הצבא מצפצף: זיהום קרקעות מסיבי סביב מחנה ג'וליס
תביעה שהגישה עמותת מלר"ז נגד הצבא מגוללת הזנחה חמורה בטיפול בשפכים בבסיס ג'וליס בדרום. לאחר שהעמותה התריעה כי נמצא זיהום של פי 3,500 מהתקן המותר בקוליפורמים, הבטיח הצבא לטפל בבעיה. בפועל, הזיהום זינק לפי 675 אלף. בינתיים, ערך הקרקעות באזור נפגע
לפני כחודשיים הגישה המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל (עמותת מלר"ז) כתב תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון נגד משרד הביטחון, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ. העמותה ביקשה מבית המשפט להוציא צווים שיפסיקו לאלתר את הזרמת השפכים המזהמים במחנה ג'וליס (מחנה עמנואל). מכתב התביעה עולה כי בבסיס נמצאה בחודש מרץ חריגה חמורה באורח יוצא דופן - של 67,500,000% מהתקנים המותרים בקוליפורמים צואתיים.
זאת בעוד שבבדיקה מוקדמת יותר באוגוסט 2011 נמצאה חריגה של 350,000% "בלבד". כך, למרות הבטחות חוזרות ונשנות של הצבא לטפל במפגע, בפועל הוא רק מחריף.
"יש פה בסיס שמזהם את המדינה ושופך את השפכים הגולמיים שלו ישירות מהשירותים כמעט החוצה לרחוב", אומר חיליק רוזנבלום, יו"ר מלר"ז. "הרי אם זה היה עסק בודד או דירה ששופכת את כל הביוב שלה החוצה לרחוב, ישר היתה התנפלות של פקחים. צה"ל לא מעל החוק, וכשמדברים על כמות חריגה של קוליפורמים, סליחה על הביטוי, זה פשוט לזרוק חרא החוצה".
"בת"א זה לא היה קורה"
הסיפור שמגולל כתב התביעה על מחנה ג'וליס מגלם בתוכו יחס סלחני של המדינה כלפי הזיהום שמבצע הצבא, כלפי נושא איכות הסביבה, ערכי הטבע והשטחים הפתוחים, וגם יחס מזלזל כלפי תושבי הפריפריה. "אנחנו רואים את הצפצוף על האזרחים החלשים יותר או תושבי הפריפריה בכל נושא באיכות הסביבה", אומר רוזנבלום. לדבריו, "יש פה נטייה להזניח את העניין הזה כי מדובר בתושבי הנגב שרגילים להזניח אותם, וככה זה נדחה בחודש־חודשיים ונמשך 60 שנה. הרי בקריה בתל אביב זה בחיים לא היה קורה, ואם זה היה קורה רון חולדאי ותושבי תל אביב היו נזעקים ישר ולא היו מאפשרים לזה להימשך יום אחד נוסף".
ביוב זורם ליד מחנה ג'וליס צילום: צפריר אביוב מחנה ג'וליס ממוקם בסמוך ליישובים משואות יצחק, הודיה וניר ישראל ומול צומת נגבה. המחנה מזרים את שפכיו לשטח פתוח הנמצא כ־200 מטר ממערב לבסיס. מוצא השפכים מרוחק כ־50 מטר מיובל של נחל אבטח. המחנה ממוקם כ־10 ק"מ משפת הים התיכון ומעל חלקו המזרחי של אקוויפר החוף שממנו מפיקים מי שתייה וחקלאות.
מי שמסתובב באזור יכול לראות את הבוצה הרעילה - מעגל שחור המתפרס על שטח של כ־4 דונמים ומדיף ריח צחנה שנוצרה כתוצאה מהזרמת השפכים, ושלוליות שמן המתפרסות ממוצא השפכים ועד יובל הנחל, ואף גלשו אל תוך יובל הנחל עצמו. מדובר לפיכך בשטח "נגוע" של כ־40 דונם, לפי העמותה. מרבית השטחים מסביב לבסיס הם שטחים פתוחים העשויים לשמש לטיולים לנופש. בבסיס עצמו קיימים מוסכים, סדנאות חימוש, פינות שמנים ומטבחים שמפיקים את החומרים המזהמים.
"סיכון החיילים"
לפני הגשת העתירה השיבה לשכת הרמטכ"ל לעמותה כי צה"ל פועל לשאיבה רצופה של השפכים כך שלא יוזרמו לשטח הפתוח. אלא שסיור בשטח מגלה כי בפועל, השפכים מוזרמים גם היום באין מפריע.
"במשך יותר מ־50 שנה מזהם המחנה הצבאי עמנואל (ג'וליס) בריש גלי את הסביבה, את הנח"ל ואת מקורות המים בכמויות אדירות של ביוב גולמי, סניטרי ותעשייתי - באין מפריע", נכתב בכתב התביעה. "המדינה מגישה כתבי אישום כנגד עסקים המזרימים למערכת הביוב שפכים לא מטופלים דיים, ורואה בחריגות של מאות אחוזים מהתקנים - חריגות חמורות ביותר. ומה תאמר המדינה נגד חריגה שלה עצמה ב־67,500,000% מהתקנים המותרים בקוליפורמים צואתיים?".
החריגה הזו בשיעור הקוליפורמים שנמצאה במוצא הביוב של הבסיס לנחל "עלולה, בוודאות קרובה, לסכן את בריאותם ושלומם הפיזי של החיילים השוהים בבסיס דרך קבע, ואין להתיר המשך מחדל שכזה", נכתב.
