$
בארץ

"אובמה לא בגד במובארק"

פרופ' לארי סאמרס, עד לאחרונה היועץ הכלכלי של נשיא ארה"ב, מבקר בישראל ומסביר ל"ידיעות אחרונות" למה ממשל אובמה לא יכול לתמוך בנשיא מצרים. על הדרך הוא גם מפרגן לידידו סטנלי פישר ודוחה את הנבואות על שקיעת האימפריה האמריקאית: "אמריקה היא מעיין לא־אכזב של חדשנות, יזמות, יצירתיות ומקוריות. כמוכם"

סבר פלוצקר 10:2306.02.11

האם אנחנו יכולים לסמוך על ברק אובמה, אני שואל ופרופ' לארי סאמרס משיב, ללא היסוס, מן המותן: "בהחלט. מאה אחוז".

 

תשובתו חשובה כי פרופ' לארי סאמרס יודע. בשנתיים שחלפו שימש כראש מועצת היועצים הכלכליים של הנשיא אובמה והיה, מתוקף תפקידו, אחד האנשים המקורבים אליו ביותר. תידרך אותו, השכיל אותו, הציג בפניו את החלופות כדי שלנשיא אמריקה תהיה "גישה למיטב החשיבה הכלכלית", כפי שניסח בעצמו את משימתו.

 

הראיון המלא מתפרסם ב"ידיעות אחרונות"

 

בתחילת ינואר עזב סאמרס, בנם של שני כלכלנים ידועים ובן דודם של שני חתני פרס נובל לכלכלה, את הבית הלבן, ושב ללמד כלכלה באוניברסיטת הארוורד. בסוף השבוע, לאחר היעדרות לא קצרה (ב־2003 קיבל פרופ' סאמרס תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית), הגיע סאמרס לארץ. נפגשנו לראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" במלון דניאל, על חוף ימה האפור של העיר. סאמרס טס ארצה ממוסקבה ומזוודותיו לא הגיעו יחד עימו; הוא קיבל אותן רק מוקדם בבוקר. ניכרו עליו עדיין סימני הרוגז, אך אלה התפוגגו בהמשך השיחה. היא הייתה אופטימית.

  

לארי סאמרס. "רוב הבעיות של מצרים אינן כלכליות" לארי סאמרס. "רוב הבעיות של מצרים אינן כלכליות" צילום: בלומברג

 

פרופ' סאמרס, באחרונה השמעת הערכות ותחזיות חיוביות מאוד על המשק האמריקאי. האמנם המיתון נגמר?

"המיתון נגמר. אני מסתכל על רצף הנתונים הכלכליים והם טובים מן הצפוי והחזוי, סימן מובהק להתאוששות. כשהחזאים, במיוחד חזאי הממשל, טועים על הצד הפסימי, זו עדות לסוף המיתון. אני מעריך שהכלכלה האמריקאית צומחת עכשיו בקצב שנתי בר־קיימא של 3.5% עד 4%, ושהקצב הזה יימשך עד סוף השנה – אם לא נעשה שגיאות גדולות, כמובן".

 

אילו שגיאות?

"השגיאה הגדולה ביותר, שגיאה פטאלית, תהיה לזנוח מוקדם מדי את המדיניות התקציבית המרחיבה ולפתוח מוקדם מדי במסע של קיצוצים בתקציב. מה למדנו מהמשברים הכלכליים של שנות השלושים של המאה שעברה, וגם מהמשבר המתמשך ביפן? למדנו שמקבלי ההחלטות משנים מוקדם מדי את הכיוון של המדיניות הכלכלית, מפסיקים את ההרחבה ועוברים לריסון. במיוחד ריסון בתקציב. בכך הם גם חונקים את ההתאוששות בעודה באיבה, בתחילתה".

 

ברק אובמה. "מנהיג" ברק אובמה. "מנהיג" צילום: בלומברג
הקונגרס האמריקאי אישר באחרונה חבילת תמריצים גדולה נוספת – הקלות מס, השקעות ועוד. אתה לא מוטרד מהגירעון הענק בתקציבה של ממשלת ארה"ב, 1.5 טריליון דולר?

"כל דבר בעיתו. בראש סדר העדיפויות של הממשל חייבת לעמוד עכשיו הבטחת המשך הצמיחה. בגירעונות ובחובות נטפל אחר כך. קודם כל לצמוח ולייצר תעסוקה".

 

צמיחה תענה על הכול?

"צמיחה מואצת עושה פלאים לכלכלה. קודם כל היא מזרימה יותר מסים לקופת הממשלה ובכך מצמצמת את גירעונותיה. היא מגדילה את התוצר ובכך מקלה על העומס היחסי של החובות. היא יוצרת מקומות תעסוקה חדשים ומקטינה תשלומי ביטוח אבטלה. לממשלות קל יותר לנהל את חובותיהן כשמשקיהן צומחים".

 

הדרך האמריקאית – למעשה הדרך שלך – להילחם במיתון, נשענה על תקציב ממשלתי גירעוני, המזרים ביקושים לשווקים. כנגדה מתגבשת כעת הדרך האירופית. ממשלתו של דייויד קמרון השמרני, למשל, פתחה את כהונתה בקיצוצים תקציביים שלא נראו כמותם מאז ימיה של ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, ויש האומרים שאף לא נראו בימיה.

 

"כל מדינה צריכה לשפוט בעצמה מה טוב בשבילה, כי לא כל דבר המתאים למשק גדול מתאים גם למשק קטן, התלוי בחסדי העולם ומחויב לשמור על אמינותו. עם זאת, דעתי היא שממשלות הנוקטות בריסון תקציבי עמוק כבר עכשיו לא מתחשבות מספיק במגבלותיה של מדיניות מוניטרית. זו האחרונה כבר לא יכולה להועיל הרבה לצמיחה, כשהריבית כה נמוכה והציבור לא מעוניין לבזבז את הכסף שיש לו. קוראים לזה "מלכודת נזילות". התעלמות ממנה עלולה לסכן את ההבראה וההתאוששות".

