• תפריט
בארץ

המצרים סוגרים את הברז: 3 תרחישים אפשריים בעקבות עצירת הגז

היום ימלאו 30 יום להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל, כאשר תאריך חידוש ההזרמה אינו ידוע. "כלכליסט בחן שלושה תרחישים אפשריים לגורל אספקת הגז המצרי

ליאור גוטמן 07:0008.03.11

היום ימלאו 30 יום להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל, כאשר תאריך חידוש ההזרמה אינו ידוע. "כלכליסט" בחן שלושה תסריטים אפשריים ובדק מהן ההשלכות של חידוש הזרמת הגז באופן מלא או חלקי על שאר המגזרים במשק.

 

סיקור נושא הגז הטבעי במצרים: סיפורי אלף לילה ולילה או דיווחים אמינים? 

 

תרחיש ראשון: הגז המצרי לא חוזר

 

סבירות נמוכה. זרימת הגז היא ענין פוליטי המעוגן בהסכם השלום בין ישראל ומצרים. שתיהן מעוניינות בהמשך ההתקשרות.

 

חוזה אספקת הגז בין מצרים לישראל נחתם בקיץ 2005 לתקופה של 20 שנה בשווי שישה מיליארד דולר. מדובר בהסכם מדיני בעל משמעויות כלכליות רבות לשתי המדינות, מאחר וישראל קיבלה גישה למקור אנרגיה זול ונקי יחסית.

 

למעשה, מכירת דלקים לישראל מהווה חלק מהסכם השלום בין המדינות, ולכן בכל משרדי הממשלה הרלוונטיים מאמינים שהפסקה מלאה וקבועה של אספקת הגז ממצרים היא תרחיש ששתי המדינות יתקשו להתמודד איתו, בוודאי על רקע חילופי השלטון בקהיר והציפייה של ישראל לשמר את יחסי המדינות לפחות ברמה ששררה עד היום. עם זאת, ממשלת מצרים היא האחראית מבחינה ביטחונית על צפון סיני, והעובדה היא ששתי פעולות טרור -  אחת בתחילת בפברואר ואחת בתחילת מרץ - מונעות את המשך חידוש הזרמת הגז.

 

אם לא די בכך, חברת מרחב, באמצעותה מחזיק מימן כ־8% ב־EMG (נוסף על 12.5% באמצעות אמפל - ובסך הכל 20.66%) הודיעה ביום חמישי האחרון ש"בעלי EMG פנו לארצות הברית, תאילנד ומדינות אירופה על מנת שיאיצו בממשלת מצרים להורות על חידוש ההזרמה", כך שאולי לחץ פוליטי ישיג את התוצאות המיוחלות.

 

כל צרכי המשק ייפלו על כתפיו של ים תטיס

 

מבחינת משק האנרגיה הישראלי, שעדיין מתמודד עם מציאות חדשה לפיה אין גז מצרי, מדובר במכה קשה. ב־2010 סיפקה EMG כ־40% מצריכת משק הגז הישראלי, 60% סיפק מאגר ים תטיס, לאחר חתימת הסכם הרכש של החברה לישראל עם EMG הפער בין זוג הספקים היה אמור להצטמצם. כעת, חסרונו של הגז המצרי מפיל את כל צרכי המשק על כתפיו המתדלדלות של ים תטיס.

 

האם הגז בים תטיס יספיק לכל צרכי המשק? כלל לא בטוח. ההערכה היא כי בתוך שנתיים יווצר פער של 10 BCM (מיליארדי מ"ק) בין ההיצע לביקוש. חישוב זה כולל התחייבות של ים תטיס לחברת החשמל לשריין עבורה כ־30% מהיקף האספקה למקרי חירום, כך שההערכות במשק האנרגיה מדברות על כך שהגז מים תטיס יספיק עד סוף 2011 או תחילת 2012.

 

יצחק תשובה יתמודד עם "צרות רגולטוריות"

 

בהיעדר ספק מצרי, הספק הישראלי אמור ליהנות מבלעדיות בחוזי הגז בישראל, אולם הצרות הרגולטוריות של יצחק תשובה, מבעלי ים תטיס (53%), רק מחכות מעבר לפינה. הרשות להגבלים עסקיים, שטרם נדרשה לנושא, עלולה להכריז על ים תטיס כעל מונופול, מה שיקבע עבור השותפות שם מחיר תקרה לכל עסקאות הגז ויקעקע את יכולתן לשפר את החוזים הנוכחים והעתידיים של "תמר". שנית, משרד התשתיות עלול להכריח את השותפות בים תטיס לפתח את שדה "נעה", שצמוד לשדה MARY B (שניהם מרכיבים את מבנה ים תטיס), בהשקעה של כ־200 מיליון דולר. כמות הגז ששוכנת שם, כ־7 BCM, תמלא את החסר עד להגעת הגז מתמר.

