$
בארץ

מיכאל שטראוס: "בעוד 5 שנים נהיה כפולים בגודל"

ראיון בלעדי ל"כלכליסט": מיכאל שטראוס הפך חברה משפחתית לאימפריה בינלאומית, אבל רואה את אחד מהישגיו הגדולים דווקא בפרישה החלקה משטראוס ובהעברתה המושלמת לדור ההמשך. עכשיו הוא לומד ליהנות מהחופש, משתעשע בעשרות מיליונים בהשקעות פרטיות, ונותן עצות טובות לילדים

גולן חזני 08:4507.05.08

יום רביעי שעבר, 1 במאי, היה יום מורכב למיכאל שטראוס. ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ביום הולדתו ה-74 של הבעלים ואחד המייסדים של אחת החברות הגדולות בארץ - קבוצת שטראוס. רק יומיים אחרי התקיים חצי גמר הפיינל פור, שאליו נסע - בפעם האחרונה בתור הספונסר של הקבוצה האהובה עליו - ושבו ניצחה מכבי תל אביב.

 

את הבוקר הוא החל במשרד, לקראת הצהריים יצא לחגיגה צנועה עם בני המשפחה הקרובים ואחר הצהריים כבר היה בטיסה למדריד למשחקי הפיינל פור. כשהגיע לנמל שאל אותו הנהג שלו אם זכר לקחת את החולצה הצהובה. ספורט, לפני הכל, הוא תעשייה של אמונות תפלות, ושטראוס שלח את הנהג בחזרה כדי להביא את החולצה לפני שיעלה למטוס.

 

בטיסה עצמה ישן שטראוס במרבית הזמן, החליף מילים עם מכר ותיק, דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים, שהיה באותה טיסה, ובשאר הזמן התראיין ל"כלכליסט".

 

"התנגדתי לסיום החסות למכבי"

לפני המשחק מול סיינה הוא נשמע ספקן בנוגע לסיכויים של מכבי לנצח, ואמר כי עצם ההגעה לשלב הזה היא הישג אחרי הפתיחה הגרועה של העונה. ברוב הזמן במדריד התנהל לבדו, אף שתמיד הקיפו אותו אנשים שביקשו להתקרב ולהכיר. "אני מעדיף היום את השקט שלי. התקשרו מאה אנשים ביום ההולדת לברך, וגם כאן יש לי חברים, אבל אני גם רוצה להיות קצת לבד".

 

שטראוס. "אשאר אוהד מכבי גם בשנים הבאות" שטראוס. "אשאר אוהד מכבי גם בשנים הבאות" צילום: ראובן שוורץ
אף שזו העונה האחרונה של שטראוס-עלית כספונסר של מכבי, לאחר שהחליטה החברה להפסיק את האימוץ אחרי 39 שנה, שטראוס טוען שאינו מרגיש הבדל. "הייתי אוהד מכבי לפני שקנינו את עלית, ואשאר אוהד גם בשנים הבאות. עד היום אני קונה את הכרטיסים שלי בעצמי.

 

"הרעיון בזמנו של להכניס שותפים לקבוצה היה שלי. מכבי תמיד היתה בשבילי דוגמה לצורת ניהול טובה, וכסף בא תמיד למקום עם ניהול טוב. יש שם אנשים עם מוטיבציה לא רגילה, שמעון מזרחי הוא איש גדול שיעשה הכל בשביל מכבי".

 

היית שותף להחלטה להפסיק את החסות?

 

"לא. אני לא מנהל את העסק, אבל לא אהבתי את ההחלטה. זו היתה אחת ההחלטות שמאוד לא אהבתי בחברה. אבל אני חושב שבעלים לא יכול להתנגד לאורך זמן לרצון של המנהלים. כבר כמה שנים שבחברה רצו להפסיק ואני התנגדתי, בעיקר בגלל הקטע הרגשי והמסורתי של הקשר עם מכבי. זה לא שנשברתי אבל אני לא צריך להיות לשון המאזניים להחלטה כזו שיש בה היגיון".

