• תפריט
בארץ

חשיפת כלכליסט: השכר המופרז של עובדי קק"ל עלול לגרום למשבר כספי חמור

דו"ח פנימי שהוכן עבור קק"ל והגיע לידי "כלכליסט" חושף: עלות השכר הממוצעת של עובד הארגון גדולה פי 2.2 מהנהוג במגזר הציבורי, ואם לא ייעשה שינוי - יהיה צורך במימוש נכסים. קק"ל: "מספר העובדים הופחת בשליש והמבנה הארגוני רוענן"

גלית שפיר 08:1108.06.09

האם המפעל הציוני הפועל כמאה שנה - קרן קיימת לישראל (קק"ל) - עתיד להיקלע למשבר כלכלי? דו"ח פנימי שהוכן עבור הארגון לפני כמה חודשים והגיע ל"כלכליסט" חושף כי ללא שינוי של כיוון אסטרטגי עתידה קק"ל להיכנס למשבר חמור. החל ב־2014, מציין הדו"ח, יהיה צורך במימוש נכסים כדי לממן את פעילות הארגון, ובכלל זה תשלום משכורות.

 

הסיבה הראשונה למשבר הקשה הצפוי בקק"ל היא גידול בהוצאות עקב עלייה מתמשכת בשכר העובדים. זאת, כתוצאה מהסכמים קיבוציים שנחתמו בין ההנהלה לארגון העובדים הארצי בשנים 2002 ו־2004. בתוך עשר שנים אמור השכר בקק"ל להיות גבוה פי 2.7 מאשר במגזר העסקי ופי 3 מאשר בשירותים הציבוריים.

 

ההוצאות בקק"ל עולות, הרזרבות מנוצלות - והמשבר מתקרב ההוצאות בקק"ל עולות, הרזרבות מנוצלות - והמשבר מתקרב

 

כלי רכב ומינהלה

 

תנאי ההעסקה בקק"ל כוללים מנגנון ריבוי כלי רכב, עלייה בדרגות, ריבוי משרות ניהוליות והיעדר משרות גלובליות, שמשמעותו ריבוי במספר השעות הנוספות. השוואה שנערכה בין קק"ל לארגונים גדולים אחרים במשק מעלה כי עלויות המינהל גבוהות. לדוגמה, בקק"ל מועסקים בתחום התקשורת ויחסי הציבור 19 עובדים (ללא המחלקה לאירועים וסיורים, שאיתה מספר העובדים מגיע ל־30). לשם השוואה, במשרד החינוך מועסקים בתחום זה 13 עובדים, ובמשרד האוצר ארבעה.

 

הסיבה השנייה למשבר היא הרחבת החוב האקטוארי, עם העלאת רמות השכר והמרכיב הפנסיוני. הסיבה השלישית היא עלייה בהוצאות המשולמות למינהל מקרקעי ישראל. הסיבה הרביעית היא מגמת ירידה בהיקפי התרומות העולמיות. הסיבה החמישית - עשרות מקרים של סטיות בהיקף של מיליוני שקלים בין תכנון לביצוע לאורך שנים.

 

הערכה פיננסית שנערכה לארגון מעלה כי בתוך שש שנים תמצה קק"ל את כל העתודה הכספית שצברה במשך עשרות שנים. כמו כן, הארגון יעבור מעודף תקציבי של 800 מיליון שקל (של נכסים פיננסיים נזילים) בשנת 2007 לגירעון, החל ב־2009, בגובה של 166 מיליון שקל, שיגדל ל־259 מיליון שקל ב־2014.

 

את מרבית נכסיה לא תוכל קק"ל לממש, אם תצטרך, וזאת עקב הסכם שנחתם לפני כשנה עם ארגון העובדים הארצי. לפי ההסכם, קק"ל תשעבד נכסים בשווי 2 מיליארד שקל, שיבטיחו את כספי הפנסיה של העובדים. ההסכם לא הוזכר בדו"ח.

 

פרישה בצד העלאת שכר

 

הדו"ח שהוכן על ידי חברת הייעוץ שלדור הוצג לפני כמה חודשים בפני דירקטוריון קק"ל, ובו נכללו גם הצעות לייעול הארגון. מאז הוצג הדו"ח, הביאה קק"ל לפרישת 243 עובדים במסגרת תוכנית פרישה מרצון שהוצעה לכלל העובדים. לפורשים מרצון הוצעו ארבעה מסלולים, שכללו גם פיצוי של עד 400%. אולם במקביל לכך, באמצע פברואר הועלו משכורותיהם של כאלף עובדי קק"ל שנותרו בארגון בשיעור של 10%–20%.

 

גיל פנר, יו"ר ארגון העובדים הארצי של קק"ל, מסר בתגובה: "ארגון העובדים הארצי נערך עם ההנהלה לגיבוש מבנה ארגוני ותקציבי פעילות בהתאם לדו"ח האסטרטגי. כבר עתה הוסכם שיימחקו תקנים רבים בהנהלה הבכירה, דבר שללא ספק יביא לחיסכון והתייעלות".

 

בעלות על 13% מהקרקעות

 

קרן קיימת נוסדה בשנת 1901 בקונגרס הציוני החמישי שהתכנס בבאזל שבשוויץ, כשמטרתה היא רכישת קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי. מאז היווסדה, נטעה קק"ל יותר מ־223 מיליון עצים על פני כ־920 אלף דונם, בנתה 160 מאגרים וסכרים ברחבי הארץ, הכשירה כמיליון דונם קרקע לחקלאות, הכשירה את הקרקע לכאלף ישובים ורכשה כ־2.6 מיליון דונם קרקע להתיישבות. 13% מהקרקעות במדינת ישראל הם בבעלות קק"ל.

 

ביום שלישי האחרון אישר דירקטוריון קק"ל את הסכם העקרונות בין הארגון לבין המדינה בנוגע לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. במסגרת הרפורמה יועברו שטחי קרקע נרחבים שנמצאים היום בבעלות קק"ל במרכז הארץ לבעלות המדינה; קק"ל תקבל בתמורה קרקעות בנגב ובגליל.

 

מקק"ל נמסר בתגובה: "מיד לאחר קבלת המלצות התוכנית האסטרטגית, בנובמבר 2008, יזמה הנהלת קק"ל במהירות ובנחישות ביצוע מיידי של ארבעה מהלכים: הפחתה דרמטית של כשליש מהעובדים ומנהלי הארגון בהליך פרישה מרצון (דבר היוצר חיסכון עתידי לקק"ל של כמיליארד ו-79 מיליון שקל, על פי שלום גרנית, לשעבר הממונה על השכר), רענון המבנה הארגוני של קק"ל, בחינת כלל תפקידי הארגון באמצעות ניתוח עיסוקים, והפחתת שכר העובדים באמצעות תוכנית 'דור ממשיכים'.

 

"מהלכים אלה", נאמר בתגובת קק"ל, "נכללים במסגרת תוכנית 2019 להתחדשות ולביסוס ארגוני של קק"ל לעשור הקרוב ובעלי חשיבות מכרעת למזעור האיום על עתיד הארגון, אשר פניו, לפי המלצות התוכנית האסטרטגית, להשקעה ציונית עכשווית בנגב ובגליל".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x