איך נהפך רוני חזקיהו לאחד האנשים החזקים במשק
המפקח על הבנקים רוני חזקיהו יסיים בסוף השנה כהונה סוערת ומתוקשרת במיוחד. הגיבוי מהנגיד סטנלי פישר, המשבר הגלובלי והדחת יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר הפכו אותו לאחד הגיבורים הראשיים בזירה הכלכלית. כלכליסט מנתח: האם הכוח שצבר חזקיהו מול הבנקים רב מדי?
רוני חזקיהו, שיסיים בסוף השנה את תפקידו כמפקח על הבנקים, חתום על כמה וכמה רפורמות ומהלכים במהלך כהונתו. אבל ירצה או לא ירצה, בתמונה המרכזית שתיזכר מתקופתו הוא בכלל לא מופיע: שרי אריסון, בלובי של בניין ההנהלה הראשית של בנק הפועלים, מקריאה את "נאום המקרתיזם" שלה נגד חזקיהו ונגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר שתבעו, ולבסוף השיגו, את הדחתו של דני דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים.
לאחרונה, על רקע חקירות המשטרה את פרשת הקרקעות של תעשיות מלח ואת הפרשה של עסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף על ידי בנק הפועלים, שבהן מעורב דנקנר, בבנק ישראל מרגישים בנוח עם ההדחה - שהתבצעה ללא נימוק לציבור. מה באמת ידעו פישר וחזקיהו על פרשות דנקנר השונות בעת שדרשו את החלפתו? זה עדיין לא ממש ברור.
כך או כך, אין ספק שבמהלך כהונת חזקיהו התחזק באופן משמעותי מעמדו של המפקח על הבנקים והוא נהפך לאיש הדומיננטי במערכת הבנקאית ולדמות מרכזית ביותר בסדר היום הכלכלי. המעמד הזה רק התחזק לאחר פרשת דנקנר. אף מנהל בנק שפוי לא ינסה היום להפתיע את המפקח או לזלזל בהוראותיו.
היכולת להבין ולהסתדר עם הרגולטור נהפכה לקריטית בתקופת חזקיהו. לא פלא, אם כן, שבשנה האחרונה מונו בשלושת הבנקים הגדולים יושבי ראש שמכירים את הלך המחשבה הירושלמי והיו בעבר בכירים במשרד האוצר: יאיר סרוסי בבנק הפועלים, ד"ר יוסי בכר בבנק דיסקונט ולאחרונה דוד ברודט בבנק לאומי.
כהונתו של חזקיהו, מראשיתה ועד לימים אלה ממש,
סטנלי פישר. נתן גיבוי צילום: אורי פורת אופיינה ברעשים תקשורתיים חריגים במערכת הבנקאית הישראלית. ב־19 בנובמבר 2006 הודיע הנגיד פישר כי הוא ממנה את חזקיהו, אז ראש החטיבה העסקית בבנק דיסקונט, לתפקיד המפקח. באותו יום הודלף לתקשורת דו"ח ביקורת של הפיקוח על מחלקת האשראי בדיסקונט. פישר, בתגובה, השעה את המפקח על הבנקים דאז יואב להמן, סגן המפקח אבי וישנביץ והממונה על ביקורת האשראי ביחידת הפיקוח הילה קונפורטי. לאחר שפרופ' חיים בן שחר, שמונה כבודק על ידי פישר, קבע כי אין בדו"ח הביקורת כדי למנוע את מינוי חזקיהו — הוא נכנס לתפקיד.
"המשבר דחף אותו לחזית"
במהלך השנה הראשונה לכהונת חזקיהו פרץ משבר הסאב־פריים בארצות הברית, ובמהלך המחצית הראשונה של 2008 המשבר הגיע גם לבנק הפועלים שמכר את תיק איגרות החוב מגובות המשכנתאות (MBS) שלו בהפסד של 870 מיליון דולר. עוד לפני שיא המשבר הודיע חזקיהו לבנקים כי עליהם לעמוד ביחס הלימות הון של 12% עד סוף 2009. גם לאחר שהמשבר החריף, ואף שקיבל פניות שונות שתמכו בהקלות על הבנקים בעניין, חזקיהו לא ויתר על היעד - והבנקים אכן עמדו בו ואף הציגו יחסי הלימות הון גבוהים יותר.
