• תפריט
חדשות נדל"ן

בלעדי ל"כלכליסט" - הבדואים עולים קומה: מיישובים לא מוכרים לבניינים משותפים

משרד הפנים אישר להרחיב את היישוב הבדואי לקייה בנגב בשלוש שכונות שיכללו 2,000 יח"ד, חלקן גם בבנייני קומות. הבדואים: "התוכנית לא מספיקה". ארגון עדאלה: "ניסיון לנשלם מאדמותיהם"

אריאל נוי 07:0506.09.12

לאחר עשרות שנים של מאבקים בבנייה הבלתי חוקית ובריכוז הפזורה הבדואית ליישובים מוכרים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה לאחרונה את הרחבת היישוב לקייה שבדרום בשלוש שכונות חדשות שבהן ייבנו 2,000 יחידות דיור על 1,200 דונם, בין מבני היישוב כיום לצומת שוקת. חלק מהבנייה - 85 דונם - יוקצה לבניית בניינים בני 3–4 קומות והרוב לצמודי קרקע. הבדואים מצדם לא ממהרים לברך על התוכנית וטוענים כי אינה מספיקה לפתרון בעיותיהם.

 

התוכנית להרחבת לקייה היא חלק מתוכנית חומש שאישרה הממשלה למגזר הבדואי בספטמבר 2011, שתקציבה עומד על 1.2 מיליארד שקל. תכנון השכונות בוצע באמצעות הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, על ידי האדריכל אבינעם לוין ובשיתוף מועצת לקייה בראשות ח'אלד אלסאנע. ראש ענף משא ומתן של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, עומר צור, אמר כי "זה לא כמו שמאושרת שכונה בפתח תקווה, מדובר על אוכלוסייה אחרת. אף שאנחנו יודעים על היקף התוכנית ואישורה, אנחנו לא יודעים מה הצפי לאכלוס השכונות".

 

"יש לנו הרבה שכונות צפופות"

 

במקביל לתוכנית, משלימה כיום הרשות את הפיתוח והשיווק של שכונת המרכז בלקייה, אשר תמנה כ־100 יחידות דיור חדשות. כמו כן משפרת הרשות את הכבישים, המדרכות והתאורה ברחבי היישוב בהיקף של כ־9 מיליון שקל, במסגרת פרויקט השלמת תשתיות ביישובי הבדואים הוותיקים. לפי התכנון של הרשות, בשנת 2030 אוכלוסיית היישוב תגדל מ־10,000 איש כיום ל־18 אלף איש.

 

לקייה לקייה צילום: ישראל יוסף

 

לקייה הוקם בשנות התשעים כחלק ממערך של שבעה יישובים לבדואים בנגב, שכוללים מלבדו גם את רהט, חורה, תל שבע, שגב שלום, כסייפה וערערה. "לקייה עומד כיום על 5,000 דונם. כראש מועצה אני אומר לך, זה לא מספיק, יש הרבה שכונות שהן צפופות. אני מברך על ההרחבה הזו אך שוב, היא לא מספיקה", אומר אלסאנע.

 

לדבריו, נושא ההרחבות במגזר הבדואי מסורבל ומורכב והליך האישורים נמשך זמן רב. "הוועדות הולכות לאט מכל מיני סיבות. אם אני מסתכל על עומר, מיתר או להבים, תוכנית המתאר שלהם עומדת על אלפי דונמים והיא אושרה בתוך זמן קצר. יש הרבה משפחות למשל שקנו קרקעות משנת 1974, ועד היום הן לא הופשרו", אומר אלסאנע.

 

לדברי אלסאנע, מחיר המגרש בשכונות החדשות ינוע בסביבות 120 אלף שקל לדונם. לפי התוכנית, על כל דונם ייבנו ארבע יחידות דיור. "החלוקה הזו לא הגיונית. בדואי שיש לו למשל שמונה או עשרה ילדים בבית, השטח הזה לא יספיק לו", אמר אלסאנע.

 

"התאמה מלאה לצורכי הדיירים"

 

"התוכנית תוכננה בהתאמה מלאה לצורכי הדיירים העתידיים ובשיתוף פעולה עמם, וכוללת בנוסף למגרשי מגורים רגילים, מגרשי מגורים עם חזית מסחרית ומגרשי מגורים עם משק עזר", אומר אדריכל הפרויקט לוין. לדבריו, "תכנון הרחבת היישוב נעשה מתוך ראייה ארוכת טווח שנועדה לספק את מוסדות הרווחה והפנאי הציבוריים, במקביל לצורכי המגורים, הדרושים לקהילה".