 

למה? החסות לא הצדיקה את עצמה כלכלית?

 

"לקחת חסות על קבוצה זה גם לנצל את העניין שיווקית, ואנחנו לא ידענו לנצל את זה מספיק. למכבי היתה נכונות לתת הרבה, אבל מאיתנו זה הצריך הרבה התעסקות, והמנהלים שלנו עסוקים מאוד בדברים אחרים. המנהלים הצעירים של היום פחות עובדים על רגש ובעיקר מסתכלים על מספרים נטו, כי בחברה צריך לחשוב מה טוב לתרנגולת קודם ולא מה טוב לביצים. אם תאכיל טוב את התרנגולת, יהיה טוב גם לביצים. האינטרס של שטראוס חשוב יותר מהכל. ההחלטה הזו התקבלה כבר לפני שנה וידענו לשמור עליה עד שדלפה. הרצון היה למצוא קודם ספונסר אחר ורק אחר כך לפרסם".

 

אתה מכיר את הספונסר החדש - גרשון זלקינד ואלקטרה?

 

"אני מכיר את גרשון. טוב שיבואו אנשים רעבים קצת".

 

"אין לי רגע שקט"

למרות שני הניתוחים הקשים שעבר לפני 4 שנים, הוא נראה מאושש. מסתובב בג'ינס, ונראה שגם הפתיל לא קצר כמו פעם: "אני ייקה-מרוקאי. יכול להגיד לעובדים שלי מה שאני רוצה כי הם יודעים שאני לא מתכוון לשום דבר שלילי".

 

הגיל מיתן אותך?

 

"כן, לגמרי".

 

כבר שבע שנים שהוא לא מעורב רשמית בניהול החברה. בצעד די נדיר, ובליווי מקצועי של יועצים אסטרטגים לענייני עסקים משפחתיים מרחבי העולם, סימן את הדור הבא בשושלת המשפחתית בניהול החברה - בתו עופרה - והעביר לה את השרביט בעודו בשיאו.

 

"ברגע שהחלטתי להצטרף להורים בניהול העסק, וגם ההחלטה הזו לא היתה קלה, התוכנית שלי היתה לפרוש כבר בגיל 55", מגלה שטראוס, "גם בהסכם עם דנונה נקבע שאפרוש בגיל זה. ראיתי אנשים בני 60, 70, 80 בחברות ציבוריות, שלא ידעו לפרוש בזמן. היו גם כאלה שהתאבדו כי ברגע שהיו צריכים לפרוש הם היו עלובים מהחיים. אני חושב שאדם צריך לתכנן את הדברים האלה מראש. אני נשארתי בסוף גם אחרי 55 כי אז באה הרכישה של עלית ונאלצתי להישאר עוד כמה שנים. 20 שנה אנחנו מלווים ביועצים אסטרטגים משפחתיים. היה לי חשוב מאוד שהדברים בתוך המשפחה, בין אחותי לביני, ובינינו לבין הילדים, יהיו ברורים לגמרי מבחינה אסטרטגית ומשפחתית. יש אצלנו כבר דור רביעי של ילדים, של עדי, עופרה ועירית, שעושים סיורים במפעל ומקבלים כבר דיווח על ההחלטות האסטרטגיות. כל הילדים שלי ושל אחותי הם בעלי מניות ויודעים מה הזכויות ומה החובות שלהם".

 

איך היום שלך מתנהל? זה לא חסר לך?

