• תפריט
בארץ

הסיירת הכלכלית של קנדל

הם הכניעו טייקונים שטענו כי אין דרך לממן את הפקת הגז, ייסדו את החינוך הפיננסי והוכיחו שניתן לשלב חרדים בשוק התעסוקה. הכירו את צוות היועצים הכלכלי של ראש הממשלה

תומר אביטל 08:4520.01.11

בדיונים העמוסים של ועדת ששינסקי, אחד הנציגים התעקש להעלות את נושא ניהול הרווחים העתידיים של המדינה מהפקת הגז. הוא הספיק לבחון את הנושא בעולם, וגילה שנדרשות ארבע שנים להקים קרן ריבונית שתנהל את הרווחים. חבריו לוועדה החליטו כי מי שיכריע בנושא יהיה הגוף שבו אותו נציג עובד - המועצה הלאומית לכלכלה.

 

המועצה הלאומית לכלכלה היא הגוף היחיד שמעורב במיזמים הכלכליים ארוכי הטווח של הממשלה, ונהנה ממבט־על ומינימום לחצים פוליטיים. "יש כמה צוותים בממשלה עם חשיבה לטווח ארוך, אבל רק למועצה יש מנדט על החלטות אלה", אומר ראש המועצה, פרופ' יוג'ין קנדל, שהחליף ביולי 2009 את מי שהקים את המועצה ב־2007, פרופ' מנואל טרכטנברג. "אנו עוזרים בשוטף למשרדי הממשלה שמבקשים מאיתנו לחשוב מחוץ לקופסה. אנו מעין חברת ייעוץ של ראש הממשלה", מסביר קנדל.

 

הכלכלנים, כולם צעירים בני 28־36, גויסו בשיטות שמזכירות יותר את ה־NBA: ראש המועצה פשוט "דג" אותם מהאקדמיה ומחברות מובילות. אך כאן הם נאלצים להסתפק בשכר ממוצע של כ־15 אלף שקל ברוטו, בניגוד לשכר של עשרות אלפי שקלים שממנו יכולים היו ליהנות לו נשארו בעבודתם במגזר הפרטי.

 

ראובן חביב ראובן חביב צילום: גיא אסייאג
"גוף כמו המועצה צריך להיות מעוגן בחקיקה"

שם: ראובן חביב

תפקיד: מתאם את פעילות המועצה גיל: 36

מגורים: פתח תקווה

השכלה: תואר ראשון בסטטיסטיקה וחקר ביצועים ובכלכלה. תואר שני בכלכלה

ניסיון קודם: מנהל תחום כלכלי־חברתי במשרד רה"מ, מתרגל בסטטיסטיקה ובכלכלה באוניברסיטת ת"א

עוד משהו: מתנדב בעמותה לחלוקת מזון, אוהד מכבי נתניה בכדורגל

 

"התפקיד שלנו זה לזהות צרכים מיוחדים במדיניות הכלכלית שאין להם מענה. אנו עורכים חשיבה כוללנית, מגבשים תפיסה ומשגרים את זה ליישום בגופים הרלבנטיים", מסביר סגן ראש המועצה, ראובן חביב. במועצה הוא עוסק בצד הניהולי :"קובע את המדיניות והפרויקטים, בעיקר מול האוצר ובנק ישראל”.

 

ואיך זה נראה ביומיום?

"לעבוד עם ראשי המועצה זה בית ספר מהלך לכלכלה. אין לי ספק שזו אחת העבודות הכי מעניינות שיש בתחום. בדרך כלל אין קשר ישיר בין מה שלומדים לעבודה בפועל, אבל המועצה הכי מתקרבת לזה. הייתי שותף להקמת המועצה והליך גיוס העובדים היה מיוחד. במגזר הציבורי אנשים מבחוץ נוחתים בתפקידים בכירים או זוטרים. אנחנו, לעומת זאת, יכולנו לקלוט אנשים בשלבי ביניים - אחרי 4 שנות ניסיון. הקפדנו שהם יהיו ורסטיליים".

 

חביב מנהל עם קנדל את תקציב המועצה המזערי, שעומד על כ־2.5 מיליון שקל ומופנה בעיקר למימון כוח אדם. "גוף כמו המועצה צריך להיות מעוגן בחקיקה”, הוא עונה לשאלה לאן המועצה הולכת.

 

אתה מקבל הצעות מהסקטור הפרטי?

"יש הצעות כל הזמן, זה טבעי במקום כזה".

 

במה אתה גאה במיוחד בעבודת המועצה?

"הצלחנו לקדם אג'נדה חברתית־כלכלית. יזמנו תוכנית שאחרי שנה מאומצת של עבודה שמנו על השולחן, ועד היום היא משמשת את הממשלה לגיבוש המדיניות בנושאים האלה. למשל כלים כמו מס הכנסה שלילי, לצד אורות לתעסוקה, אכיפת חוקי עבודה ומדיניות תמיכות ממוקדת לנזקקים - הכל הוצב במסמך אחד, כדי ליישם מדיניות סינרגטית תוך ראייה כוללת”.

