$
כלכלה ומדיניות

השנה שתחרוץ את גורלו של גוש היורו

האיחוד המוניטרי נכנס ל־2011 בצל משבר החוב החמור בתולדותיו. בשעה שצרפת וגרמניה חוששות מחבילת החילוץ הבאה, בספרד דווקא מבטיחים: "עוד נפתיע"

ארז רומס, אולגה ויניאר ומיכל פופובסקי 18:3327.12.10

זו היתה השנה של גרמניה, אין בכך ספק. עם ההודעה של יוון מדצמבר שעבר, שלפיה הגירעון היווני גבוה ביותר מפי שניים ממה שהיה ידוע עד אז, נזרק גוש היורו לראשונה בתולדותיו למשבר האמינות והחובות החמור ביותר שידע. משבר זה הביא לדיונים קדחתניים בין הקברניטים הפוליטיים והכלכליים של היבשת, שבסופם פורסמה ההודעה על הקמת מנגנון סיוע רב־ארגוני בשווי של כמעט טריליון דולר, כאשר המממנת העיקרית שלו היא כמובן גרמניה.

 

לכאורה נשמע שמדובר בתיק כבד למדי שנחת על החזקה שבכלכלות היבשת בכלל והעולם בפרט, אולם כדאי להסתכל על כך בזווית רחבה יותר. לדברי "האקונומיסט", המשבר בגוש היורו נטל את הדומיננטיות של צרפת בקביעת המדיניות הכלכלית ביבשת, והעביר אותה לגדה השנייה של הריין, לגרמניה. וכך, בעוד שבמשבר של 2008 מיהר נשיא צרפת ניקולא סרקוזי לתקוף את קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על הססנותה בכל הנוגע להשקת תוכניות תמריצים לעידוד הכלכלה השוקעת, במשבר של 2009 כבר היה ברור מי מנהל את העניינים.

 

 

גרמניה - האטה של 50% ביצוא

 

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה צילום: בלומברג

קשה לשמוע קולות המתנגדים לתפיסה, שלפיה במהלך 2010 השיגה גרמניה את רצונותיה ודרישותיה בכל סוגיות הליבה הבוערות שנידונו במסגרת גוש היורו: עיצובו של מנגנון סיוע קבוע שיחל לפעול ב־2013 בעידן הפוסט־משברי ביבשת; שינוי אמנת האיחוד כדי להתאימה למציאות החדשה; הגבלות קשוחות יותר וסנקציות שיוטלו על אלה שיפרו את התיקונים לאמנה; וכן סירוב להגדיל את היקף קרן הסיוע הזמנית הקיימת אל מעבר ל־750 מיליארד היורו כיום.

 

תחזית מעודכנת של מכון ifo - מהנחשבים שבמכונים הכלכליים של גרמניה, היושב באוניברסיטת מינכן - העלתה באמצע דצמבר את תחזית הצמיחה השנתית לכלכלת גרמניה ב־2010 מ־3.5% ל־3.7%. עבור השנה הבאה העלה המכון את הערכותיו לצמיחת התמ"ג מ־2% ל־2.4%, ונימק את השדרוג ב"עלייה במידת הביטחון העצמי של הצרכן הגרמני, שתביא לעלייה של 1.4% בצריכה" - קרוב לאחוז יותר ממה שחזה המכון במחצית 2010.

 

בחזית התעסוקה מעריך המכון ירידה צנועה במספר המובטלים במדינה: מ־3.24 מיליון השנה ל־2.94 מיליון ב־2011. עם זאת, בחזית היצוא חוזה המכון האטה משמעותית: מ־14.8% ב־2010 ל־7.4% בלבד ב־2011. בהתחשב בעובדה כי היצוא הסיני הביא לכך שבאמצע השנה עקפה סין את נפח היצוא הגרמני, הרי שבחזית זו סביר להניח שעל הגרמנים יהיה לעשות מאמץ ניכר כדי להשיב לעצמם את מעמדם - אם הדבר עוד אפשרי.