 

"אני איש עסוק מאוד. אין לי רגע שקט. אני קם בבוקר ומשתדל לעשות ספורט. אתמול הייתי באריאל כבר בשמונה בבוקר לאיזה פרויקט שאני רוצה לעשות עם ראש העיר. באחת עשרה כבר היתה לי מועצת מנהלים. בין שש וחצי לשמונה אני קורא עיתונים, לוקח דברים יותר באיזי, ואז נוסע למשרד שלי. יש לי יום עבודה שלא נדע. אני מתעסק בדברים השוטפים שלנו, בניהול השוטף של חברת ההשקעות, בניהול התיקים שלנו. אנחנו שותפים ברשת, יושבים במועצת המנהלים של עלית ובוועדת הכספים שלה. מלבד זאת, הילדים באים מדי פעם לקבל ייעוץ".

 

במה אתם משקיעים?

 

"לפני חודש השקענו בסטארט-אפ חדש. לא זוכר את שמו. החלטות כאלה לוקחות לא יותר משעה. רונית (חיימוביץ' - מנהלת ההשקעות של שטראוס השקעות) מביאה את הנתונים, שואלים את אחותי, ואם היא אומרת לא - זה לא קורה. בעבר השקענו בהרבה דברים. ההשקעה הראשונה היתה בסטנטים של קובי ריכטר. השקענו מיליון דולר ויצאנו עם הרבה יותר. אחת הכוונות שלנו היתה להשקיע בחברות כושלות ולהבריא אותן כפי שהבראנו את עלית ומפעל הסלטים, אבל זה לא יוצא. אני עסוק מדי".

 

"החוכמה לקחת את הכי טובים"

איך אתה רואה את נושא הניהול בחברות בארץ?

 

"הניהול משתפר בהדרגה בייחוד ב-20 השנים האחרונות. יש כמה חברות שמנוהלות טוב מאוד".

 

ומי הדוגמה שלך?

 

"טבע. אני עוקב אחריה כבר 30-40 שנה. יש בה הרבה מנהלים טובים, וזה נזקף לזכותו של היו"ר אלי הורביץ. התכונה הכי טובה של מנהל היא לדעת לקחת את האנשים הכי טובים. לדעת מה הוא יודע ומה לא, כדי לדעת אילו כישורים הוא צריך מהאנשים סביבו".

 

ואיך אתה רואה את הניהול בחברות האחזקות?

 

"אי.די.בי היא חברה חדשה יחסית. נוחי ידע להציב סביבו מנהיגות אחרת, צעירה, דינמית, חושבת".

 

ודלק של יצחק תשובה?

 

"המנהיגות לדעתי מאוד חשובה. בישקר למשל, יש מנהיגות יוצאת מן הכלל וחזון מטורף הרבה שנים, ברמות שאנשים בכלל לא דמיינו. תשובה הוא אחד מאלה, אדם שהתחיל מכלום, עם מנהיגות וחושים מאוד חזקים ויכולת של קבלת החלטות. אם הוא הגיע מאיפה שהגיע למקום שהוא נמצא בו, כנראה יש לו מנהיגות מדהימה".

 

איך אתה רואה את התמונה באפריקה של לב לבייב?

 

"לבייב הוא מהאנשים היותר חזקים, אבל פועל בתחומים שהוא עצמו אוהב לעסוק בהם, כמו יהלומים ונדל"ן, שלא מצריכים כנראה מערכת גדולה סביבו. אני לא מכיר את המערכת באפריקה אבל יכול להיות שבגלל ההתפתחות המהירה של החברה הוא לא הספיק לגדל מנהיגות ראויה בעסק, ולכן יש שם תחלופה".

 

ובנק הפועלים של שרי אריסון?

 

"בשבילנו בנק הפועלים היה תמיד הבנק המוביל והוא נשאר כזה. המחיקות? כולנו עושים שגיאות אבל אני מאמין בהם שייצאו מהעניין הזה. לפעמים ממשהו רע יוצא בסופו של דבר משהו טוב, כשלומדים להשתפר ממנו. אצלנו אומרים שמותר לעשות שגיאה אחת אבל אסור לעשות אותה פעמיים. הם בוודאי לא יעשו את אותה שגיאה שוב".

 

כמה מילים על דור ההמשך  

איך אתה רואה את התפקוד של בתך עופרה כמי שבחרת בה להוביל?