 

מוריס דורפמן מוריס דורפמן צילום: גיא אסייאג
"נמאס לי לעזור לאנשים להפוך לעשירים יותר"

 

שם: מוריס דורפמן

תפקיד: מרכז תחום שוק ההון

גיל: 30

מגורים: תל אביב

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, תואר שני בכלכלה פיננסית

ניסיון קודם: חטיבת המחקר בבנק ישראל, חברת הייעוץ האסטרטגי TASC

עוד משהו: ניהל בר וייחצן מסיבות, מתנדב בעמותת נובה, המייעצת לארגונים חברתיים

 

"נמאס לי לעזור לאנשים להפוך לעשירים יותר", כך מגדיר מוריס דורפמן את הסיבה שהחליט לעבור לעבוד במועצה. הוא חבר בוועדה לבחינת המלצות ועדת ששינסקי לבחינת שכר בכירים, ובוועדת הריכוזיות, שבה הוא מתמקד בקשרי גומלין בין אחזקות פיננסיות לריאליות. "לכל גוף יש כובע, ואנו מסתכלים על כל הכובעים יחד. זו פריבליגיה מאוד גדולה", הוא אומר. "ויתרתי על 40% שכר, כי אנשים פה יותר מקצוענים. פה מרגישים את כלל האחריות על הכתפיים. חייבים להיות בטוחים ב־150%, ובדקנו 500 פעם (בהמלצות ועדת ששינסקי) כל מילה וכל ספרה".

 

חלק מחברי ועדת ששינסקי התנגדו להמלצות.

"כל מה שלמדנו על המאגרים הגיע ממשרד התשתיות. בלעדיהם לא יכולנו לכתוב את הדו"ח. בסוף יש חילוקי דעות מתוך אילוצים לא קלים, כי אנשי המקצוע כפופים לאנשים אחרים".

 

התקשורת והלחץ השפיעו עליך?

"למדנו פרטים שלא ייחסנו להם משמעות מספקת. אני לא הרגשתי לחצים, ובמועצה יש שקט תעשייתי מדהים. אנו ייצגנו את הצד המימוני, ובחנו את הטענות שלא ניתן לממן. אני אומר שאין שום בעיה לממן את הפרויקטים הללו. הערך המוסף שלנו בא כי בעוד באוצר הסתכלו על הכנסות המדינה ובמשרד התשתיות על הבטחת משק האנרגיה, אנו הסתכלנו מזווית אחרת: יש הרבה כסף שייכנס, מה הוא יעשה למשק מבחינת מאקרו? דחפנו את זה כל הזמן במהלך הוועדה.

 

"החליטו בסוף להקים צוות שמערב את בנק ישראל והאוצר לבחינת ההכנסות, כי מטבע זר יכול לסכן את הכלכלה: ברגע שיש גז טבעי מפסיקים לייבא נפט, ואז כבר משפיעים על שער החליפין. לא רק שנפסיק לייבא אלא גם לייצא. הציפיות כבר משפיעות, אז צריך לחשוב הרבה זמן מראש".

 

כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", הפתרון המסתמן הוא הקמת קרן הון ריבונית מחוץ לתקציב שתנהל את כספי הגז. לא מוקדם מדי?

"כבר נפגשנו עם אנשי מקצוע מחו"ל, ולמדתי מאנשים בצ'ילה ונורבגיה שנדרשו 3–4 שנים, אחרי שהגיעו להסכמות, להקים את הקרן".

 

אורי גבאי אורי גבאי צילום: גיא אסייאג
"לעתים דברים נתקעים כי הזמן הפוליטי לא טוב"

 

שם: אורי גבאי

תפקיד: מרכז תחום המאקרו

גיל: 33

מגורים: ירושלים

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ומדעי המחשב, תואר שני בכלכלה

ניסיון קודם: עוזר מחקר בבנק ישראל, מרצה בתורת המשחקים באונ' העברית, יועץ תואר ראשון במחלקה לכלכלה

עוד משהו: מתכונן לריצת מרתון ירושלים בחודש מרץ הקרוב

 

גבאי בדיוק התחיל דוקטורט בתורת המשחקים, כששמע על קיומה של המועצה. "מנואל (טרכטנברג, היו"ר הקודם - ת"א) אמר לי שהוא מבקש להקים 'סיירת' בסקטור הציבורי. זה תפס אותי".

 

עד לאחרונה עבד גבאי בצוות שניסח את הכלל הפיסקאלי שאפשר להגדיל את הוצאות משרדי הממשלה בהתאם ליחס חוב־תוצר, תהליך שארך שלוש שנים. "העיסוק כלל חיבור של תיאוריות לעולם האמיתי כדי להחליט בכמה יגדל תקציב המדינה. זה היה מלהיב".