 

מוכר לך בוודאי הטיעון המושמע תכופות גם בישראל, לפיו קיצוץ בתקציב מחזיר את האמון של האזרחים ביכולתה של הממשלה לפרוע בעתיד את חובותיה, ובכך מדרבן מייד את הצמיחה ודווקא מקדם את ההתאוששות. מה דעתך?

"לדעתי לא סביר שדבר כזה יקרה. מאוד לא סביר. לכן לבריטניה ולמדינות אחרות שממשלותיהן מקצצות בתקציבים צפויות שנים קשות.

 

"שלא תבין אותי לא נכון", אומר פרופ' סאמרס, כשהוא מוזג לעצמו עוד בקבוק של "זירו קולה" (קוקה קולה עם אפס קלוריות; אין ספק שסאמרס בדיאטה), "גם אני משוכנע שממשלת ארה"ב תהיה חייבת לטפל בעתיד במלוא החומרה בגירעונותיה התקציביים, לנקוט צעדים קשים לצמצומם. אני בטוח שהנשיא אובמה מחויב לכך. אבל אני מזהיר מפני תפנית חפוזה מדי, מוקדמת מדי, במדיניות הכלכלית הכוללת. העדיפות הראשונה שלה חייבת להיות, עדיין, הבטחת הצמיחה. הצמיחה קודמת לכל".

 

"אמריקה לא יכולה לתמוך במובארק"

 

חוסני מובראק. "צריך ללכת" חוסני מובראק. "צריך ללכת" צילום: איי פי אי

פרופ' סאמרס מדבר על כלכלה אך נדמה כאילו העולם איבד עניין בכל דבר אחר מלבד במספר המפגינים בכיכר החירות בקהיר. כך לפחות סבורים המפיקים של ערוצי הטלוויזיה הבינלאומיים המובילים, המתיימרים לספק את סקרנותנו החדשותית. לא בטוח שהם צודקים.

 

העייפות ממראות ההפגנות כבר מחלחלת לצופים רבים. פרופ' סאמרס אינו אחד מהם; במהלך הראיון הוא לא מפסיק להגניב מבטים לעבר מסך הטלוויזיה השטוח. "רוב בעיותיה של מצרים", אומר לי פרופ' סאמרס, "אינן כלכליות טהורות. הן נובעות בעיקר מאופי המשטר. אינני מופתע מעוצמת הכעס המתפרצת ברחובות. ציבור מדוכא דומה לקפיץ: ככל שמפעילים עליו דיכוי חזק יותר כך הוא צובר אנרגיה רבה יותר עד שמשתחרר ומתפרץ. לא נותר אלא לקוות שהממשלה הבאה במצרים תעניק יותר הזדמנויות לאזרחיה ותשמור על מעמדה של מצרים כגורם מייצב, ממתן ושואף שלום בעולם הערבי".

 

קשה לי להשתחרר מהרושם שהבוס שלך לשעבר, ברק אובמה, בגד בנשיא מובארק. ישראלים רבים חשים כך ומודאגים מכך מאד.

 "אינני חושב שהנשיא אובמה בגד במובארק. הנשיא אובמה הכיר במציאות החדשה שנתגבשה במצרים. אמריקה הייתה מעדיפה לראות במצרים העברה הדרגתית, אבולוציונית וחלקה של השלטון, אבל היא לא יכולה לתמוך במי שמחזיק בשלטונו בניגוד לרצון אזרחיו. כך אני מבין את ההחלטות של ממשל אובמה ביחס למצרים. אני לא מקנא בדיפלומטיה האמריקאית בשעה זו. אחריות כבדה מוטלת עליה".

 

היית קרוב מאוד לאובמה. גלה לנו, איזה מין מנהיג הוא?

"זכות גדולה נפלה בחלקי לעבוד במחיצתו של הנשיא אובמה. הוא בוטח בעצמו והביטחון הזה מאפשר לו לשמור על ראש צלול ועל שלוות רוח אל מול פני סערות וסכנות. הוא שוקל בזהירות רבה את הבעיות כפי שנפרסות בפניו, מקשיב לקולות רבים ולבסוף מתווה כיוון ברור. הוא אינו מהסס להאציל סמכויות. אובמה הוא מנהיג אידיאלי להוביל את אמריקה בתקופה מורכבת ומסובכת".

 

הוא ידיד ישראל?

"כמי שאחריותו לנושאים הכלכליים לא הייתי שותף לדיונים נשיאותיים בנושאי המזרח התיכון. ובכל זאת, מהיכרותי הכה קרובה איתו אני יכול לקבוע שאובמה מחויב עד עומקי נפשו למדינת ישראל בטוחה ומשגשגת. הוא מייחס חשיבות גורלית לתהליך השלום, במיוחד כשהוא רואה מה קורה במזרח התיכון כולו. הוא היה רוצה מאוד להאיץ את התהליך, אבל הנשיא אובמה גם מודע לכך שאנחנו, האמריקאים, איננו יכולים לרצות בשלום יותר מאזרחי ישראל ואזרחי המדינות השכנות לה".

 

אז אין מה לדאוג שממשל אובמה עלול בקרוב להפנות את גבו לישראל כפי שהפנה למובארק?

"לא, ממש לא. המחויבות לישראל נטועה עמוק מאוד לא רק אצל הנשיא אובמה ואצל חברי הקונגרס, אלא בראש וראשונה בעם האמריקאי. כאן השורשים החזקים של התמיכה בישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x