 

אז נכון, עדיין קיימת חובה בהשגת הסכמתה של צרפת לביצוע כל אחד מהצעדים הללו, אך כשברור שגרמניה נוטלת את מטה הדומיננטיות, מרחב התמרון של סרקוזי מצטמצם ממילא. ואין בכך פלא, שכן תפקיד המחנך לחיסכון, לצנע ולמשמעת פיננסית תפור היטב לפי מידותיה של גרמניה בכלל, והקאנצלרית מרקל בפרט. בעיקר כשהיא נישאת על הטינה הגרמנית ביחס להיחלצות לעזרתן של מדינות עניות יותר, שאינן מסוגלות להסדיר את חובותיהן.

 

אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא ההכרזה הגרמנית מאמצע השנה, שלפיה הממשלה תקצץ 80 מיליארד יורו מתקציבה במהלך חמש השנים הקרובות, "במטרה לשמש דוגמה למדינות אחרות בגוש היורו, וכדי להתמודד ביתר יעילות עם אתגרי מימון קרן החילוץ". ובכל זאת, בחינה של נתוני המאקרו החזויים לגרמניה עבור 2011 מספקים תמונה חיובית ואף ורודה למדי.

 

בריטניה - מודאגת מלחצים אינפלציוניים

 

בניגוד לצרפת, בריטניה מודאגת מהלחצים האינפלציוניים, ובמהלך 2011 תפעל להפחתתם באמצעות העלאת הריבית במשק. הבנק המרכזי יעלה את הריבית ברבע אחוז מדי רבעון החל ברבעון השני של 2011, כאשר לקראת אמצע 2012 הריבית צפויה להגיע ל־2.75%. מי שמביע דאגה רבה במיוחד מעליות המחירים הם התעשיינים, המציינים כי התייקרות האנרגיה והסחורות פוגעת בייצור, מאלצת אותם להעלות מחירים, ופוגעת בכך גם בצריכה הפרטית.

 

בתוך כך, למרות המאמצים למגר את האינפלציה, הבנק המרכזי לא מתכנן בינתיים לבטל את תוכנית רכישת האג"ח הממשלתיות, והזרמת 200 מיליארד הליש"ט לשוק תימשך. על רקע זה צופים בהתאחדות התעשיינים כי האינפלציה, שהגיעה ב־2010 ל־3.3%, תהיה גבוהה מהיעד הממשלתי של 2% גם ב־2011, וכי רק ב־2012 תתכנס אל היעד. מה שצפוי לתרום לצמצום האינפלציה הם מחירי הנדל"ן, הצפויים להמשיך ולרדת ב־4% נוספים במהלך השנה הקרובה.

 

כלכלנים מקומיים סבורים כי כלכלת בריטניה תמשיך להתאושש בקצב אטי, וכי הצמיחה תהיה מתונה ברמה של 2% לשנה. בתוך כך, בנציבות האירופית מציגים תחזית שנתית אופטימית יותר המוערכת ב־2.2% ל־2011. בדומה למדינות אחרות, גם בריטניה תפעל לצמצום הגירעון התקציבי. בין המהלכים שיינקטו: העלאת המע"מ מ־17.5% ל־20% וגל של פיטורים במגזר הציבורי. על רקע זה עתידה האבטלה להעמיק ולחצות את רף ה־8%. מספר דורשי העבודה בבריטניה יגיע על פי התחזיות ל־2.6 מיליון איש. בבורסת לונדון צפויה תמונה אופטימית יותר, והיא עתידה להציג בשנת 2011 צמיחה ראשונה זה 12 שנה. מדד פוטסי, על פי תחזית בנק ברקליס, יגיע מכ־5,880 נקודות כיום ל־6,750 בסוף השנה הבאה.

 

 

צרפת - עלולה לאבד את הדירוג המושלם

 

כלכלת צרפת תצמח בשנה הקרוב ב־2% - כך לפי תחזיות משרד האוצר הצרפתי, אשר לפיהן הורכב תקציב המדינה לשנה הקרובה. בנציבות האיחוד האירופי פרסמו תחזית צנועה יותר העומדת על 1.7% בלבד. עם זאת, מה שיעסיק את צרפת עם כניסת השנה החדשה זו האפשרות כי תאבד את דירוג האשראי המושלם שלה.

