במת כלכליסט: שעשועי הקיץ של פקידי האוצר

סעיפי חוק ההסדרים וכוונות האוצר צריכים להתפרסם, רובם ככולם, ולהיות נגישים ושקופים לכל האזרחים. זאת כדי לאפשר דיון ציבורי גלוי וחופשי מבעוד מועד.

אם דאג מי מאיתנו מבואה של "עונת המלפפונים" השחונה, שבה עיתונאים ישוטטו חסרי מעש במסדרונות הריקים של היכלי השלטון,

כל דיבורי החולין על מינהל תקין, שקיפות שלטונית וגילוי נאות נהדפים בבוז מול התערטלותו של חוק ההסדרים הבתולי מול העיתונאים. וכך, שרים, חברי כנסת, אקדמאים, בעלי עסקים ועקרות בית מגלים יום יום, למרבה המבוכה, כי אין הם אלא קהל צופים חסר קול ופנים במופע הראווה של פקידי האוצר.

בלוני ניסוי

כמעט אפשר לחשוב כי אלה הם שעשועי הקיץ שהמונרך הכין לנו, האזרחים: כולנו, ללא הבדל תפקיד, מעמד, מצב כלכלי, צבע או מין, נחשפים לבלוני הניסוי שמפריח האוצר ומוזמנים להסתער עליהם כחפצנו, לשבט או לחסד.

פעמים נקבל חדשות רעות בדמות מסים חדשים, גזירות והיטלים, ולעתים הפתעות נעימות כמו המסלול הירוק לרישוי עסקים, שיאפשר לרבים מאיתנו לא להיות, בעל כורחנו, לעבריינים. לעולם לא נדע. התגלית היומית תלויה בחסדי הפקיד התורן ובקשרי וכישורי העיתונאי התורן.

בסופו של יום, כמימים ימימה, יקבלו השרים וחברי הכנסת את ארגזי הגזירות, זמן קצר לפני ההצבעות, ויעמדו חסרי אונים מול הררי החומר הכתוב. נבוכים, נעמוד איתם גם אנו האזרחים, שאליהם ממוענות כל אותן רפורמות ובשורות, בלי שתהיה בידינו שהות מספקת לעכל, להגיב, להסביר, לנסות לשנות.

לא כולנו נפגעים באותה מידה מהתלות בהדלפות לתקשורת. החזקים, המקושרים ובעלי הממון מוצאים בדרך כלל את הדרך לקבל את החומר עוד בטרם יובא להכרעת הממשלה, ומפעילים את כוחם כדי למנוע העברת סעיפי חוק או לקדמם כחפצם. החלשים יותר, חסרי הלובי, הקשרים והממון, נאלצים להמתין לפרסומים רשמיים או להדלפות מכוונות, בלי שתהיה בידם אותה אפשרות דמוקרטית להשפיע על מהלכי השלטון ועל מדיניותו.

כללי המשחק

סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדת הכספים, ח"כ אמנון כהן, שעמו שוחחתי, סבור שחוק ההסדרים צריך לעבור מן העולם. עם זאת, לדבריו, "ישחקו הנערים לפנינו. אנו מכירים את כללי המשחק. בסופו של דבר, נשיאות הכנסת תמחק את רוב הסעיפים ותעביר להצבעה בוועדות רק מספר מצומצם שהכרחי לחוק התקציב". ואני טוען שאף על פי ולמרות זאת, אין זו התנהלות ראויה של מינהל תקין וממשל דמוקרטי ושקוף במדינה מערבית נאורה.

על נושא חוק ההסדרים נכתבו כבר תלי תלים של מאמרים, ושבט הביקורת לא נחסך ממנו ומן העוסקים בו. בית המשפט העליון, בהידרשו לנושא, כבר קבע כי מדובר בהליכי חקיקה "בלתי נאותים" וכי מן הראוי היה "לפעול לצמצום השימוש בחוק ההסדרים למטרות שלא לשמן נועד".

עוד הוסיף בית המשפט: "השכל הישר מורנו כי אמון הציבור בהליך החקיקה מותנה ברצינותו של ההליך. שעה שההליך כמעט אוטומטי, והוא חפוז או אקראי, נוצר פקפוק בערך שמייחס המחוקק עצמו לחקיקה היוצאת מתחת ידיו, ונוכח המחיר של אובדן מתמשך, ספק אם הצער שווה בנזק, קרי אם ההישג של חקיקה מהירה ו'יעילה' בחוק ההסדרים שווה זילות ההליך עצמו ופגיעה באמון". נראה כי במקום להפיק את הלקחים מאמירות בית המשפט בחרו אנשי האוצר להביא את חוסר הרצינות והזילות לשיאים חדשים.

הכותב הוא נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל