• תפריט
בארץ

יו"ר קצא"א: "עסקי הדלק לא נעשים באור היום"

יו"ר קצא"א, האלוף במיל' עמוס ירון, כועס ואף אחד לא יוצא נקי. בראיון ראשון, הוא מספר ל"כלכליסט" כיצד הפקידים מעכבים פרויקטים, הירוקים מפריעים לביזנס ותושבי אשקלון "התקרבו יותר מדי למתחם שלנו"

עידן גרינבאום וליאור גוטמן 06:5701.04.10

בעוד חודשיים יסגור עמוס ירון שנתיים בתפקיד היו"ר של חברת קצא"א (קו צינור הנפט אילת אשקלון). מבחינתו, מאז מונה לתפקיד בהמלצת שר האוצר לשעבר רוני בר און התרחשו רק דברים טובים. החברה צומחת בקצב מהיר, נכנסת לפרויקטים חדשים ושולחת זרועות לעוד ועוד פעילויות. הוא אפילו ישמח לספר בהרחבה ובגאווה על כל אחת ואחת מהן.

 

אבל כל זה ישתנה באחת אם תנסו לקבל מירון, אלוף במיל' ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, קצת נתונים כספיים על החברה שבראשה הוא עומד. כי קצא"א היא הרי לא עוד חברה, אלא כזו שרק ליודעי ח"ן ולשותפי סוד מותר לשזוף את העיניים במספרים המרשימים שלה. החברה גם לא משלמת מסים ולא כפופה לחוקי התכנון של מדינת ישראל, והכל בחסות החוק המיוחד המכשיר את פעילותה. אותו חוק הפך את השטח שבבעלות קצא"א באשקלון ואילת לאי מיוחד שבו יכולה המדינה לעשות פחות או יותר מה שהיא רוצה.

 

כשאנחנו מסבירים לירון שהציבור רוצה לדעת מה קורה באמת בחברה שבראשה הוא עומד, וכשאנחנו מקשים עוד יותר ושואלים על השכר המשולם בה, הוא מאבד מיד את הטון המחויך.

 

"אתם סתם מקשקשים", הוא תוקף. "מה, אתם ילדים קטנים? אתם חושבים שלא מפקחים על השכר שמקבלים פה? לכו לחשב הכללי ותשאלו אותו איך הוא מפקח. אתה שואל כמה אני מרוויח? כמו שמרוויחים בחברות ממשלתיות. אני אומר לכם ותכתבו את זה: בקצא"א השכר מתואם לשכר שמשולם בחברות ממשלתיות. אנחנו מחביאים את כל העסקים שלנו? פרטנר מספרת לכם על כל העסקים שלה. אם אני אספר לכם לא אעשה עסקים. ככה עובד העולם:

עמוס ירון. "עסקי דלק לא נעשים באור היום" עמוס ירון. "עסקי דלק לא נעשים באור היום" צילום: אורן אגמון

 

קח את חברת החשמל לדוגמה. הם דווקא שקופים.

"תסלחו לי. אתם לא תכניסו אותי לפינה הזאת. אל תגידו 'אתה לא חברת החשמל'. אני שקוף לכולם. בואו לאשקלון ותראו את כל התוכניות. מה שלא יהיה שקוף זה מה שלא צריך להיות שקוף. הכסף? מה אכפת לכם כמה אני מרוויח? אני מרוויח. מה זה עניינכם? אתם לא יכולים להסתכל על הכסף. אמרתם שאתם באים לראיון עם ראש פתוח אז אל תבלבלו לי את המוח. אני בדיוק כמו חברת החשמל".

 

כלומר, כל עוד זה תלוי בשותפים שלכם, הנתונים לא יפורסמו?

"הכל תלוי בשותפים (ממשלת איראן). אל תחשבו שיש פה משהו סודי".

 

האם בגלל מעטה הסודיות שתחתיו פועלת החברה שמים בראשה פעם אחר פעם אנשי צבא (ירון החליף בתפקיד את האלוף במיל' אורן שחור)?