 

באוצר לא התרעמו על חדירה לטריטוריה שלהם?

"הם השתכנעו שזה תהליך עם ראייה נכונה, ושיש זהות אינטרסים".

 

למה שלוש שנים? הנוסחה נראית פשוטה.

"היו ריבים פוליטיים על המספר המדויק שבו תגדל ההוצאה. חשבנו להמציא משהו חכם ואדפטיבי, שקושר את גידול ההוצאה לפרמטרים של המשק. זו היתה פשרה של כל הגורמים".

 

גבאי גם היה חלק מהצוות שניסח את פרויקט 'נתיבי ישראל': "היתה חוויה מעניינת לראות מגה פרויקט מהרגע הראשון, בסדר גודל של 27 מיליארד שקל לעשור", הוא אומר.

 

איך אתה מרגיש לגבי הפופוליזם הפושה בכנסת?

"תפקידנו לשרת את נבחרי הציבור. יש בעבודה לעתים שיכרון כוח, וצריך להתנהג בצניעות ובמקצועיות".

 

"תחום הקלינטק בישראל מופלה לרעה בשל חוסר ידע"

 

שם: שגיא דגן

תפקיד: מרכז תחומי התעשייה עתירת הידע והאנרגיה

גיל: 33

מגורים: הוד השרון

השכלה: תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה, תואר שני בכלכלה. בלימודי דוקטורט באונ' ת"א

ניסיון קודם: פרויקט IT בבנק ישראל, מתרגל באוניברסיטת ת"א, סטארט־אפים בתחום הקלינטק

עוד משהו: הסטארט־אפ של סבא־רבא היה להקים את היישוב נהלל

 

לפרופ' טרכטנברג נדרשו שנה וחצי '"לצוד'" את שגיא דגן, דוקטורנט מצטיין לכלכלה שעבד במקביל במחלקת המחקר של בנק ישראל. הוא מגדיר עצמו כמפתח מנועים, ואף הוביל רפורמה בתחומו כמרכז תחום התעשייה עתירת הידע והאנרגיה. דגן מספר: "הצגנו את הנושא לנתניהו, שהחליט להעלות אותו בסדר העדיפויות. האוצר לקח את הכדור, מינה מנכ"ל מהתחום, והניע את התהליך איתנו ועם התמ"ת כדי לקדם את מנוע הצמיחה של המשק".

 

דגן גם עזר לגבש את התהליך של תחליפי הנפט, ובוחן השקעה ממשלתית בתחום החלל, כדי לאפשר לתעשייה הישראלית לפרוץ לשווקים אזרחיים.

 

דגן מסביר: "המשקל של הממשלה בקידום תעשיית ההייטק אדיר. אני מבין את התפקיד של כל אחד מהשחקנים המקומיים, וצריך להבין איך לשפר את אותה מערכת מורכבת עם מגבלות התקציב של הממשלה והבירוקרטיה. למשל תחום הקלינטק מופלה לרעה, כי למעצבי המדיניות בישראל אין ניסיון בעבודה עם מו"פ מתחום התשתיות הפיזיות". לדבריו, "הממשלה שמרנית והעבודה שלי הוא להיות חדשן".

 

דגן עובד על תחום מרתק, הסייבר סקיורטי - הצפנה והגנה. "ישראל חזקה בתחום, ויש לה גם צרכים ביטחוניים. אנו בוחנים מהלך גדול מאוד: איך למנף אותו לתעשייה עתירת ידע".

 

אתה שמח שעברת למגזר הציבורי?

"בשוק הפרטי לא הייתי מסוגל לקבל את אותו גיוון בין תחומי. הזירה היא לא רק מקצועית־כלכלית. יש גם הרבה אתגרים מבניים בממשלה. אם אתה רוצה לקדם דברים אתה תמיד צריך לחשוב שני צעדים לפני כולם, כי אנו מתחרים בכל העולם. יצירתיות וחדשנות הן לא דבר מובן מאליו, בטח במנגנון הממשלתי".

 

יוליה איתן יוליה איתן צילום: גיא אסייאג
"השירות הציבורי לא תמיד יודע לגייס כישרונות"

 

שם: יוליה איתן

תפקיד: מרכזת את תחום ההון אנושי והאסטרטגיה

גיל: 30

מגורים: מושב עמינדב

השכלה: תואר ראשון בכלכלה ויחב"ל עם התמחות במדיניות ציבורית במסגרת תוכנית עתידים, תואר שני במנהל עסקים

ניסיון קודם: מנכ"לית החברה־הבת של הדסית ביו

עוד משהו: נשואה ואמא. עלתה ממוסקבה בגיל 11

 

יוליה איתן עובדת על אחד מהפרויקטים המיוחדים ביותר בממשלה: שרטוט התפיסה הכלכלית של ישראל. "הפרויקט נולד לאחר שיוג'ין שאל 'מה האסטרגיה ארוכת הטווח השיתופית של הממשלה?'. יש הרבה תוכניות ארוכות טווח, אבל השאלה היא האם יש משהו שקוף שמכליל את כולם, והמשק יכול להסתמך עליו. אנו מרגישים שזה רובד שצריך להוסיף אותו למציאות שלו".