"המשבר הכלכלי העולמי דחף את בנק ישראל לחזית הפיקוח על המערכת הפיננסית ולמצב צבירה אקטיבי יותר מבעבר", אומר גורם במערכת הבנקאית. "הסביבה המאקרו־כלכלית דרשה מחזקיהו הרבה יותר מעורבות והוא באמת נהפך למפקח חזק ביותר. אבל כל רגולטור שעושה הרבה דברים הוא רגולטור שנחשב לחזק".
גורם אחר מציין כי "חזקיהו בהחלט חיזק את מוסד הפיקוח על הבנקים. אנחנו בתקופה שבה כל בנק מרכזי מחדד את הפיקוח על הבנקים כדי שלא ייקחו סיכונים מיותרים. זו תקופה שבה מחמירים, נזהרים ומקטינים את הסיכון - גם על חשבון פגיעה בתשואה".
בכיר באחד הבנקים מסכים, כי "אין ספק שחזקיהו הוא מפקח חזק מאוד בהשוואה למפקחים קודמים ובטח בהשוואה לקודמו להמן. המערכת הבנקאית הישראלית ישנה טוב בלילה עם חזקיהו כמפקח. הוא היה מפקח חזק בתקופה מאוד סוערת, והוא הצליח להציג קבלות שחיזקו את כוחו: המערכת הבנקאית עברה את המשבר בשלום".
לדבריו, "כשחזקיהו הוצנח מדיסקונט לתפקיד המפקח, היו כאלה שחששו שהוא יהיה בעד הבנקים. אבל אלו היו בעיקר טענות ממאוכזבים פנימיים בבנק ישראל. אני לא חושב שיש היום הרבה אנשים שחושבים שחזקיהו היה בכהונתו פרו־בנקים. צריך להסתכל על כל המהלך שלו בהעלאת הלימות ההון של הבנקים, הניהול שלו בתקופת המשבר וגם הנושא של הרפורמה בעמלות הבנקים: הוא ניווט בין האינטרסים של הציבור, הבנקים וחברי הכנסת - והביא מוצר שמקובל על כולם".
סטנלי פישר נתן גיבוי
האם הקדנציה של חזקיהו היתה נראית אותו דבר אם הוא היה מכהן תחת נגיד אחר ולא תחת פישר - האיש החזק ביותר בכלכלה הישראלית? לדברי פרופ' אמיר ברנע, "חזקיהו הוא איש מקצוע עם חוט שדרה, שפעל מעל ומתחת לרדאר בצורה אפקטיבית והוא זוכה לכבוד בקרב הבנקאים. ברמה הממלכתית, אין ספק שלפישר יש מעמד אישי שיש לו משקל: הוא נותן גיבוי למפקח ולמעשה מהווה זרוע של המפקח כאשר מדובר בבעיה חריגה, כמו למשל בהדחת דנקנר - שם היתה מעורבות ישירה של הנגיד".
חזקיהו. "חיזק את מוסד הפיקוח על הבנקים" צילום: אביגיל עוזי
בכיר במערכת הבנקאית אומר, כי "בהחלט טוב שפישר היה פה בעת משבר וזה נתן ביטחון לכולם - גם למפקח. אבל מהיכרותי עם חזקיהו, אני חושב שהוא היה עושה את מה שצריך בכל מקרה, גם אם לבוס שלו לא היו קוראים סטנלי פישר. שאיבת הכוח מפישר היתה טובה אולי לשנה־שנתיים, אבל לא לאורך זמן. הוא בנה לעצמו מעמד עצמאי".