"לא נכון. תכף אני שולח אתכם מהחדר. זה הכל עניין של כישורים".

 

את העדויות לכישורים של ראשי קצא"א לדורותיהם תתקשו למצוא בארכיונים, בשל העובדה כי אלו פשוט לא קיימות. כל פרסום על אודות החברה, כולל ראיון עם העומד בראשה, מצריך אישורים ביטחוניים על רקע הרגישות הרבה בכל מה שקשור בענייניה.

 

"רוצים עלויות זולות של חשמל? תקצרו הליכים"

 

קצא"א הוקמה באופן רשמי בשנת 1958 כשותפות ישראלית־איראנית להעברת נפט איראני לשוקי אירופה וארצות הברית במסלול עוקף תעלת סואץ. מהפכת האייטולות בשנות השבעים של המאה הקודמת הפסיקה בן לילה את השותפות, שהרוויחה עד אז הרבה מאות מיליונים של דולרים. מאז מדברים ביניהם הצדדים באופן לא ישיר בהליך הבוררות הבינלאומי המתנהל על רקע טענות האיראנים כי ישראל נותרה חייבת להם כמה כסף.

 

בשנים שחלפו העמיקה קצא"א את פעילותה בתחום האנרגיה, ומהזרמה של מוצרי נפט היא מתקדמת בצעדי ענק להיות אחת מיצרניות החשמל הגדולות במדינה. זאת, אף שלדברי ירון המדינה עושה פחות או יותר כל טעות אפשרית בעידוד היזמים בתחומי האנרגיה, לרבות עידוד הבאת הגז הטבעי שהתגלה בתמר ודלית לישראל.

 

 

יו"ר נובל אנרג'י אמר שב־2012 הגז יגיע לישראל. להערכתך, זה תאריך ריאלי?

"איך שאני מכיר את המדינה, לצערי יהיה להם מאוד קשה. יש להם מאבק במעיין צבי (נקודת הקליטה המיועדת - ע"ג ול"ג). הרי זה לא מתקן מסוכן. יש לי אחד כזה אצלי, שמפרק את הגז של המצרים. הגיוני שיסחבו את העניין חודשים ואולי שנים כדי לפתור את הבעיה? למה זה צריך להיות ככה? אני לא נגד שישמעו את התושבים, ומאה אחוז שאם תהיה שם חסה או בריכת דגים זה עדיף על המתקן. אבל אין ברירה, והוא צריך להיות איפשהו. קבעו שהכי נכון שזה יהיה שם. תהיו פוזיטיבים ותאמרו מה לעשות עבורכם כדי שהסבל יהיה מינימלי. במקום זה יש צעקות וריבים, ויסחבו את זה בבתי משפט. זה נקרא ביורוקרטיה שלא לצורך, שמכה בסופו של דבר באזרחים עצמם. רוצים עלויות זולות של חשמל? תקצרו תהליכים שיגיע כמה שיותר מהר".

 

מה הבעיה עם ההליכים הקיימים?

"ברור שמשהו לא תקין. ראש הממשלה עלה על זה דרך רפורמת המרפסות, והוא יודע בעצמו שההליכים בלתי נסבלים. זה לא נכון ולא מתאים ולא מאפשר פיתוח. קח למשל את מערכת הביטחון, ששירתתי בה הרבה שנים. למה שם דברים רצים? כי גם שם אנחנו משוחררים מכמה דברים. לא מתחשבים? מתחשבים. איבדו פה לחלוטין את האיזון בין הרצוי למצוי. וזה אותו סיפור עם ההתפלה: לא ידעו שלא יהיו מים? אותו דבר עם החשמל: מדברים על היתרונות והחסרונות שבהקמת תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון. הממשלה אמרה כבר לפני שמונה שנים שתהיה תחנה פחמית. אבל החליטו משהו אחד ועושים משהו אחר. רק שלא יבואו בעוד שנתיים ויגידו רצינו, שמצינו - תחליטו".