 

בדומה לעמיתותיה באיחוד האירופי, צרפת מתמודדת עם גירעון תקציבי גבוה העומד על 7.7% מהתוצר (152 מיליארד יורו). עם זאת, הכלכלנים מוטרדים באופן מיוחד מהעובדה כי צרפת היא מדינה מלווה, ועם הלוות נמנות מדינות כמו יוון, פורטוגל וספרד הנמצאות בסכנת שמיטת חובות, ובכך מסכנות את צרפת עצמה.

 

במהלך 2011 תפעל צרפת לצמצום הגירעון, כאשר התקציב החדש תוכנן עם גירעון של 6% מהתוצר (91.6 מיליארד יורו). קיצוץ של 60 מיליארד יורו מהתקציב יושג באמצעות פיטורי 31.6 אלף עובדים מהמגזר הציבורי, כמו גם מס חדש בגובה 1% על פרסום באינטרנט, העלאת מע"מ על שירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפון מ־5.5% כיום ל־19.6%, וכן הורדת דרגת הזכאות לפטור על תשלום מס רווח הון למשקי בית, מ־55 אלף יורו ל־40 אלף יורו.

 

יוון - גל הפרטות וזינוק באבטלה

 

יוון נכנסת לשנת 2011 עם יעד גירעון תקציבי של 7.4%, שיפור לעומת 9.4% גירעון שעמם היא מסיימת את 2010. התקציב של המדינה יקוצץ ב־14 מיליארד יורו. אף כי יוון לא עתידה להציג צמיחה בשנה הקרובה, ירידה של 3% בתוצר היא שיפור מסוים לעומת ירידה של 4.2% שרשמה כלכלת יוון בסיכומה של השנה החולפת. על רקע קבלת סיוע בינלאומי, יחס החוב לתמ"ג יעלה מ־142.5% ל־152.6%.

 

במקביל תנקוט ממשלת יוון מאמצים להגדיל את מקורות התקציב, ותפתח בהליך הפרטה נרחב שאמור לגייס 7 מיליארד יורו עד 2013. במהלך 2011 תמכור ממשלת יוון את חלקה (55%) בנמל התעופה של אתונה, כמו גם ארבעה מטוסי איירבוס A340 השייכים לממשלה, רשת הקזינו הגדולה במדינה שבה מחזיקה הממשלה ב־49%, וכן 65% בחברת הגז DEPA.

 

במקביל תפעל הממשלה להידוק המדיניות הפיסקאלית ותנקוט צעדי ענישה מחמירים כנגד מעלימי מס. למרות זאת צופים ביוון כי רשות המסים תסיים את 2011 עם גירעון של 4 מיליארד יורו. תושבי יוון ירגישו היטב את פגיעת הרפורמות כאשר מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב־%30–50%, פנסיות תקציביות יוקפאו, המע"מ יעלה מ־11% ל־13%, והמע"מ המופחת על מוצרים מועדפים יטפס מ־5.5% ל־6.5%. מי שירוויחו ב־2011 הם עסקים בתחום התיירות, שייהנו מהפחתת המע"מ מ־11% ל־6.5%. האבטלה ביוון רק תעמיק בשנה הקרובה ועתידה לחצות את רף ה־15%, זאת על רקע פיטורים בלתי נמנעים במגזר הציבורי.

 

שנת 2011 תהיה השלישית והאחרונה, כך צופים, במיתון היווני הממושך, כאשר ב־2012 תצליח הכלכלה גם לצמצם את הגירעון וגם להציג צמיחה חיובית.

 

הפגנות ביוון. תושבי המדינה יסבלו מפגיעת הרפורמות הפגנות ביוון. תושבי המדינה יסבלו מפגיעת הרפורמות צילום: אי פי אי

 

אירלנד - שנת האתגר הגדול

 

אם יש מדינה ששנת 2011 לא תהיה פשוטה עבורה הרי שזו אירלנד. ההערכות מדברות על כך שהמיתון יעמיק והכלכלה האירית תתכווץ ב־2.3% בהמשך לירידה של 1.5% השנה. בנוסף, האבטלה תעלה ותגיע ל־16% - כך מעריכים כלכלני חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג. בקרן המטבע נותנים תחזית אופטימית יותר וצופים כי אירלנד לא רק שתתאושש מהמיתון אלא תציג צמיחה חיובית של 0.9%.