 

"היא מנהיגה מילדות. שאפתנית, אמביציוזית ומשקיענית. לפעמים יותר מדי רצינית. היא ממלאת את התפקיד בדיוק כפי שציפיתי ממנה. אני מצטער לומר אבל היא תמיד אכזבה אותי לטובה. כבר בילדות כשהיא עברה איתי לחלק סחורה ראיתי שהיא אכפתניקית ובעלת רצון להיות מעורבת במערכת עסקית".

"עפרה ממלאת את התפקיד בדיוק כפי שציפיתי ממנה" "עפרה ממלאת את התפקיד בדיוק כפי שציפיתי ממנה" צילום: צביקה טישלר

 

יש החלטות שהיא קיבלה שאתה היית נוהג אחרת?

 

"אולי בתחילת הדרך שלה - כן. תראה, תמיד אפשר להתווכח על הצורה והמהירות. עיקר ההבדל בינינו זה הטמפרמנט והגישה".

 

איזה ציון היית נותן לה עד עכשיו בדירוג עד 10?

 

"לא מאמין שיש ציון 10 בניהול, אבל 9 בטח הייתי נותן".

 

ולעצמך?

 

"שאחרים יתנו. תראה, בדבר אחד אני גאה. בשטראוס ידענו לגדל תמיד מנהלים מוכשרים, ואני גאה בכך שהקמתי מנהיגות צעירה. עמיקם כהן, שלמה לירז, דוד אבנר מפרטנר, וגם איריס בק. כולם באו משטראוס. גם מיכאל לוז, מנכ"ל טבע נאות, בא מכאן. הוא היה מפקד שלי במילואים, זיהיתי שהוא בחור טוב ולקחתי אותו".

 

איך אתה רואה את הפיננסיירים (משקיעים) הצעירים?

 

"אסור לזלזל בהם. צעיר זה לא תמיד חיסרון. מי שלא קופץ גבוה מדי יכול להגיע רחוק מאוד".

 

אתה מעורב בניהול של שטראוס?

 

"בניהול השוטף אני בכלל לא מעורב".

 

מתי התייעצו איתך על החלטה בפעם האחרונה?

 

"אני יו"ר ועדה אקזקוטיבית של בעלי המניות - כלומר המשפחה, שמייצגת אותנו בחברה. אנחנו מקבלים דיווח שוטף כל שבוע-שבועיים מעופרה וארז (ויגודמן - המנכ"ל) על מה שקורה. בנושאים אסטרטגיים ותקציביים יש לנו עדיין מה לומר. בוועדה יושבת גם מנהלת העסקים של החברה המשפחתית שאני מנהל".

 

בשטראוס השקעות מחזיק שטראוס בשותפות שווה עם אחותו, רעיה. "לפני שפרשתי לקחנו את כל מה שהיה לנו והקמנו את חברת ההשקעות. אני ואחותי אף פעם לא נפרדים. גם כשהיא מכרה את המניות בשטראוס".

 

בנו של שטראוס, עדי, דווקא מעדיף את עסקי הנדל"ן על עסקי החלב. "עדי בונה עכשיו עם עירית מסעדה ומלון בהרצליה. אני חושב שנושא הנדל"ן מאוד מעניין אותו. יש הבדל בין עסקי תעשייה, שמצריכים סבלנות לטווח ארוך ואתה לא יודע אף פעם איפה ומתי זה נגמר ובין נדל"ן, שבו אתה קובע את אורך ההשקעה. שלושת הילדים שלי עושים קריירה עסקית נהדרת ונהנים ממה שהם עושים. זה עושה לי כיף גדול".

 

על עדי קייזמן, בעלה של עופרה, הוא אומר: "אני מאוד גאה בהצלחה שלו, מאיפה שהוא התחיל ולאן שהגיע היום. לפעמים הוא מתייעץ איתי במהלכים עסקיים, ועם הניסיון שלי אני יכול לעזור לו.

