותו כי אני חושב שהוא יעשה את העבודה טוב יותר - הוא צריך להיות מתוגמל".

 

בית חולים הדסה בית חולים הדסה

 

יש מחלקות בהדסה שרוב הפעילות שלהן נעשית בשר"פ.

"זה לא נכון. הבוקר ראיתי נתונים עדכניים לחודש האחרון. כמעט כל המחלקות מהוות 20%–25% מהפעילות בשר"פ. כל התפוקה של הדסה מהשר"פ היא 15%. למה להוציא דיבתנו רעה? יש מקומות בהדסה שאנשים מכל הארץ מגיעים לקבל טיפול, כמו מחלקות העיניים. אז שם זה יותר מ־25%. זה לא בא על חשבון הרפואה הציבורית, ונעשה רק אחרי שמחלקת העיניים נותנת את השירות הרגיל הציבורי על ידי מיטב הרופאים".

 

מנכ"ל מאוחדת זאב וורמברנד סיפר על מקרה שבו כפו שר"פ בהדסה על חולה. אתה מכיר את המקרה?

"בדקנו את זה. התברר שהיה נוירוכירורג בכיר שהיה מוכן לנתח מיידית. ההורים התעקשו שינתח רופא אחר. הרופא הסביר שהרופא התורן הוא טוב אבל הם התעקשו על הרופא שלהם והוציאו אותו מהמיטה. למחרת שלחו דרישת תשלום לקופת החולים שלהם. מה הפסול בכך שאותו רופא שקם מהמיטה כדי לבצע את הטיפול יתוגמל - ועל פי תעריף הדסה? בהדסה הרופא לא קובע את התעריף לסוג מסוים של פעולה, אלא התעריף הוא אחיד. ההתחשבנות אינה מול הרופא אלא מול ביה"ח. השר"פ משולם עם המשכורת לרופא ומנוכה ממנו מס כחוק".

 

הבעיה שהרפואה הפרטית תבוא על חשבון הציבורית, ובסופו של דבר גם תייקר את הפרמיות של קופות החולים וביטוחי הבריאות.

"המודל של הדסה נראה כטוב ביותר, של שילוב רפואה ציבורית עם פרטית ובצורה הוגנת גם כלפי הקופות וגם כלפי המבוטחים. חוק בריאות ממלכתי אמור להעניק לכל האזרחים שירותי בריאות, בלי אפליה. החוק לא מצא לנכון לכלול את הזכות של החולה לבחור מנתח, הוא השאיר את זה לחיים השוטפים, לביטוחים המשלימים, ואיפשר שאחד הסעיפים בהם יהיה בחירת מנתח. המחוקק עצמו הכיר בזכות לשלם אקסטרה עבור בחירת רופא. אז מה לנו כי נלין על כך?

 

"הבעיה היא שבבתי חולים ממשלתיים עשו את זה בצורה לא מסודרת, ולכן הפסיקו שם את השר"פ לפני כמה שנים. אנחנו בית חולים פרטי ולא יכולים לומר לנו מה לעשות. אצלנו יש גם תיירות מרפא והרבה, בעיקר ממדינות בריה"מ לשעבר. הדסה גם ממלא שליחויות לאומיות: בית החולים היחיד בירושלים עם יחידת טראומה מהטובות בארץ, ולכאן מגיעים הנפגעים מפיגועים ותאונות. היחיד בירושלים שיש בו נוירוכירורגיה ורופאים עם התמחות בחקר המוח ברמה בינלאומית".

 

אני מניח שאתה מנהל מאבק להוציא את הניתוחים הפרטיים מהתקרה של התשלום המלא מקופות החולים?

"יש היום ערבוב של כסף ציבורי עם פרטי. ביקשתי שמי שמגיע היום לבית החולים בהפניה של קופה, שהביטוח המשלים של הקופה יכסה את העלות ולא הקופה הציבורית. לצערי הונחיתי על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, בניגוד להיגיון, להמשיך לממן את האשפוז במסגרת שר"פ על ידי טופס 17 של הקופה הציבורית.

 

"אני בהידברות עם משרד האוצר. הם מבינים את הצורך לעזור ומכירים במצוקה. יצאתי מעודד מהפגישה עם שר האוצר, ואני מקווה שיימצאו הנוסחאות שהסיוע מהאוצר יהיה משמעותי ויעזור להתפנות להרבה עבודות אחרות שצריך לעשות בהדסה: לנהל, לפתח, לספק שירותים מהמעלה הראשונה".

 

"צריך להגדיל את הניכויים וההפרשות לפנסיה"

 

האם תוכנית ההבראה שלך תתבסס על העבודה של PwC, שנעשתה לפני הגעתך?

"ארגון נשות הדסה הזמין ומימן עבודה יסודית שסקרה את מערכות בית החולים כדי לראות היכן ניתן לייעל. הדו"ח שהוגש יהיה הבסיס שלי. מעבר להמלצות יש דברים שאני אזום, אבל ייעול בית החולים אינו פעולה נקודתית אלא רוחבית בהרבה מקומות שאפשר לחסוך ולהפיק יותר מאותה רמת הוצאה. תפעול יעיל יותר בחדרי ניתוח, חיסכון בשירותי מינהלה, שינויים ארגוניים, נושאים שכדאי להעביר למיקור־חוץ. לזה אני מוסיף רעיונות שלי מתוך היכרותי עם מערכת הבריאות, מאחר שאלה שעבדו על התוכנית הם מארה"ב עם היכרות חלקית עם מערכת הבריאות כאן.

 

"כבר בחודש הראשון שלי כאן עשיתי ארגון מחדש במערך המינהלה. בחודש הקרוב, השלישי שלי בעבודה, אצא לדרך עם שינוי ארגוני מהותי בכל המערך הרפואי, ובעוד כמה חודשים אארגן מחדש את המערך העסקי של בית החולים. אלה פעילויות קטנות עם פוטנציאל גדול. לעשות שינויים כל כך גדולים בפרק זמן כה קצר זו מלאכה לא פשוטה".

 

מנכ"ל מגדל יונל כהן מדבר על הסכנות בנושא הפנסיה. איך אתה רואה את הדברים?

"קרנות הפנסיה אינן בסכנה יציבותית, אבל יש סכנה גדולה שהדור של ילדיי ייהנה מפנסיה נמוכה יותר מהדור שלי, בגלל המעבר מניהול זכויות לניהול כסף והתארכות תוחלת החיים, שתניב פנסיות נמוכות יחסית לתקופה ארוכה מאוד. משטר הריביות הנמוך כיום יקשה עוד יותר על רמת החיים של הדור הבא, ולכן הדרך היחידה היא להגדיל את הניכויים וההפרשות מצד אחד ולעודד יותר חיסכון פרטי לשימוש לאחר הפרישה. הייתי מעביר כספי השתלמות לקרנות הפנסיה. זו דרך לעודד צבירה לתקופת הפרישה ולהגדיל את הכספים הנצברים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x