 

עוד מוקדם לדעת מי צודק. במהלך 2011 יקוצץ השכר במגזר הציבורי ובין היתר יוקטן שכר השרים ויצומצמו קצבאות הילדים. מערכת המיסוי תעבור שינוי משמעותי כאשר יבוטלו הטבות וייסתמו פרצות שאפשרו עד כה לבעלי הון לחמוק מתשלומים שונים. מס ההכנסה והמס על הדלק יועלו ותגבה אגרה של 1% על כל עסקאות עם נכסים בשווי של מתחת למיליון יורו ו־2% על כל עסקה ששוויה מעל מיליון דולר. מס שלא יעלה בשום מקרה, כך מבטיחים באוצר האירי הוא מס החברות שיישאר ברמה הנמוכה באירופה - 12.5%.

 

תוכנית קיצוצים נרחבת אמורה להפחית את הגירעון העצום מ־32% מהתמ"ג ל־9.4% לקראת סוף 2011. עוד מעריכים כי המערכת הבנקאית, נקודת התורפה של הכלכלה האירית, תמשיך לסבול מהקשיים.

 

ספרד - לחץ גובר על הבנקים

 

ראש ממשלת ספרד, חוזה לואיס רודריגז ספאטרו ראש ממשלת ספרד, חוזה לואיס רודריגז ספאטרו צילום: אי פי אי

הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש היורו, שסובלת מהגירעון השלישי בחומרתו באזור, תמשיך לשמש מוקד מרכזי לחששות גם ב־2011. התחושה הדומיננטית בשווקים לגבי הכלכלה הספרדית - שסוגרת שנתיים של מיתון קשה המלווה בהתפוצצות בועת נדל"ן בת עשור - מתאפיינת בחוסר אמון בולט באשר לשיעור הצמיחה שלה, יכולתה לצמצם את הגירעון הציבורי, יציבות הסקטור הבנקאי וגודל החוב הממשלתי.

 

עם זאת, לקראת סיומה של 2010 מתחילים להישמע גם קולות שונים ומפתיעים לגבי ביצועיה בשנה הקרובה: בנק ההשקעות האמריקאי מורגן סטנלי פרסם החודש מסמך שלפיו השוק הספרדי יהיה "ההפתעה הגדולה" של 2011. הבנק סבור כי הסיכוי שספרד תגיע למצב של חדלות פירעון נמוך בהרבה מזה של המדינות שנזקקו לחילוץ עד כה, ומציין את מצבה הטוב של המערכת הבנקאית בספרד, וכן את השיפור באקלים הפוליטי מאז אישור תקציב 2011, שכולל קיצוצים מסיביים - ובהם העלאת מסים, קיצוצי משכורות והעלאת גיל הפרישה - במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי ל־6% בשנה הבאה.

 

גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית דומיניק שטראוס־קאהן אמר באחרונה כי הוא "אינו פסימי" בנוגע למצבה הפיננסי של ספרד והסכנה לכך שתקרוס תחת נטל משבר החובות.

 

כך או כך, לספרד צפויה שנה לא קלה. "ייקח לנו חמש שנים לתקן את חוסר האיזון המבני בכלכלה שלנו", אמר בשבוע שעבר ראש ממשלת ספרד חוסה לואיס רודריגס ספאטרו לפרלמנט. הבעיה הגדולה ביותר שעמה מתמודדת הכלכלה הספרדית היא שיעור האבטלה האסטרונומי, כ־20%, שלא צפוי להצטמצם עד 2012 - על פי תחזיות הנציבות האירופית וארנסט אנד יאנג.

 

גם הלחץ המופעל על הבנקים הספרדיים צפוי לגבור ב־2011 בשל הגירעונות הגדלים והביקושים הנמוכים לאשראי. עם זאת, הממשלה הצליחה לכווץ את הגירעון התקציבי כמעט במחצית ב־11 החודשים הראשונים של 2010. כמו כן, מדריד פרסמה בשבוע שעבר מסמך המראה כי מצבם הפיננסי של הממשלים המקומיים - השולטים בכשליש מהוצאות המדינה - נמצא תחת שליטה. כל אלה מוכיחים במידה רבה שהמאמצים המרוכזים שנוקטת המדינה להתמודדות עם משבר החובות נושאים פרי, גם אם הוא עדיין בקושי נראה לעין.

