• תפריט
בארץ

החיים תחת שלטון חמאס: בלי עצמאות כלכלית, תושבי עזה נשענים על ביבי ועל העולם

ממשלת נתניהו עזרה לכלכלת רצועת עזה לצמוח ביותר מ-30% מאז אמצע 2010, אם כי עדיין מדובר במקום עני וצפוף. גם העזתים מודים שאין רעב ברצועה, בין השאר מאחר ש-70% מתושביה מסתמכים על עזרה מעמותות הסיוע הבינלאומיות

מיקי פלד 07:1120.11.12

אולי קצת קשה להאמין בכך למראה תמונות מבצע עמוד ענן, אבל מי ששיפר באופן ניכר את איכות חייהם של תושבי רצועת עזה בשנים האחרונות הוא דווקא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מאז 2008 ועד נובמבר 2012, נרשם זינוק של לא פחות מ־95% ביבוא הסחורות הרשמי לרצועה וצמיחה של פי שבעה ביצוא באותה תקופה. אלמלא המבצע הנוכחי, לא מן הנמנע כי כמות הסחורות שעוברת במעבר כרם שלום, מעבר הסחורות הרשמי היחיד כיום אל הרצואה ומחוצה לה, היה שובר עוד שיא מאז השתלטות חמאס על עזה ב־2007.

 

הגידול בפעילות הכלכלית לא היה מתאפשר לולא נתניהו היה מאשר שורת הקלות ביבוא לעזה, ומדי פעם גם ביצוא ממנה. אולי הסיבה להקלות היא כי נתניהו מאמין, כפי שאמר כמה פעמים בעבר, ששלום עם הפלסטינים צריך להתחיל בהעלאת רמה החיים, ואולי כי הוא ניסה להגיב ללחץ הבינלאומי בעקבות תקרית המרמרה ב־2010. לפי חישוב של יצחק גל, עמית מחקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל־אביב, מאז תקרית המרמרה צמח התוצר לנפש ברצועה בכ־30%. "עד אז התוצר לנפש בעזה היה פחות מ־1,000 דולר בשנה, כמו של תימן או מאוריטניה", אמר גל. לשם השוואה, בגדה המערבית התוצר לנפש כיום הוא כ־3,000 דולר בשנה.

 

אוטוסטרדה של מנהרות

 

התלות של המשק העזתי בישראל אינה דבר חדש, אך כיום תלות זו כבר אינה כה חזקה, לפחות בתחום היבוא. אוטוסטרדה של מאות מנהרות, יש אומרים אף יותר מאלף, מחברת בין הרצועה למצרים. רק ראשי חמאס יודעים את הכמויות האמיתיות שמועברות בהן, אך ברור כי מדובר בכמויות שמעבר כרם שלום אינו מתקרב אליהן. דרך המנהרות, תושבי הרצועה מקבלים את כל מוצרי הבסיס כמו דלק, מלט וברזל, חלקי חילוף לציוד תעשייה ועוד - כל מה שישראל אינה מתירה להכניס או שפשוט לא כדאי כלכלית או קשה לוגיסטית להבריח ממצרים.

 

פרופ' אפרים קליימן: "המנהרות יצרו מעמד של עשירים חדשים שיוצרים ביקוש לשוק המקומי, אך שכירים רבים מתפרנסים מהרשות שממשיכה לשלם משכורות לעובדיה או מהמנגנון שבנה חמאס" פרופ' אפרים קליימן: "המנהרות יצרו מעמד של עשירים חדשים שיוצרים ביקוש לשוק המקומי, אך שכירים רבים מתפרנסים מהרשות שממשיכה לשלם משכורות לעובדיה או מהמנגנון שבנה חמאס" צילום: גיא אסיאג

 

דרך מעבר כרם שלום מביאים את כל השאר - 1,600 משאיות עם מוצרי מזון נכנסו לרצועה באוקטובר האחרון, ויותר מ־2,200 משאיות עם חומרי בנייה כמו קרמיקה, מרצפות, כיורים וכדומה. על כל אלה גובה ישראל בשביל הרשות הפלסטינית, שיושבת ברמאללה, מע"מ ומכס, אבל הכסף הגדול נמצא במנהרות. בדיקה של גל העלתה כי חמאס מכניס לקופתו 300–500 מיליון דולר בשנה ממיסוי ההברחות. "מדיניות הסגר של ישראל הפכה את חמאס למונופול בסחר החוץ", אמר גל, "ומהמונופול הזה הוא מממן את תקציב המנגנון הצבאי שלו".

 

 

הבעיה של תושבי הרצועה, לדברי גל, היא ביצוא, שכמעט אינו קיים. מדי פעם ישראל מתירה לתושבי הרצועה לייצא לאירופה פרחים, עגבניות וכדומה, אך בכך זה מסתכם, שכן אין ביקוש במצרים למוצרים מוברחים מהרצועה. לכן כלל היצוא של הרצועה ב־2011 הסתכם ב־10 מיליון דולר בסך הכל.

 

"למה אסור לי למכור לכם?"

 

מהצד השני של עוטף עזה, מכיר את המצב הזה היטב עבד אלראוף אבו־סאפר, סוחר ירקות וחקלאי. פעם, הוא אמר, היה מייצא לישראל ולגדה 5–4 משאיות ביום, מתוך עשרות משאיות שהיו יוצאות את עזה עם סחורה ממעבר קרני, שנסגר ב־2011. "כבר יצא לי לשלוח משטחים של ירקות לסעודיה דרך ישראל וירדן, אבל הבירוקרטיה קשה מאוד", אומר אבו־סאפר, "היא גם מגדילה את ההוצאות וגם גורמת לפגיעה בירקות שמחכים בשמש לבדיקה, ואז מעט הרווח שאני עושה נשחק".

 

כמו רבים מהחקלאים הגדולים בגדה, אבו־סאפר מייבא חלק מחומרי הגלם שלו מישראל, וכאן, לדבריו, הוא אינו מבין "מדוע מותר לי לקנות מכם דשן, זרעים והדברה, אבל אסור לי למכור לכם את העגבניות והמלפפונים שיוצאים מהם?".

 

 

אך למרות הבעיות הכלכליות, אין רעב ברצועה ואין משבר הומניטרי, בעיקר משום שכ־70% מהתושבים בה מסתמכים על עמותות סיוע - האו"ם, ארגונים בינלאומיים ותרומות - כדי לקבל מצרכים כמו אורז, קמח ושמן. כך אמרה איילת כהן מעמותת גישה, העוקבת אחר המצב הכלכלי ברצועה.

 

עם זאת, מצב זה גם מתאר משק שנעדר עצמאות עסקית. פרופ' אפרים קליימן, כלכלן מהאוניברסיטה העברית המתמחה בכלכלה הפלסטינית, מסביר: "היתה פעם בעזה תעשייה קלה לא מבוטלת, אך זו כיום נמחקה כמעט לחלוטין ובאופן שיטתי עוד מימי האינתיפאדה הראשונה, ובגלל צמצום דרמטי של הכניסות לישראל וממנה. לטענת העזתים, הסגר הימי של השנים האחרונות פגע משמעותית גם בדיג, שהיווה חלק חשוב מהדיאטה של העזתי הממוצע". במקביל, לדברי קליימן, "המנהרות יצרו מעמד של עשירים חדשים שיוצרים ביקוש לשוק המקומי, אך רבים מהשכירים מתפרנסים או מהרשות הפלסטינית שממשיכה לשלם משכורות לעובדיה, או שהם חלק מהמנגנון החדש שבנה חמאס".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x