פרופ' בן-בסט: הפחתת מיסים יכולה להידחות; חשוב יותר להגדיל את דמי האבטלה

"כל הרעיונות שמועלים להגדיל את ההוצאות יגדילו את הגירעון יותר ממה שהיינו רוצים ויסכנו את יציבות המשק". כך אמר היום פרופ' אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ביום העיון הכלכלי שנערך בכנסת.

לדבריו, "יש להתייחס גם להפחתות. ראשית, צריך להקפיא את תוכנית הפחתת המיסים.

"הפחתת מיסים", לפי מנכ"ל האוצר לשעבר, "לא תתרום הרבה לכלכלה הישראלית. הבעיה המרכזית שלנו היום היא לא היכולת של החברות לייצר, אלא הביקושים לייצור. גם בטווח הארוך - הפחתת המיסים אינה דחופה. שיעור המס הממוצע בישראל הוא 37%, בדיוק כמו במדינות המפותחות. להוריד את יחס החוב מהתוצר המקומי זה הרבה יותר דחוף, מאשר הפחתת מיסים, כי שם ישראל נמצאת במצב הרבה יותר גרוע".

עוד אמר בן-בסט, כי "הפטורים ממס בישראל מסתכמים בהיקף של 39 מיליארד שקל. בעת קשה כזו, צריך להחזיר לשולחן את הדיון בביטול הפטורים, או לפחות את הפטורים הקיצוניים שבהם. יש בוודאי פטורים, בשווי 10 מיליארד שקלים, שאפשר לוותר עליהם בשמחה.

"בראש ובראשונה ניצב הפטור ממס לקרנות ההשתלמות. את הפטור הלא-מוצדק הזה מקבלים "רק" 37% מהעובדים. כנ"ל לגבי פטור ממס על משקיעים זרים, או הפטור שקיים באילת. אין שום סיבה להעדיף את אילת על ים המלח או טבריה", דברי בן-בסט.

להקטין ההוצאה על הביטחון ולהילחם במעסיקים

עוד הוא הוסיף, כי "יש להקטין גם את התוספת לתקציב הביטחון. גם בתוך דו"ח ועדת ברודט הביאו את האפשרות שלא תינתן תוספת לתקציב הביטחון במקרה של משבר כלכלי. את הבעיות הניהוליות בצבא לא ניתן לפתור על-ידי תוספות תקציביות".

בנוסף, התייחס בן-בסט לסוגיית העובדים הזרים ואמר, כי בעקבות המלחמה בצמצום מספר העובדים הזרים עלה מספרם מ-240 אלף ל-275 אלף. "בניגוד לדעה הרווחת, הסיבה שהעובדים הזרים תופסים את מקומם של הישראלים היא השכר. העובדים הישראלים אינם רוצים לעבוד בשכר שהעובדים הסינים מוכנים לו. אם היינו נלחמים במעסיקים, במקום בעובדים הזרים, היינו מצליחים במאבק", אמר.

בסוף דבריו הדגיש המנכ"ל לשעבר את הצורך בשורה של רפורמות מבניות בתחום הפיננסי. "יש מה לעשות ודחוף לעשות. צריך לדון בביטוח פיקדונות פורמלי, צריך לדון ברפורמה בדירוג הסיכון של אג"ח קונצרני, משום שההסדרה של חברות הדירוג לקויה, וכן הגיע הזמן לשנות את מבנה הפיקוח על השווקים הפיננסיים, לאחד אותו ברשות חזקה, הן מחוץ לבנק ישראל והן מחוץ למשרד האוצר", אמר.