 

האדריכל לוין מציין בנוסף כי בשנים הקרובות, במסגרת סלילת כביש 6 לצומת הנגב, יוקם מחלף בסמוך לצומת שוקת שיקל על נגישות תושבי היישוב והשכונות החדשות, כמו גם כניסה במחלף עתידי מכביש 60 (המגיע מכיוון באר שבע־מיתר). "כל אלה יאפשרו יציאה והגעה קצרה ונוחה של תושבי היישוב ממנו ואליו".

 

יהודה בכר, מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, הדגיש כי בסמוך לשכונות החדשות מתוכנן לקום בעתיד גם מרכז הכוונה תעסוקתי: "קידום ושגשוג האוכלוסייה הבדואית בנגב יבוא רק בתכנון משולב של שכונות מגורים מתקדמות, תשתיות ופיתוח, אזורי תעסוקה קרובים ונגישים, וכן מתן שירותי חינוך ורווחה מתקדמים. כל אלה יחד מהווים מפתח מרכזי להצלחת הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ומנוף לעלייה ברמת החיים של המגזר כולו".

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקייה מדורגת בתחתית הדירוג החברתי־כלכלי. לפי נתוני הביטוח הלאומי, נכון לחודש יולי השנה, ביישוב הקטן עמד שיעור המשפחות עם ילדים מקבלי קצבת ילדים על 13.3%, ואילו שיעור המשפחות עם ארבעה ילדים ויותר מקבלי קצבת ילדים הוא 6.9% - נתון הגבוה פי שלושה מהממוצע הארצי. "כל המועצות הבדואיות בדרום הן באשכול של הדירוג הנמוך בדירוג החברתי־כלכלי.

 

מבחינת לקייה, אנחנו היישוב עם הכי הרבה השכלה גבוהה. למרות האבטלה הגבוהה, בתוך היישוב לקייה קיימת תעשייה קטנה של אריגה ורקמה, אנחנו בונים תוכנית להפוך את היישוב לתיירותי, יש לנו עתיקות, חווה של גמלים, אוהל בדואי קיים, כך שלמרות הכל יש תוכניות ליישוב", אמר אלסאנע. יצוין כי בעתיד יוקם בלקייה מרכז תעסוקה במסגרת תוכנית משותפת של משרד התמ"ת והג'וינט. תוכניות התעסוקה ייבנו כך שנוסף על ההשמה בעבודה, ילוו המשתתפים כדי להבטיח להם תעסוקה ארוכת טווח. ביישוב חורה, למשל, הוקם מוקד שירות של בזק לפני כחודשיים, שבו עובדות כ־50 נשים מהיישוב.

 

"החוק השבטי ינצח את חוק המדינה"

 

ד"ר תאבת אבו ראס, מנהל סניף עדאלה בנגב - מרכז זכויות המיעוט הערבי בישראל - מתנגד בחריפות לתוכנית
הממשלתית. ל"כלכליסט" הוא הסביר כי "התוכנית הממשלתית נועדה לנשל את הבדואים מקרקעותיהם. המדינה 'מעיירת' את הבדואים נגד רצונם. בנגב יש מספיק מקום לכולם אם הם יהודים. יהודי בנגב יכול להיות בכל מקום. אפילו חלק בחוות בודדים. מדוע לא לתת לבדואים? כל מה שאנחנו רוצים זה להכיר בכפרים הלא מוכרים ולא תוכניות של יישוב בכוח".

 

לדבריו, למרות התנאים המחפירים ביישובים הלא מוכרים של הפזורה הבדואית שבהם אין תשתיות, אין חשמל ואין מים, ולמרות התנאים היותר טובים שמציעים למתיישבים בפזורה - אסור להכריח אותם להתיישב ביישוב נגד רצונם, כי הדבר יוביל למאבקים פנימיים ביניהם. הוא הוסיף: "כל זה יוביל לסכסוך פנים־שבטי לכן הבדואים לא יסכימו. כאן יש התנגשות בין החוק הישראלי לבין החוק השבטי. בסופו של דבר החוק השבטי הוא שינצח במערכה הזו. אני קורא לממשלה לפתוח בדיאלוג עם הבדואים".

  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x