 

אולי אפשר לקדם את עניין הגז מתמר דרך חוק הזיכיון של קצא"א. אתם הרי פטורים מכפיפות לחוק התכנון והבנייה.

"הלוואי שהיו עושים בתחומים שלמים של המדינה חוקים כאלה. החוק פטר אותנו מביורוקרטיה מיותרת ונתן לשר האוצר סמכות שאין לו בתחומים אחרים. החוק אמר שלפני שהשר מאשר לנו תוכניות, קצא"א חייבת לעבור מול כל המשרדים כאילו מדובר בגוף רגיל. ואנחנו אכן עשינו ועושים זאת. אלא שהחוק לא נתן לגורמים האלה אפשרות לענות אותנו, לסחוב אותנו ולא לתת לנו תשובות. מה אני בא וטוען? שזה בכלל לא קשור לקצא"א. קח, למשל, את יצרני החשמל הפרטיים: 10 שנים המדינה מתקשקשת עם זה. אבל מה יקרה? בעוד שנה או שנתיים לא יהיה חשמל במדינה, למרות תוכנית החירום. בכל מדינה נורמלית הרזרבה מסתכמת ב־20%–25%. בישראל יש אולי 10%. למה לא כותבים את זה? תפקידך לכתוב בכותרת הראשית של העיתון שבעוד שנתיים לא יהיה פה חשמל, ואתם לא עושים כלום כדי לקדם את העניין זה".

 

וזו בדיוק הסיבה שלמדינה נוח מאוד שיש זרוע כמו קצא"א, שיכולה לעשות מה שהיא רוצה.

"זו טענה לא נכונה. זה היה נכון כשהקימו את קצא"א. היום זה לא נכון. אין לי יתרון על פני חברת החשמל או גוף אחר. אני מגיש את כל התוכניות בכל פרויקט. הנה, למשל, אני מקים היום תחנת כוח חדשה שתפעל על גז ועברתי את כל ה'ויה דולורוזה'. אישרו לי כי זה גז ולא פחם. אז מה אתם רוצים? אני עובד על פי כל התקנות מבלי להתחשב בזה שאני יכול לעקוף אותן. אני מסביר לכם ואתם לא מאמינים לי".

 

 

איכות הסביבה מפריעה לביזנס

 

את הדוגמה הבולטת ביותר לפרשנות מרחיקת הלכת שמעניקה קצא"א להקלות שנתן לה חוק הזיכיון ניתן למצוא בפרויקט המתוכנן להקמת חמישה מכלים ענקיים לאחסון דלק במתחם של החברה באשקלון, במרחק של מאות מטרים בלבד מבתיה הדרומיים של העיר. תושבי אשקלון, כמו גם פוליטיקאים מקומיים ופעילי איכות הסביבה, מתנגדים נמרצות להקמת המכלים, אך ירון לא מתרשם.

 

"המתחם בקצא"א כבר קיים 50 שנה. במשך השנים העיר אשקלון גדלה ואין לי בעיה עם זה. אבל היא התקרבה לקצא"א. היום אומרים שהבתים קרובים. אז למה התקרבתם? למה נתתם לעיר לגדול כל כך? והאמת היא שאין לי בעיה עם זה, כי למרות הקירבה אני עומד בכל התקנים הכי מחמירים. יותר מזה, אני מוכן להשקיע עוד מעבר לתקנים: עוד קיר בטון, צמחייה וסוללה. יעלה כמה שיעלה. אבל אני לא מוכן שיעצרו אותי ללא סיבה מספקת".

 

פעילי איכות הסביבה טוענים נגדכם שאתם עושים בסופו של דבר מה שאתם רוצים.

"למה אתה אומר את זה? הייתי בדיון עם בכיר במשרד להגנת הסביבה בדרום. אמרתי לו שאין לי ויכוח איתו, ואעשה מה שיאמר. אבל יש בעיה, לא נתנו לנו בכלל תשובה ביחס לתוכנית להקמת המכלים. עשו טעות. אמרתי לו: 'תגיד עכשיו מה לעשות ונעשה. חומת בטון? נבנה'. עכשיו מחפשים פתרונות. נכון לשמור על איכות הסביבה, אבל צריך לזכור שלא הכל איכות הסביבה. צריך לשים את הכל במסגרות שאפשר לחיות איתן, שיהיה גם ירוק וגם ביזנס".

