• תפריט
בארץ

למה נשר לא צריכה לדאוג מפתיחת שוק המלט לתחרות?

הריכוזיות של חברת נשר בשוק המלט הדאיגה גם את ועדת טרכטנברג, אבל סיכוי לתחרות אמיתית אין, לפחות לא בעתיד הקרוב. משפחות לבנת ודנקנר שולטות למעשה בכל הליכי הייצור וההובלה, ומותירות לחברות הקטנות מאבק על פירורים

טל ליטמן 08:3505.12.11

הממשלה דחתה אתמול בשבוע את ההצבעה על הקמת ועדה להתמודדות עם הריכוזיות בענף המלט, ברוח המלצות ועדת טרכטנברג.

 

הוועדה, שבראשה אמור לעמוד הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ, אמורה לעודד את התחרות בענף המלט שנשלט על ידי חברת נשר של אי.די.בי, שמחזיקה בנתח של כ־85% ממנו. השאר, כ־15%, מיובאים על ידי חברת לב ברון שבשליטת יורם לוינסון ובנימין ברון. לאחרונה ביקשה חברה שלישית, נור צמנט שבשליטת וורלד צמנט

האירופית, להיכנס לענף, ואף ייבאה בשבוע שעבר 1,000 טונות מלט דרך נמל אשדוד. אולם בדיקת "כלכליסט" מעלה כי שוק המלט לא ממש פתוח לתחרות, וכי כל חברה שתיכנס כרגע לשוק תיאבק רק על השאריות שייוותרו.

 

חסמי הכניסה הרבים לענף, ובעיות של שינוע, הובלה ופריקה לא מאפשרים תחרות אמיתית בתחום.

 

חברות שקשורות ישירות לנשר

 

חברת נור צמנט הודיעה לפני כשנה על רצונה להיכנס לענף ועל כוונתה לנגוס נתח של 10% ממנו. אולם לפי הערכות בשוק, כל סיכוי לתחרות מצדה של נור צמנט הוא אפסי, ולנשר למעשה אין תחרות. חברת לב ברון לדוגמה, המחזיקה ב־15% הנותרים משוק המלט, מובילה את המלט שלה במשאיות שבשליטת תעבורה, חברה הקשורה לנשר באמצעות משפחת לבנת, המחזיקה בשתי החברות. קבוצת תעבורה היא מונופול בתחום הובלת המלט, כפי שהוכרזה ב־2002. גם חברת חרושת חומרי נפץ בע"מ, המייצרת חומרי נפץ לשימוש במחצבות ומהווה מונופול בתחום מאז 1988, היא חברה בבעלות של משפחת לבנת.

 

יורם לוינסון, מנכ"ל ושותף חברת לב ברון, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי אין שחר לטענות שהחברה אינה מתחרה בנשר בגלל בחירתה להוביל מלט באמצעות תעבורה, וכי ההחלטה הזו נעשית משיקולים לוגיסטיים וכלכליים: "ההובלה באמצעות תעבורה לא משפיעה על התחרות. חברות המתחרות בתעבורה אינן יכולות להוביל מלט בכמות גדולה, ולכן לא יכולות לתת שירות הולם בכמויות הנדרשות. מחירינו תלויי פרמטרים רבים, אך בוודאי הנם תחרותיים".

 

 

חסמים שלא מעודדים תחרות

 

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2008 מצביע על חסמי כניסה גבוהים ובעייתיים בענף המלט בישראל. מהשקעה גבוהה לצורך הקמת מפעלים, עלויות גבוהות בגין אחסון והובלה יחסית למחיר המוצר, מחסור בחומרי גלם (מחצבות), דרישת השוק לאיכות יציבה של המלט שרובו כיום מיובא מיצרנים שונים, היותו של המלט מוצר בעל סחירות בינלאומית נמוכה, ועד בעיות סביבתיות - כולם יחד מהווים מחסומים בפני שחקנים חדשים בשוק.

 

אחד התנאים ההכרחיים ליצירת לחץ תחרותי משמעותי הוא על ידי הפגנת יכולות ייצור, שיווק והצגת הון משמעותי שיאפשר לתת תחרות אמיתית בכל ענף. ההצהרה של נור צמנט עצמה על כוונתה לנגוס ב־10% מהשוק בלבד, מעידה למעשה על חוסר יכולתה להוות מתחרה אמיתית ורצינית לנשר, ולכך שבמקרה הטוב היא תתחרה על השאריות שנותרו בשוליים. ועדת טרכטנברג המליצה להנחות את משרד האוצר להכין תוכנית מפורטת כדי ליצור תחרות מקומית בענף המלט, באמצעות סיוע ממשלתי, אך גם נושא זה יתעכב בינתיים ושוק המלט ייאלץ להמתין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x