שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הייטק והון סיכון

משרד האוצר מציג: כך נעודד את המוסדיים להשקיע בהייטק

מנכ"ל האוצר הציג את עיקרי התוכנית, בהיקף של 200 מיליון שקל: השתתפות בכיסוי הפסדים בגובה 25% מההשקעה, כיסוי ההשקעה בחברות לאורך כל שלבי ההתפתחות, אבל העברת הפיצויים רק מהשנה השביעית לקיום הקרן

אסף גלעד 15:0611.11.10

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הציג היום (ה') את הנוסח הסופי של תוכנית הביטוח הממשלתית. במסגרת התוכנית יבטח האוצר את הגופים המוסדיים (חברות הביטוח וקופות הגמל) מהפסדים על השקעתם בהייטק הישראלי.

 

כפי שפורסם בעבר, האוצר יקצה 200 מיליון שקל לכיסוי הפסדים של הגופים

המוסדיים על השקעתם בקרנות הון סיכון ישראליות, הנחשבות לגופים המרכזיים שמשקיעים בהייטק. החידוש העיקרי בהכרזת האוצר נוגע לטווח הזמן הנדרש לכל מוסדי להתחייב להשקעה. גוף מוסדי שיבקש להשקיע בקרן הון סיכון, ייאלץ להתחייב לבצע את ההשקעה תוך כשנה מהרגע שבו רכש את פרמיית הביטוח.

 

גובה העמלה הנמוך, בין 50-30 אלף שקל, יקל על מוסדיים רבים להצטרף לתכנית מבלי להתחייב לבצע השקעות, אך מרגע שאלה התחייבו - בתוך שנה יהיה עליהם להקצות את הכסף להשקעה בקרנות. את השיפוי על ההפסדים יקבלו הגופים המוסדיים רק החל מהשנה השביעית לקיומה של הקרן, ולא יאוחר משנה לאחר התפרקותה. כתוצאה מכך, רק בעוד שבע שנים לפחות, ו-13 שנים לכל המאוחר, תיאלץ המדינה להקצות בפועל תקציב ליישום תקנה זו.

 

"בואו נתחיל מסכום סביר, ונראה אם נוצרת השפעה"

 

האוצר קבע תחילה כי ההשתתפות בכיסוי ההפסדים תהיה בשיעור של 20% על ההשקעה, אך בעקבות לחץ מהמוסדיים העלה את אחוז ההשתתפות ל-25%. התכנית תכסה השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות וקרנות ציבוריות המשקיעות לפחות 85% בחברות ישראליות או בחברות הקשורות לישראל, ופעילות בחו"ל. אף על פי שהתוכנית המקורית כיסתה רק קרנות שמשקיעות בחברות צעירות, התכנית המעודכנת מבטחת השקעה בחברות בכל השלבים.

 

השיפוי הביטוחי יוענק למוסדיים על השקעה בכל קרן בנפרד. כך, לדוגמא, אם חברת ביטוח משקיעה במספר קרנות, מקצה 100 מיליון שקל לכל אחת מהן, ומקבלת על כל אחת מהן החזר של 90 מיליון שקל בלבד, האוצר מתחייב לפצות אותה ב-25% על ההשקעה שלה, כלומר ב-25 מיליון שקל על כל קרן. כלומר, ההחזר על כל קרן במצב כזה יעמוד על 115 מיליון שקל. עם זאת, קיימת תקרת פיצוי לכל גוף מוסדי בגובה של עד 125 מיליון שקל.

 

חישוב הפיצוי המדויק תלוי גם בגורמים נוספים, כגון החזר הקרן כולה והמכפיל שעשתה על ההשקעה למשקיעיה. אחת הדוגמאות שסיפק האוצר דיברה על פיצוי בגובה של 2.4 מיליון דולר, בעקבות השקעה של 10 מיליון דולר והפסד של חצי מיליון. הביטוח לא יכסה השקעה בקרנות שהיקפן קטן מ-100 מיליון שקל, והשקעה הפחותה מ-25 מיליון שקל, ובסך הכל – האוצר לא יכסה השקעה הגבוהה מ 40% מסך הקרן.

 

"אומרים לנו ש-200 מיליון שקל זה סכום נמוך מדי, ואני אומר: בואו נראה שהתכנית עובדת", אמר שוקי אורן, החשב הכללי באוצר, "כשהשקענו 6 מיליארד שקל בערבויות לבנקים אמרו לנו שזה סכום קטן מדי, אחר כך הוספנו עוד 6 מיליארד אבל מאז לא נוצל אפילו שקל אחד. גם קרנות יוזמה נסגרו על סכום נמוך יותר ממה שתכננו. אז בואו נתחיל מסכום סביר, ונראה אם הוא מייצר השפעה".

 

מרבית באי הכנס היו אנשי הון סיכון, אך גם כמה גופים מוסדיים. בין המבקרים גם אהרון פוגל, יו"ר הדירקטוריון במגדל, יפעת אדורם, הממונה על הפרייבט אקוויטי בכלל ביטוח, ובעברה נשיאת איגוד קרנות ההון סיכון, וכן נציג זוטר מבנק לאומי. הפניקס, לעומת זאת, בלטה בהעדרה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x