 

המועצה עובדת על הפרויקט בשיתוף הדוק עם מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, המצריך שיח אחר מזה שהממשלה רגילה בו. "בפרויקט רגיל מאפיינים מי השותפים, ציוני דרך, אתגרים. אך ביצירת אסטרטגיה כלכלית של מדינה, המטרה היא להסתכל 15־20 שנה קדימה. אנו לא יודעים איך זה ייראה בסוף, אבל חשוב שזה לא יהיה דבר סטטי שרק מצלם תמונת מצב. המציאות משתנה, וצריך להגיד איך זה ישתלב כחלק אינהרנטי מעבודת הממשלה. אנו גם לומדים מהניסיון הבינלאומי, אך כל מדינה עושה זאת אחרת". הצוות אמור לסיים תוך שנה את העבודה, אבל היא תוטמע בטווחים ארוכים יותר וסביבה תיבנה המדיניות הכלכלית.

 

איתן גם עזרה לייסד את תוכנית החינוך הפיננסי שנחשפה ב"כלכליסט", ומודל של תמיכה פרטנית לניצולי השואה. "אנו מנסים לזהות צרכים אקוטיים דרך חשיבה מחוץ לקופסה. אנו שואלים שאלות, לכאורה פשוטות, כמו מה הכלים שילד מקבל שיאפשרו לו לממש את הפוטנציאל שלו?".

 

איתן מסופקת מאוד מתפקידה: "אני יושבת בימי שישי בארוחה, ומרגישה שהייתי חלק מתהליכים שמדברים עליהם ורואים בחדשות. אני יודעת איך זה נוצר ומה חלקי בהן. עם זאת", היא מוסיפה בצער, "יש הרבה אנשים עם יכולות מדהימות, שהשירות הציבורי פשוט לא יודע לגייס אותם".

 

"אי אפשר לפתור את בעיית החרדים בזבנג וגמרנו"

 

חגי לוין חגי לוין צילום: גיא אסייאג

שם: חגי לוין

תפקיד: מרכז תחום תעסוקה ורווחה במועצה

גיל: 35

מגורים: ירושלים

השכלה: תואר שני בכלכלה, תואר ראשון בפילוסופיה וכלכלה במדעי המדינה

ניסיון קודם: מרצה לתורת המשחקים באונ' העברית, מנכ"ל אגודת הסטודנטים, ראש צוות בחברת ייעוץ במחשוב

עוד משהו: עבד כמדריך נוער באגף הסגור במעון מסילה לנערות חוסות

 

חגי לוין מזוהה במועצה בעיקר עם תחום החרדים. השנה העמוסה שלו כללה את כתיבת ההמלצות לדו"חות בנושא הבטחת ההכנסה לאברכים והכפלת מספר החרדים שמשרתים בצבא ובשירות לאומי. הוא ביסס את מעמדו לאחר שפרסם לפני שנתיים מחקר מקיף על העצמת המגזר החרדי ושילובו בתעסוקה. "המסמך עזר להעביר את הדיון למקום יותר מיודע. אבל עדיין זה ים עמוק, ששחיתי בו רק קצת יותר מהאחרים".

 

התאכזבת מהמסקנות המקוצצות של ועדת גבאי, שקבעה כי האברכים ימשיכו ליהנות מקצבאות?

"לא. אני חושב שיש התחלה של שינוי. אנשים בציבור מחפשים פיתרון לבעיית החרדים של זבנג וגמרנו. אבל זה בלתי אפשרי במקרה של הליכים חברתיים, גם מסיבות פוליטיות וגם כי מדובר באנשים. בסוף נכפתה עליהם חבילה שהם לא יודעים איך לאכול אותה. עוד צריך לצקת תוכן ברמה התעסוקתית, כדי שאותו אברך שנכנס למערכת לחמש שנים יוכל להתכונן ליום שאחרי".

 

לוין, שבעברו הרצה באוניברסיטה על תורת המשחקים, אומר בסיפוק כי "אני מבין עכשיו למה כלכלה זה חשוב. באוניברסיטה אתה לא מבין למה דברים מתקשרים, ויש נטייה להיכנס לנישה קטנה לעומק. פה נחשפתי לשאלות ותשובות פרקטיות - או שיש או אין".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x