בנקאי בכיר אחר מציין כמה נקודות פחות חיוביות: "חזקיהו אכן שם את באזל 2 על מפת הבנקאות הישראלית, אבל בנושא הזה יש עוד הרבה שאלות פתוחות וגם אפשר היה להתקדם יותר מכפי שנעשה. עדיין אין גישה מסודרת לסוגיה איך הבנקים הישראליים ייראו בעידן באזל 2, וזה יוצר אי־ודאות. גם הכותרות האחרונות של חזקיהו על 'בועת נדל"ן' מעוררות שאלה. אם יש בועת נדל"ן, או אם יתברר בעתיד שצמחה כאן בועת נדל"ן, הרי שבנק ישראל לא פעל נכון כדי למנוע אותה. הצעדים שבנק ישראל נקט בנושא היו חלקיים".
במהלך תקופתו של חזקיהו, עקב המשבר הכבד שאליו נקלעה הבנקאות העולמית, לקחו הבנקים הישראלים פסק זמן מתוכניותיהם להתרחבות גלובלית. בבנק הפועלים התערב בנק ישראל ומנע רכישת בנקים ברוסיה ובאוקראינה.
"כשבנק הפועלים רצה לרכוש בנק באוקראינה, פישר מנע ממנו את זה, בצדק, ממש בדקה ה־90. אמנם האפקט של המשבר עדיין לא פג, אבל לאחרונה שמענו שגם דוד ברודט בבנק לאומי מדבר על התרחבות גלובלית. אני לא בטוח שבפיקוח על הבנקים יש כיום מדיניות ברורה לגבי התפתחות בינלאומית של הבנקים. חשוב שהבנקים הישראליים יידעו, כבר בשלבים מוקדמים שבהם נבדקות עסקה או פעילות בעולם, באיזו סביבה רגולטורית הם חיים - ולא יקבלו החלטות כאשר העמדה של בנק ישראל לא ממש ברורה", אומר גורם בנקאי בכיר.
האתגרים של המפקח הבא
מי שיחליף את חזקיהו - בין אם יהיה מדובר בשחקן חיזוק חיצוני או במינוי פנימי של בנק ישראל - יעמוד בפני לא מעט אתגרים. לדברי ברנע, "המערכת הבנקאית מתפקדת טוב, וקיבלנו לכך הוכחה במשבר, אבל המפקח הבא יצטרך להתמודד עם מצב שבו מנועי הצמיחה של הבנקים הולכים ופוחתים: זה התחיל עם רפורמת בכר, ורק בימים האחרונים אנחנו עדים לשינויים המוצעים גם בענף כרטיסי האשראי. צמצום ההוצאות במערכת הבנקאית הוא משימה מאוד קשה, ועל כן אני מעריך שהבנקים יגדילו את פעילות הנוסטרו (תיק ההשקעות שהבנק מנהל עבור עצמו - ת"ז). המערכת הבנקאית משנה את אופי הסיכונים שהיא לוקחת מסיכוני אשראי לסיכוני שוק, ובהתאם הפיקוח יצטרך לשנות את המיקוד שלו. גם הפיקוח על בנק לאומי, בעידן שבו יהיה בנק ללא גרעין שליטה, הוא אתגר רציני לבנק ישראל".
במבט רחב יותר, מציין ברנע את שאלת הפיקוח הכולל על המערכת הפיננסית: "רק לאחרונה ביטלו בבריטניה את רשות השירותים הפיננסיים (FSA) והפיקוח על המערכת הבנקאית הועבר לבנק המרכזי. במוקדם או במאוחר, גם ישראל תצטרך להתמודד עם השאלה האם נשארים עם המערכת הרגולטורית הקיימת, שבה יש ארביטראז' רגולטורי, או שמשנים אותה. במצב כזה הפיקוח על הבנקים עשוי לקבל אחריות גם על גופים חוץ־בנקאיים שעוסקים בתחום הפיננסי, כמו למשל חברות ביטוח ובתי השקעות. זה יהיה אתגר בקנה מידה אחר לגמרי".