הרמטכ"ל בני גנץ צילום: צביקה טישלר "זה לא המחנה היחיד שמזרים את השפכים שלו כמעט כמו שהם לשטחים פתוחים", אומר רוזנבלום. "מה שמיוחד פה שהעמותה לקחה את המחנה הזה כפרויקט, גייסנו משאבים, הוצאנו בדיקות הידרולוגיות, שלחנו למעבדה, הוצאנו מכתב לרמטכ"ל ובו ביקשנו להפסיק את הזיהום, ולשכת הרמטכ"ל פשוט השיבה לנו דברים שאינם נכונים. הילדים קוראים לזה לשקר. אחרי המכתב ערכנו בדיקות, והוצאנו דו"ח ששום דבר לא השתנה ושהשפכים עדיין מוזרמים החוצה. זו סכנה גם לחיילים עצמם, ויש לצבא אחריות לבריאות ולאיכות סביבה מינימלית - ממחלות של דיזנטריה בביוב גולמי צבאות נפלו".
במאי 2011 ערך ההידרולוג ומדען הסביבה שמעון צוק סיור לבקשת מלר"ז באזור מוצא השפכים. הסיור התקיים בשיתוף נציג המשטרה הירוקה בדרום ויו"ר מלר"ז. צוק העריך את הזרמת השפכים הגולמיים בעשרות מטרים מעוקבים ליממה. "שפכי הבסיס אינם עוברים טיפול או טיהור כלשהו, למעט הזרמה דרך בור 'שיקוע' להפרדת מוצקים (בור רקב) בצמוד לגדר הבסיס", נכתב.
"בסיור ראינו ביוב גולמי שזורם ישירות מהיציאה מהבסיס בזרימה איתנה, כמו שאנחנו רגילים לראות בזרימת נחלים", אומר צוק. לדבריו, "לפי חוקי המדינה אסור להזרים כך את השפכים. מהבדיקות הכימיות והביולוגיות מצאנו ריכוזים אסטרונומיים של חיידקים, המקום הוא מקור להפצת מחלות. בנוסף הקרקע שם רוויה בשומן מינרלי של כלי רכב צבאיים ודלקים".
השפכים מהבסיס זורמים בערוץ מערבה, פוגשים בגבעה ומוסטים צפונה וצפון־מערבה. הערוץ מתחבר לנחל אבטח. נחל אבטח הוא נחל שראשיתו בסביבות קיבוץ נגבה, עובר מדרום לקיבוץ ניצנים, נמשך מערבה ועובר מתחת לכביש 4 תל אביב־אשקלון. הנחל זורם לים, לאחר הגשמים, מדרום לחוף ניצנים. "בשל הקרקע הסופגת והמחלחלת לאורך הערוץ, שפכי הבסיס אינם מגיעים אל הים אלא נספגים ומחלחלים בדרך לתת־הקרקע, והם עלולים לזהם את מי התהום. מאחר שנחל אבטח הוא נחל בעל אגן היקוות קטן, איכויות מימיו לא מנוטרות על ידי המשרד להגנת הסביבה, ולכן אין מידע מדויק באשר לזיהום מי הערוץ כתוצאה מהזיהום שגורם הבסיס", נכתב בתביעה.
צניחת ערך הקרקע
"לשטח מזוהם יכולה להיות השפעה מאוד גדולה גם על היישובים הסמוכים", אומר סגן יו"ר איגוד השמאים חיים מסילתי. לדבריו, אילו הקרקע באזור מחנה ג'וליס לא היתה מזוהמת, היה נאמד ערכו של שטח חקלאי במקום, כלומר לצורכי גידול חקלאיים, סביב 5,000–6,000 שקל לדונם. עבור שימוש של פנאי ונופש מדובר בסכום של כ־30–40 אלף שקל לדונם. אם מדובר בשטחים לתעשייה, דונם תעשייה מסורתית יכול לנוע באזור בסדר גודל של 350–400 אלף שקל לדונם. "למגורים לבניית וילות, מגרשים של 300 מטר כבר יכולים להגיע ל־900 אלף שקל, תלוי במיקום. אם יחליטו לעשות במקום בנייה רוויה, כלומר בניינים של ארבע קומות, מה שלא נחשב כתרחיש אפשרי לדעתי, קרקע יחידה לבנייה רוויה יכולה להגיע ל־200 אלף שקל. לזיהום של קרקע יש השלכות מרחיקות לכת על שימושים הן לתעשייה והן למגורים - אף אחד לא יפתח מפעל במקום כשיש סיכון של מחלות", הוא מסביר.
במשרד להגנת הסביבה אומרים בתגובה כי בכוונת המשרד לפעול באכיפה פלילית כנגד מפקדים בנושא בעקבות הזיהום המתמשך. "משרד הביטחון לא מותיר לנו ברירה אחרת", אומר אלון זסק ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. לדבריו, "כנראה שעבור משרד הביטחון זה לא הכי חשוב לטפל בשפכים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי הנושא נמצא באחריות דובר צה"ל.
מדובר צה"ל נמסר, "במסגרת התוכנית המטכ"לית 'צה"ל שומר סביבה', מטופלים כל מפגעי העבר, מפגעי האסבסט, ומטופלות תשתות הדלק והביוב. יש לציין כי מדובר בתכנית רב שנתית שמטרתה, בתהליך ארוך וסדור, טיפול וקידום הנושא הסביבתי בצה"ל. מחנה ג'וליס מטופל במסגרת התכנית בעדיפות ראשונה, כאשר הועמדו תקציבים לחיבור המחנה לתשתיות ביוב מקומיות. נכון להיום, נחתם חוזה מול המועצה לחיבור חיצוני, והחל התכנון לביצוע חיבורי פנים. חיבור המחנה למועצה צפוי להסתיים בנובמבר 2013".