 

בפגישה שנערכה בתחילת פברואר השנה בין ראש הממשלה נתניהו ונציג הקוורטט טוני בלייר, ערב הפיצוץ בצינור, הכריז נתניהו על שורת הקלות עבור הפלסטינאים שכוללות הקמת תחנת כוח ופיתוח מאגרי גז ששוכנים מול עזה.

הנושא חשוב כיוון שמאגר "נעה" נוגע בשיפוליו הדרומיים של מאגר ששוכן מול חופי עזה, כך תרחיש זה אמור להוות אלטרנטיבה לחסרונו של הגז המצרי.

 

אולם האומלל העיקרי מהפסקת הזרמת הגז המצרי יהיה, כמעט כמו תמיד, הציבור הישראלי. הסיבה היא שחברת החשמל תצטרך להגדיל את השימוש בדלקים פוסיילים, דוגמת סולר, מזוט ופחם, מה שיקבל את ביטויו בעלייה תעריף החשמל.

 

מתי נרגיש את זה בכיס? בתחילת 2012, אז קובעת רשות החשמל את בסיס התעריף ביחס לשנה שהסתיימה.

 

תרחיש שני: הגז המצרי חוזר חלקית

 

סבירות בינונית. המצרים ירצו להראות שהם עומדים בהסכם המדיני עם ישראל, אבל ישמרו חלק מהגז שהיום מיוצא לישראל לצריכה עצמית

 

חזרה חלקית של הגז ממצרים אולי תשחרר לחץ במשרדי התשתיות והאוצר, הבעיה היא שאף אחד לא יכול להתחייב מראש כמה גז יזרום ולאיזו תקופה. הזרמה חלקית של הגז ממצרים תאפשר לחברת החשמל לחזור לייצור חשמל בהיקף שנרשם עד הפיגוע בצפון סיני בצינור הגז בפברואר האחרון, כלומר בין 40 ל־45% מהייצור היום. במקרה זה המשק הישראלי יצטרך להסתגל לתקופה של אי יציבות.

 

הפסקת הזרמת הגז ממצרים כבר היכתה בחברת החשמל בקיץ האחרון, עת עבודות תחזוקה בצנרת ההולכה מנעו אספקת הגז לחברת החשמל במשך שלושה ימים. האופוציה המצרית טענה כי הביקוש בשוק המקומי דורש יותר גז, ועל כן צריך לקצץ במכסת הגז המיוצא לישראל. חברת החשמל לא יודעה על המהלך מראש, ונאלצה להפעיל מחצית מתחנת הכוח שבאשדוד על מזוט. הדבר גרם להוצאות עודפות של כמאה אלף שקל ליום.

 

עוזי לנדאו. בצורת חשמל ב-2013 עוזי לנדאו. בצורת חשמל ב-2013 צילום: טל שחר

ספקי הגז הישראליים צפויים לנשום לרווחה עת חרב רשות ההגבלים העסקיים תרד מעורפם, מכיון שזו לא תוכל להכריז עליהם כמונופול. אולי אף תשחרר לחץ ממשרדי הממשלה לפתח את שדה "נועה".

 

במקביל, שותפות ים תטיס, שמחזיקות ביותר משני שליש ממאגר תמר יוכלו להפעיל לחץ רצוף על חברי הכנסת להעניק הקלות במתווה המיסוי החדש ברוח מסקנות ועדת ששינסקי.

 

למרות שמשרד האוצר טוען שכל החוזים במשק עתידים ליפול בחלקם של שותפות תמר, שר התשתיות עוזי לנדאו טוען שמשק האנרגיה עומד בפני בצורת חשמל כבר ב־2013 ולכן יש לעודד ככל שניתן את היזמים להפיק גז. לטענתו של לנדאו, מאחר ומסקנות ששינסקי על העלאת מתווה המיסוי יורגשו בקופת האוצר רק בעוד 10 שנים, טעתה הממשלה שאישרה דיון בנושא טרם הגעה ליציבות אנרגטית.

 

מבחינת משק החשמל, הזרמה חלקית של הגז ממצרים תוביל להקפאת פיתוחו כיוון שיצרני חשמל פרטיים, ובראשם OPC, דוראד, דליה אנרגיות ואדלטק יתקשו להקים תחנות שיפעלו על סולר בלבד. תעריף החשמל לצרכנים צפוי לעלות גם כן, אם כי במידה מתונה יותר ביחס למציאות בה הגז המצרי לא זורם כלל.

 

ממשלת ישראל מצידה תדחק בשותפות תמר לבצע פיתוח חלקי של מאגר הגז, שיכלול הנחת צינור הולכה בודד במקום זוג במקור. היתרון הוא בקיצור לוחות הזמנים בשנה להגעת הגז מתמר. במקביל, משרד התשתיות יזרז את הצבת מצוף הגז הנוזלי מול חופי חדרה. מצוף זה יספק כחמישית מצריכת הגז השנתית וישתמשו בו במקרה חירום בלבד.

