"במלחמת לבנון היו 30 אלף תביעות, הפעם - רק 1,700"
לדברי צחי שביט, המנהל הפורש של מס רכוש, "במלחמת לבנון השנייה, בתוך יומיים היו נזקים שלא הגענו אליהם גם ב־20 ימי לחימה בעזה. אני מניח שאם נהיה שוויץ לא תהיה למס רכוש עבודה, אבל כרגע אנו עסוקים כל הזמן"
מועד פרישתו של צחי שביט מאגף מס רכוש - 31 בדצמבר - תוכנן זמן רב לפני פרוץ מבצע "עופרת יצוקה". תחילת הלחימה תפסה אותו ארבעה ימים בלבד לפני עזיבת תפקידו כמנהל האגף, ובעקבותיה מצא את עצמו מתרוצץ בשטח בין גן יבנה, אשקלון ושדרות, במקום בין מסיבות פרידה.
שביט החליט לפרוש מהשירות הציבורי ולהצטרף למשרד רואי החשבון ארצי את חיבה אחרי 11 שנה במס רכוש, מתוכן כחמש שנים כמנהל האגף. "עופרת יצוקה" היתה האתגר הגדול השלישי שהתגלגל לפתחו של מס רכוש תחת ניהולו של שביט, אחרי החודשים שקדמו להתנתקות בקיץ 2005, שבהם נורו יום יום פצמ"רים לעבר ההתנחלויות בגוש קטיף, ומלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.
כאשר שביט נשאל על התלונות שהגיעו מאזרחים שבתיהם נפגעו במלחמת לבנון השנייה לעומת השבחים שחולקים היום רוב הנפגעים בדרום למס רכוש, הוא מתרעם. לדבריו, ההבדל נובע מהיקף התביעות שעמם התמודד מס רכוש.
"במלחמת לבנון השנייה, בתוך יומיים היו נזקים שלא הגענו אליהם גם ב־20 ימי לחימה בעזה. בסוף מלחמת לבנון עמדנו על 30 אלף תביעות - ממוצע של 700–1,000 ליום, לעומת כ־1,700 בסך הכל היום".
לדברי שביט, מס רכוש טיפל בעניינים כראוי גם במלחמת לבנון, אף שקיבל אז פחות הערכה: "דו"ח מבקר המדינה על מלחמת לבנון השנייה משבח את תפקודו של מס רכוש, והתלונות נובעות מהעומסים שהתמודד איתם אז מס רכוש לעומת היום. היו מקרים שוליים יחסית של תלונות נגדנו, שהגיעו בעיקר מניזוקים שגובה הפיצוי שנקבע להם לא מצא חן בעיניהם. היה אחד שהתלונן בתקשורת שמס רכוש לא הגיע אליו. כשביררתי את התלונה באופן פרטני התברר שמס רכוש כן היו אצלו, אבל הפיצוי שהציעו לו לא מצא חן בעיניו. היו שטענו שהערכת הנק לא התאימה לנזק שנגרם להם בפועל וערערו על סכום הפיצויים שנפסק להם. מקרים אלה הגיעו לוועדות ערר, וברובם הגדול קיבלו הוועדות את עמדתנו".
צחי שביט צילום: גלעד קוולרצ'יק
מכירים את הקבלן
מי שביתו נפגע יכול לבחור בין שתי אופציות: שיפוץ בידי מס רכוש באמצעות חברה משקמת, או קבלת כסף ממס רכוש בהתאם להערכת שמאי לשיפוץ הבית בעצמו. ב"כלכליסט" פורסם בשבוע שעבר כי 60% מהנפגעים בדרום מעדיפים לשפץ את ביתם לבד. מדוע?
"לדעתי אנשים מרגישים שהם יותר בשליטה כי הם מכירים את הקבלן או מישהו שהם מכירים המליץ להם עליו. אין סיבה אובייקטיבית לכך, כי העבודה שלנו נעשית על ידי חברה משקמת בליווי של חברת בקרה שמפקחת על העבודה. כמו כן, העבודה נמשכת עד שהניזוק אומר לנו שהוא מרוצה".
"היה לנו מקרה בנהריה", מביא שביט דוגמה, "שבו ניזוקה וילה על חוף הים שאחד הקירות שלה היה עשוי מזכוכית מיוחדת והיא התנפצה לחלוטין. החברה המשקמת הקימה את הקיר מחדש, אבל עשתה זאת בצורה שלא התאימה לבית ולא דמתה למה שהיה קודם. חברת הבקרה שהשגיחה על הבנייה נתנה אישור לבעל הבית להקים את הקיר מחדש באמצעות קבלן מומחה לשביעות רצונו ואנחנו שילמנו את העלות".
כיצד נחברה החברה המשקמת?
"החברה המשקמת והחברה המבקרת נבחרו במכרז שערכה רשות המסים. החברה המשקמת היא עמיגור, שעבדה איתנו גם במלחמת לבנון השנייה".
כשאדם משפץ לבד, כיצד הוא עובד מול רשות המסים?
"לבית הנפגע מגיעים עובד של רשות המסים, שמאי ומהנדס שמבצעים הערכה עם הניזוק. אם הוא רוצה לשפץ לבד הוא מקבל מקדמה בשיעור של 25% מהערכת השמאי, שמאפשרת לקבלן המשפץ להתחיל לעבוד. מס רכוש עוקב אחרי התקדמות השיקום, וכשמסתיימת העבודה על החלק הראשון מס רכוש בא לבדוק מה נעשה ומעביר את סכום הכסף לשלב הבא של השיפוץ, וכך הלאה עד סיום השיקום".
המטבח המרוסק
יש מקרים שבהם אנשים מנסים לנצל את המצב כדי לקבל כסף שלא מגיע להם?
"רוב עם ישראל מתנהג בצורה הגונה ולא מנסה לנצל את המצב, אבל יש כמובן מקרים יוצאי דופן. היה מקרה שבו טיל פגע בבית דו־קומתי ואנשי מס רכוש הגיעו למקום כשעה אחרי הפגיעה וראו שהקומה השנייה ניזוקה ובקומה הראשונה כמעט לא היתה פגיעה. יום למחרת הגיעו אנשי מס רכוש שוב לזירה ומצאו את המטבח בקומה הראשונה מרוסק לחלוטין".
מה עושים עובדי מס רכוש בעת רגיעה?
"לצערי, יש אצלנו כל הזמן עבודה ויש גרעין של עובדים שעובד כל הזמן. במהלך השנה יש יידויי אבנים על מכוניות ביהודה ושומרון, יש פיגועים ויש רקטות. מס רכוש אפילו משלם עבור נזקי בצורת לשדות באזורים מסוימים בארץ. אני מניח שאם נהיה שוויץ לא תהיה עבודה לאנשים במס רכוש".