 

"בכלל, אתה מבין את הסדר גודל של יזמי הנדל"ן הגדולים הישראלים - תשובה, לבייב, שטיימנץ וזיסר? הסתובבנו בהונגריה לראות את הפרויקטים של זיסר וכמעט התעלפתי".

 

אותך לא מעניין נדל"ן?

 

"אותי מעניין לקנות מכונה ולבנות מוצר חדש. זו אהבה לטווח ארוך. נדל"ן זה לטווח קצר. מה זה נדל"ן? קנית - הלכת. אצלי למכור מפעל זה כמו לכרות רגל. חברת שטראוס בכלל לא מעניינת את עדי הבן שלי. תעשייה זה ריצה למרחקים ארוכים, ובנדל"ן אתה קובע את הקצב".

 

"תנובה חברה יותר מתקדמת"  

איך היחסים שלך עם האחים פרופר מאסם?

 

"עם גד אני בסדר גמור. עם דן פחות".

 

והמתחרה השני שלכם, תנובה?

 

"מתחרה חזק. אריק רייכמן (מנכ"ל תנובה) עשה עבודה יוצאת דופן במגבלות שהיו לו, והיו. הוא הפך את החברה מחברה מיושנת מאוד לחברה הרבה יותר מודרנית. אני אחד המעריצים הגדולים שלו. הוא היה המתחרה הכי קשה בעולם, ונקט אגרסיביות שיווקית. תמיד הם היו מתחרים קשים, אבל בלי חשיבה אסטרטגית. הוא הכניס את החשיבה הזו".

 

מי מתחרה יותר קשה? אסם או תנובה?

 

"ברור שתנובה. הם יריב ענק עם מוצרים טובים בצורה יוצאת דופן. לנו היתה אסטרטגיה טובה יותר, שאפשרה לנו לצמצם את הפערים בינינו בצורה משמעותית. היינו גמישים יותר מהם בנושאים מסוימים. היום זה אחרת והם חברה הרבה יותר מתקדמת".

 

"אני לא ספקולנט"  

הבעלות החדשה על תנובה, של איפקס ומאיר שמיר, מאיימת עליכם?

 

"עדיין לא היתה הזדמנות לראות אותה בפעולה, אבל כל זמן שנתנהל כמו שצריך, כפי שאנחנו עושים היום, הם לא מאיימים.

 

"תראה, אין כמעט גידול בשוק החלב בארץ, 1.5% בלבד לשנה. הגידול הוא באמצעות רכישת חברות או כניסה לנישות חדשות, כפי שרכשנו את ויטמן, מי ומי ושותפויות חדשות עם יוניליוור ודנונה. אנחנו שותפים של 50% ביד מרדכי, וכמובן, הרכישה של עלית, שאני לא מצטער עליה. היו לי הרבה לבטים, ולקח לי זמן להחליט. אני תמיד מתלבט ואנשים חשבו שאני רוצה לסגת. אבל זה שאני מתלבט ועושה שיחות ארוכות זה רק בגלל שרציתי להיות בטוח איך עושים זאת נכון. רכישת עלית היתה מבחינתי דבר שאפילו לא חלמתי עליו. כמה שנים קודם הציעו לי 7% ממניות עלית עבור כל שטראוס".

 

אתם חושבים להכניס שותף פיננסי גדול לפעילות הקפה, שהפך לעסק הכי גדול בחברה. משהו בהיקף של חצי מיליארד דולר.

 

"הפעילות בחו"ל היא מדיניות שהחברה קבעה. לשים רגל בשווקים בינלאומיים תמיד היה חלום שלי ויכולנו לבצע אותו עם רכישת עלית. נכנסנו עכשיו חזק לשוק הרוסי ואנחנו חזקים בברזיל. בשוק הרוסי יש פוטנציאל גדול ואנחנו רוצים לנצל אותו".

 

איפה אתה רואה את שטראוס בעוד חמש שנים?