 

תרחיש שלישי: הגז המצרי חוזר במלואו לישראל

 

סבירות גבוהה. לקוחות EMG מעריכים שהגז המצרי יחזור, אך במחיר גבוה ב־33%. הסיבה: הצורך של הממשלה המצרית להראות שהשחיתות נעלמה.

 

על פי הערכות של לקוחות EMG, הגז ממצרים יחזור לזרום בצינורות ההולכה שמחברים את צפון סיני עם אשדוד. הבעיה היא סוגיית המחיר: ההכרזות האחרונות ממצרים, ולפיהן בניו של מובארק גזרו קופון מחוזה הגז, עשויות לשמש כתירוץ להעלאת מחיר הגז עבור הלקוחות הישראליים.

 

יוסי מימן. ירוויח מהעלאת מחירי הגז יוסי מימן. ירוויח מהעלאת מחירי הגז צילום: אנדרס לצקו

לכמה יקפוץ המחיר? על פי עוז לוי, אנליסט האנרגיה של לידר שוקי הון, "מחיר הגז יעלה באופן משמעותי עד לרמה של 6 דולר ל־MBTU" (מיליון בריטיש תרמו יוניטס - אמת המדידה לגז טבעי - ל"ג). כלומר, חוזה הגז הנוכחי של חברת החשמל עם EMG שעומד כיום על 6 מיליארד דולר, עלול לזנק להיקף של 8–9 מיליארד דולר, עלייה של 33%.

 

הבקשה לייקר את החוזה, אם תגיע, אינה חדשה: לפני כשלוש שנים ביקשה EMG מחברת החשמל לעדכן את החוזה בטענה שממשלת מצרים העלתה את מחירי הגז. חברת החשמל נקלעה לסיטואציה בעייתית: מצד אחד, היענות לתביעה המצרית תוביל לתשלום גבוה יותר מאשר בחוזה המקורי. סירוב, לעומת זאת, עלול להותיר אותה עם ספק גז בודד – ים תטיס הישראלית.

 

בפני החברה עמדה האפשרות לתבוע את EMG בבית המשפט בחו"ל, אולם בשל סיכויי ההצלחה הנמוכים לזכות בתיק החליטה חברת החשמל "להתקפל" ולעדכן את חוזה הגז.

 

הכוונה לפתוח את חוזה הגז הולידה את אחת הפרשיות המכוערות של משק הגז הישראלי – ההתכשות בין חברת החשמל ליצחק תשובה, הבעלים של קבוצת דלק שמחזיקה ב־35% מים־תטיס.

 

בספטמבר 2009 תשובה דרש שיפתחו עבורו את חוזי הגז, בטענה שלא פותחים חוזה רק עבור צד אחד. במכתבים שנשלחו באישון לילה לחברי דירקטוריון חברת החשמל טען תשובה ש"חברת החשמל נכנעה לסחטנות מצרית".

 

חברת החשמל ענתה לו ש"המכתב אינו ראוי ומעורר חשד, ולמעלה מכך, כל מטרתו להלך אימים על חברי הדירקטוריון", כאשר המסקנה היא אחת: "אי אפשר להתעלם גם מהמטרה המרכזית – חיסול התחרות בשוק אספקת הגז הטבעי לישראל", לשון התגובה.

 

בפברואר 2010 אושר הסכם הגז החדש בין חברת החשמל לבין חברת EMG. בדיווח שהוציאה חברת אמפל לבורסה, שבאמצעותה מחזיק איש העסקים יוסי מימן 12.5% בחברת EMG, נאמר שבמסגרת החוזה החדש יעביר הספק המצרי לחברת החשמל 42 BCM (מיליארד מ"ק) במשך 20 שנה (2.1 BCM לשנה) בעבור כ־6 מיליארד דולר. על פי פרסומים בתקשורת מדובר בהתייקרות של 46% במחיר הגז. על פי הערכות במשק האנרגיה, עדכון נוסף כלפי מעלה של מחיר הגז הנוכחי יאפשר למצרים להראות כלפי בית שהשחיתות לכאורה ששררה בהסכם המקורי והמעודכן נעלמה.

 

מי שישלם את המחיר הם לקוחות EMG בהווה, ובראשם חברת החשמל, דוראד אנרגיה, החברה לישראל ואדלטק. צבר החוזים הנוכחי של EMG בישראל כבר הגיע ל־55 מיליארד שקל, והעלייה במחיר תגולגל – כמה לא מפתיע – לכיסו של הצרכן בדמות עליית תעריפים. בצד החיובי, חזרת הגז המצרי תאפשר את פיתוח משק החשמל ותייתר את הכוונה להקים מתקן הנזלת זמני מול חופי חדרה, פתרון אותו מקדמים משרד התשתיות, נתג"ז וחברת החשמל בימים אלו.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x