המל"ג נגד משרד האוצר: "עשה עבודה לא רצינית"

כוונת האוצר לבטל את סבסוד שכר הלימוד במקצועות המבוקשים באוניברסיטאות עשויה לכלול בעתיד חוגים נוספים מלבד משפטים, מינהל עסקים וחשבונאות, המוזכרים כיום בטיוטת חוק ההסדרים. רק לפני כשלושה שבועות פנו פקידי האוצר למועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) וביקשו נתונים לא רק על החוגים

גורם במל"ג אומר, כי לאוצר הועברו רק הנתונים על חוגי מינהל עסקים ומשפטים. להערכת המל"ג המדינה מתקצבת כיום את שני החוגים ב־90 מיליון שקל בשנה.

במל"ג זועמים על כך שהאוצר קיבל את ההחלטה להכפיל את שכר הלימוד בחלק מהמסלולים המבוקשים באופן מהיר, במעין "מחטף" ומבלי שהנושא נדון כלל בוועדה לתקצוב ובקרה של המל"ג. "אני רואה בחומרה כל ניסיון של האוצר לבצע מהלך של הפרטה במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית. זו עבודה לא רצינית של משרד האוצר", אומר גורם בכיר במל"ג.

בוועד ראשי האוניברסיטאות בחרו שלא להתייחס לדברים רשמית, אך חלק מבכירי האוניברסיטאות מתחו ביקורת על כוונת האוצר. לדברי רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' ג'ימי וינבלט, "יש כאן גישה כללית של האוצר שלא אוהדת אוניברסיטאות. זה ייצור פתח ותקדים רחב יותר שבמוקדם או במאוחר יביא להפרטת ההשכלה הגבוהה".

לא כולם תומכים בעמדתו. פרופ' צבי פירן, דיקאן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אמר כי "מבחינתי אין בעיה שהממשלה תפסיק לסבסד את ההוראה במנהל עסקים". ד"ר עמיהוד דותן, ראש החוג לחשבונאות באוני' תל אביב, אמר כי "למדינה יש זכות לסבסד בצורה שונה תחומי לימוד שונים".

ראובן שיף נשיא לשכת רואי חשבון, טוען כי קביעת שכר לימוד דיפרנציאלי היא "החלטה שגויה". דורון ברזילי, יו"ר ועד מחוז ת"א בלשכת עוה"ד, טוען כי "לא יכול להיות שהלשכה תתמוך בהעלאת שכר הלימוד".

שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין, חבר סגל המרכז הבינתחומי הרצליה: "אני מעדיף את ההצעה לשכר לימוד סלקטיבי על פני המצב הקיים. המצב הקיים לא יכול להימשך, הוא פוגע באוניברסיטאות ולא מוצדק חברתית". וסיכם יו"ר התאחדות הסטודנטים, בועז טופורובסקי: "התאחדות הסטודנטים לא תאפשר לגחמה התורנית של האוצר לצאת לפועל".