 

"כפול בגודל. לא בטוח שנהיה בתחומים חדשים, אבל בתחומים הקיימים נגדיל את הפעילות משמעותית".

 

התייקרות הסחורות לא טובה לשטראוס. אתה רואה את התופעה נמשכת?

 

"ברגע שהחליטו בארה"ב להפיק מחלק מהיבול החקלאי דלק, נוצרה בעיה. הרבה שנים נתנו לחקלאים בעולם כסף קטן עבור הגידולים שלהם והרבה מהם עזבו את החקלאות, כך שאזורים חקלאיים הפכו למדבר. באירופה שחטו 40% מהפרות לחליבה. אי אפשר להחזיר אותם ביום-יומיים. אם היתה לי יכולת דמיונית לשלוט בעולם, הייתי עוצר את מחירי הדלק לארבע שנים ודורש מהמדינות להגדיל את שטחי החקלאות, ואז הכל היה מתיישר. היות שאין שלטון כזה, המחירים יעלו והשוק יכתיב עד איפה אפשר להעלות מחירים. כשהעלו את מחירי החלב לפני שנה וחצי בארה"ב, אנשים קנו פחות".

 

אתה משקיע בסחורות?

 

"לא. אני לא ספקולנט".

 

"הכי בעייתי בארץ - החינוך"

אבל אתה פיננסייר לא רע בחברת האחזקות שלך.

 

"הלוואי והייתי. אני פיננסייר לא טוב. אנחנו מנסים לשמור על ערך הכסף. לא יותר. עסקים עושים בשטראוס".

 

ערב יום העצמאות ה-60 של המדינה, איך אתה רואה את המצב?

 

"יש לנו מדינה מדהימה, עם אזרחים מאוד מיוחדים. אין אח ורע למה שנבנה פה ב-60 שנה, עם חילוקי הדעות שקיימים בין מערב ומזרח, בין דתיים וחילוניים, בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. קשה מאוד להקים מקיבוץ הגלויות כאן את מה שהוקם. אין לנו כמעט אוצרות טבע מלבד המשאב האנושי. הבעיה היא שאנשים כאן לא יודעים לפרגן כשאתה מצליח ויודעים לפרגן מאוד כשרע לך.

 

"גם שיטת הממשל לא שונתה וכתוצאה מכך גם שיטת הבחירות נכשלה ואין לנו יכולת לשנות אותה. לא יכול להיות מצב של 32 ממשלות ב-60 שנות קיום המדינה. אריק שרון היה אחד בדורו אבל חבל שמתקופת משה רבנו אין בארץ מנהיג שלא ניסו לגמור אותו. לא יכול להיות שבין המוסדות תשרור מערכת היחסים שקיימת היום. היחסים יוצרים אי-אמינות.

 

"אבל הנושא שהכי בעייתי והכי חורה לי בארץ הוא מערכת החינוך. כל ילד יודע ששיטת החינוך בארץ פשטה את הרגל. לא משנה איזו ועדה קמה, ואיזה החלטות החליטה, קמו ארגוני המורים וטרפדו אותה. ארגוני המורים זו גילדה מתקופת החושך. אלה דואגים שבמקום שהמורים יקבלו משכורת כפולה דואגים שיקבלו כמה שיותר חופשות, כמה שפחות ללמד וכמה שפחות אחריות. המורים צריכים לעבוד פי שניים ולהרוויח פי שניים, אבל במקום זה הם רצים להעביר שיעורים פרטיים אחה"צ".

 

מה הטעות הגדולה שלך בקריירה ומה הצעד החשוב ביותר?

 

"אם היו לי טעויות זה בעיקר באנשים, בחירה של כמה מהשותפים בארץ ובחו"ל. הצעד הכי טוב שעשיתי זו הנאמנות למשפחה שלי ולחברה שלי, למרות שהיו המון פיתויים, הן בנושא האישי במשפחה, והן בנושא העסקי".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x