 

אם אנחנו היינו תושבי אשקלון, גם אנחנו היינו יוצאים למלחמה נגדך. מי רוצה לגור ליד המכלים האלה?

"אני לא יודע מה זה תושב אשקלון. אני לא יודע להתמודד עם טענות כמו 'קרוב מדי' או 'לא יפה'. זו לא תוכנית עבודה בשבילי. תוכנית עבודה בשבילי זה אישורים שמבוססים על חוק ותקנות. אין חוק ותקנה שאני לא עומד בה על פי כל הפרשנויות. גם בנושא המכלים לדלק הגשנו את כל הבקשות, אבל מי שהיה צריך לתת לנו את האישורים לא התייחס לזה".

 

אז אתה מבין למה יש ציבור קולני שהוא אנטי כלפיכם?

"יש בזה הרבה פוליטיקה מקומית. לוקחים דגל ועושים ממנו פרנסה, רעש. הם צריכים להגיד שהם קיימים, וזו הדרך שלהם. אם שואלים מישהו אם הוא רוצה לראות מכלים של דלק מול העיניים, אז ברור שהתשובה תהיה 'לא'. צריך שתהיה איכות לחיים, אבל קודם צריך לדאוג שיהיו חיים. אין מה לעשות: המדינה קטנה, וצריך את המתקנים האלה. הרי אותם אלה שלא רוצים לראות את המכלים הולכים באותה נשימה וממלאים דלק במכונית. מאיפה הדלק יגיע? מהשמים?"

 

ומה יקרה ב־2017, כשיפוג תוקפו של חוק הזיכיון?

"לא יודע. יחליטו מה שיחליטו. התשתית קיימת. אם יחליטו שאני משלם מסים - אשלם. החברה מביאה הרבה ברכה למדינה".

 

בצד הפעילות המסורתית בתחום הדלקים, קצא"א כבר הודיעה על כוונתה להיכנס לתחום הקמת תחנות הכוח, חלקן יפיקו חשמל מרוח וחלקן ממתקנים סולאריים. "מעבר לעיסוק המסורתי שלנו, ראינו לנכון ללכת לתחומים נוספים שקשורים לתחומי האנרגיה. נכנסנו באמצעות חברות־בנות לתחום ייצור החשמל, במסגרת החלטת הממשלה לתת ליח"פים (יצרני חשמל פרטיים) לייצר 20%. אני לא נותן ציון גבוה לממשלה בעניין הזה: לא קיבלו החלטות בזמן, והרגולציה לא הסתיימה בזמן. מבחינתנו הכל סגור: יש לנו שטח, מימון, רישוי ותוכניות. אני מקווה שבחודש־חודשיים הקרובים תהיה סגירה פיננסית ונוכל לצאת לדרך. התחום הנוסף שאנחנו רוצים להיכנס אליו הוא הקמת תחנת רוח באתר יותם שבהרי אילת, בסדר גודל של 50 מגה-ואט. צריך להתחיל בבדיקה פיסית של מצב הרוח במקום, אבל מבדיקות ראשוניות אנחנו יודעים שיש מקום לזה".

 

תקימו תחנות כוח עם שותפים?

"לא, אנחנו ילדים גדולים ויודעים לעשות עסקים לבד".

 

נראה שקצא"א, שהוקמה למטרה אחת מסוימת, נהפכה לתמנון תשתיות. ברמה הציבורית נכון שתיכנסו לתחומים האלה?