 

פורטוגל - אולי הישועה תגיע מסין

 

בדומה ליוון ולאירלנד, גם פורטוגל הגיעה השנה למצב שבו היא מתקשה להתמודד עם גירעונותיה בעצמה. בשל כך, קיים קונצנזוס כמעט מוחלט בשוק כי המוקש הבא של גוש היורו נמצא במדינה קטנה זו שבמערב חצי האי האיברי.

 

כלכלנים ומשקיעים רבים סבורים כי למרות צעדי הצנע המחמירים שאישרה הממשלה בחודש שעבר והתקציב הדרקוני שעבר החודש, קרוב לוודאי ש־2011 לא תביא עמה בשורת נחת גדולה לליסבון, והיא תיאלץ לבקש חבילת סיוע - ייתכן שאף ברבעון הראשון של השנה. הביטוי הבולט ביותר לכך הוא החלטתה של סוכנות פיץ' בסוף השבוע להוריד את דירוג האשראי של פורטוגל בדרגה אחת ל־A+, בשל צמצום אטי מהרצוי של הגירעון בחשבון השוטף. ההודעה אינה מפתיעה, בייחוד מאחר ששיעור החוב ביחס לתמ"ג ב־2010 עלה ל־76%, זאת לעומת 65% בשנה הקודמת.

 

בעשרת החודשים הראשונים של 2010 הוצאותיה של ממשלתה הסוציאליסטית של פורטוגל - שאין לה רוב בפרלמנט ולכן פעולותיה מוגבלות - רק הלכו ותפחו. עם זאת, ראש הממשלה ז'וזה סוקרטס סבור שהתקציב שאושר יתרום באופן משמעותי לחיזוק האמון בכלכלת מדינתו, משום שהוא מסמל את מחויבותה של פורטוגל להפחית את הגירעון התקציבי השנה מתחת לחציון של גוש היורו. אולם במקביל, הממשלה הפורטוגלית צופה שהצמיחה ב־2011 תיחלש ל־0.2%, זאת בהשוואה ל־1.3% בשנה הנוכחית.

 

הבעיות הידועות של הכלכלה הפורטוגלית - נטל חובות כבד, חוסר תחרותיות וצמיחה דלה - לא צפויות להשתנות משמעותית, ולכן קשה להניח שיחול שינוי משמעותי באמון שחשים הפוליטיקאים באירופה באשר ליכולתה להילחץ ממשבר החובות בעצמה. מחוות האמון הגדולה ביותר עד כה הגיעה דווקא מסין, שהציעה בשבוע שעבר לרכוש עד 5 מיליארד יורו מחובה של פורטוגל - אולי מבייג'ינג תבוא הישועה.

 

איטליה - צמיחה אטית מאוד

 

כלכלת איטליה, הנחשבת לאחת הבעייתיות באירופה, צפויה לסבול בשנת 2011 מצמיחה אטית מאוד. על פי תחזית נציבות האיחוד האירופי, כלכלת איטליה תצמח ב־1.1% בלבד, כאשר התחזיות של מוסדות פיננסיים מדברות על צמיחה של 1% ואף פחות מזה.

 

תעשיינים מקומיים אומרים כי הם מתקשים להתאושש לאחר המיתון העמוק של 2009, אז התכווץ התוצר האיטלקי ב־5.1%. להערכתם, ההתאוששות האמיתית לא תבוא לפני 2015. לאחרונה התרבו ההערכות כי הקשיים הפוליטיים באיטליה יעיבו עוד יותר על הצמיחה.

 

הרשויות באיטליה מכחישות בתוקף כי הן נמצאות על סף משבר, ומבטיחות כי יקטינו את הגירעון התקציבי העומד על 5% ל־3.9% בשנה הקרובה, ול־2.7% ב־2012. באיחוד האירופי מטילים ספק בהכרזות אלה וחוששים כי איטליה תפספס את היעד של עצמה.

 

שיעור האבטלה באיטליה צפוי לטפס לרמה של 8.9% לעומת 8.6% כיום, כאשר עיקר המובטלים הם צעירים. שיפור לא צפוי לפני שנת 2012.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x