"אסור שהממשלה תאפשר לקצא"א יתרון לא הוגן כי אנחנו מונופול בתחום שלנו. צריך לבוא ולראות איך קצא"א תתרום למשק בלי לפגוע באף אחד. אתן דוגמאות: יש לי מתקן בהר יותם באילת. יש שם רק מכלים, אבל יש שם גם רוח: אמרתי שאני אנצל את הקרקע לשים טורבינות רוח בין המכלים. אני לוקח ממישהו פרנסה? שטח? ביקשתי עוד תקנים? לא - אני עושה רק טוב למדינה. תבוא ותגיד לי 'תן את השטח למישהו אחר'. אני לא יכול לתת את השטח למישהו אחר".

 

אבל יש לך שותפים לפעילות הזאת (האיראנים - ע"ג ול"ג).

"אני עושה את זה בחברות־בנות (שתא"א - ע"ג ול"ג) וזה לא קשור לשותפים. יש כסף, ובמקום שישכב בבנק תורמים למדינה. החברה הזאת עושה למדינה רק טוב".

 

העולם לא נגמר מחר בבוקר

 

במקביל ממשיכה קצא"א את פעילותה בתחום יבוא הדלקים. לדברי ירון, עסקי הדלק בעולם ילכו ויצברו תנופה, מה שמזמן לחברה הזדמנויות עסקיות שונות. "יש גידול בתחום אחסון הדלקים. ראינו את הפעילות צומחת, וחתמנו עם חברות בעולם חוזים לאחסון דלק גולמי ותזקיקים. אנחנו מאחסנים כמויות גדולות של נפט, ובתהליכי בנייה של מכלים נוספים כדי לעמוד בביקוש העולמי".

 

איפה אתם בונים?

"אנחנו בונים באשקלון, כי זה הכי נכון ויש לנו שטח גדול. התחום של הנפט הוא עיקר הפעילות, ואני חייב להודות שאנחנו עושים עסקים טובים מאוד בתחום הזה.

 

"מעבר לכך אנחנו פועלים גם בתחום הגפ"מ (גז פחמימני מעובה, גז בישול - ע"ג ול"ג). אנחנו מקבלים את המטענים באשקלון. יש לנו מתקן גדול למילוי בלונים, ואנחנו מספקים לחלקים גדולים בארץ. אנחנו למעשה לא הבעלים של הדלק או הגז, אלא רק נותנים את שירותי התשתית לחברות שרוכשות את הדלקים והגז. מזה אנחנו מתפרנסים".

 

לפני כמה שנים, כאשר התגברה הציפייה להגעת נפט שמקורו במזרח אירופה, וממנו לסין והודו, פיתחה קצא"א את האפשרות להזרים מוצרי דלקים שונים מאשקלון דרומה עד לאילת בפרויקט מיוחד שזכה לכינוי "ההזרמה ההפוכה".

מה קורה עם ההזרמה ההפוכה? היו ציפיות גדולות מהפרויקט.

 

"בפועל הצינור עובד. אנחנו מעבירים דלק מאילת לאשקלון, וההפך. כמה פעמים בשנה מגיע מטען לאילת באונייה. היתה מחשבה להביא דלק לאשקלון ולשלוח אותו מאילת. אני חייב להודות שהעניין לא צמח בעיקר בגלל החרם הערבי.

 

"כל אונייה שנכנסת לאילת נרשמת, ואם יש לה חותמת שלנו הערבים לא נותנים לה להיכנס לנמלים שלהם. ולכן, כל עוד לא נמצא סידור של העברת דלק מרוסיה עם מכלית שעושה שאטלים, לא נפתור את העניין. צריך להבין, השירות גם לוקח למצרים פרנסה. אני עדיין חושב שיש לזה עתיד, והעולם לא נגמר מחר בבוקר".

 

מסתכלים על השטח שלכם באילת ועל הפיתוח התיירותי בעקבה. האם בשביל שלוש פעמים בשנה שמגיעה אוניית דלקים לא הגיע הזמן שקצא"א תוותר על השטח?

"איפה שאפשר כבר ויתרנו. אתה שואל אותי אם נכון היום לבטל את האופציה של מכליות מאילת? אני חושב שאסטרטגית לא, אפילו לא עבור בתי מלון".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x