סגור
מימין  שי אהרונוביץ  ו ישראל מלאכי
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' (מימין) ומנכ"ל האוצר ישראל מלאכי (צילומים: אביחי סוחר משרד האוצר יריב כץ)

בניסיון לעצור ההגירה לחו"ל: באוצר ממליצים על פטור מלא ממס רווחי הון ליזמי הייטק

באוצר בוחנים הטבת מס בהשראת המודל האמריקאי QSBS, שתעניק ליזמים ומשקיעים פטור מלא ממס רווחי הון עד לתקרה של כ-45 מיליון שקל או פי 10 על ההשקעה הראשונית. ההטבה נועדה לצמצם את יתרון המס שמעניקה ארה"ב למגזר ההייטק, והיא עשויה לבלום הגירת עובדים בתחום, גם על רקע חשש מתוצאות הבחירות והלחימה המתמשכת

במשרד האוצר צפויים להמליץ על פטור מלא ממס על רווחי הון ליזמי הייטק. המהלך מגיע מתוך רצון למנוע מעבר של אנשי הייטק לארה"ב ולצמצם רישום של חברות הייטק בארה"ב. ההטבה שנבחנת אמורה להיות דומה להטבת מס שקיימת בארצות הברית ואף הורחבה לאחרונה. בארה"ב, ההטבה נקראת QSBS, שהן ראשי תיבות של "מניה של חברה עסקית קטנה וכשירה" (Qualified Small Business Stock).
בשונה מהטבות מס אחרות שקיימות בישראל ליזמי הייטק (חוק האנג'לים), ההטבה האמריקאית פשוטה מאוד. בחברה עסקית שהנפיקה מניות כשסך הנכסים שלה הוא פחות מ־75 מיליון דולר, מי שמחזיק במניה במשך חמש שנים זכאי לפטור מלא מרווחי הון עד לתקרה של 15 מיליון דולר (עד יולי 2025 זה היה 10 מיליון דולר), או לפטור מלא מרווחי הון עד לסכום של פי עשרה על ההשקעה – הגבוה מבין השניים.
כדי להמחיש את ההטבה, חברת הייטק אמריקאית שהוקמה כעת, אבל הנכסים שלה שווים פחות מ־75 מיליון דולר (זה המצב ברוב הסטארט־אפים), הנפיקה מניות לעובדים, למשקיעים ולמייסדים. אחרי חמש שנים, נניח שהחברה שווה מיליארד דולר. יש עובד עם מניות של 1% בחברה, והוא מכר אותן היום במחיר של 15 מיליון דולר, ולפני חמש שנים הן היו שוות 1,500 דולר. הוא לא ישלם אפילו דולר אחד של מס. עובד שיש לו 2% ממניות החברה, והוא מכר את מניותיו ב־30 מיליון דולר, ישלם מס רק על 15 מיליון דולר. מנגד, משקיע שהשקיע 20 מיליון דולר בחברה זכאי לפטור ממס של פי עשרה מההשקעה, כלומר, הוא יכול למכור מניות בשווי של 220 מיליון דולר ללא מס.

למי משלמים מס רווחי הון

חשוב לציין כי ההטבה לא ניתנת על אופציות אלא רק על מניות ממש, וביולי 2025 היא הורחבה, כך שגם בעל מניות שהחזיק במניה רק שלוש שנים זכאי לפטור של 50%, ו־75% אם החזיק במניה ארבע שנים. פטור מלא ניתן רק במקרה של החזקה במשך חמש שנים. בשלב זה לא יודעים באוצר איך לעצב לגמרי את ההטבה הזו: האם גם היא תינתן עד לסכום של 46 מיליון שקל (השווי של 15 מיליון דולר בשקלים)? האם היא תינתן באותם תנאים? האם בתמורה לכך יצומצמו הטבות אחרות? אין ספק שבאוצר מוטרדים מאוד מהמעבר של חברות הייטק לחו"ל.
חשוב להדגיש: כיום, יזמים ישראלים לא יכולים ליהנות מההטבה של QSBS גם אם הם רושמים את החברה בארה"ב, זאת מכיוון שאם הם תושבים ישראלים הם חייבים במס רווחי הון לפי החוק הישראלי, ולכן גם אם הם פטורים בארה"ב, הם יצטרכו לשלם לרשות המסים הישראלית 25%–30%. המשמעות היא שכדי ליהנות מהפטור הם צריכים "לנתק תושבות" מישראל (ניתוק התושבות מועיל רק אם הוא נעשה לפני הקמת החברה). ייתכן שבאוצר רוצים להקדים תרופה למכה ולא רוצים להגיע למצב שבו ייווצר מעין סחף הגירה לחו"ל בגלל שילוב של חשש מתוצאות הבחירות, לחימה מתמשכת ויתרון מיסויי לחו"ל.

העמקת ההטבות להייטק

בשבוע שעבר עלה שוב לכותרות שבאוצר משתעשעים ברעיון של הגדלת המס המוטל על האופציות לעובדים. סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מעניק הטבה מיוחדת לעובדים שמקבלים "אופציות" כחלק משכרם. למרות שה"אופציות" הן שכר, הן לא ממוסות מיד, אלא רק בעת המכירה (כשזו נעשית אחרי 24 חודשים לפחות), והן ממוסות בשיעור של 25%, ולא בשיעור של 50%. במקרה של חברה ציבורית שמעניקה אופציות המצב קצת שונה, אבל עדיין יש הטבת מס.
הרעיון עצמו איננו חדש. הוא הוצג באופן פומבי על ידי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', בכנס ביולי. בשלב מסוים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לכך: "אני סבור שזו שגיאה להעמיס מסים על מגזר ההייטק". ההודעה של סמוטריץ', וגם דעתו, אינן חשובות כל כך לדיון הזה, מכיוון שמדובר על רעיונות שצפויים להיות מיושמים בממשלה הבאה, וקשה לראות את סמוטריץ' ממשיך לקדנציה נוספת באוצר. אבל סמוטריץ' הוסיף להודעה סייפא: "מבירור עם גורמי מקצוע באוצר, הם נוטים בהחלט לעמדתי זו".
סמוטריץ' דייק: גורמי מקצוע במשרד "נוטים לעמדתו". כלומר, במשרד האוצר יש תפיסה שיש חשיבות אסטרטגית למגזר ההייטק, ויתרה מזו, יש חשיבות גדולה לאופן שבו מגזר ההייטק תופס את ההתייחסות הממשלתית אליו. לכן, מבחינת האוצר, כותרת שמדברת רק על "מיסוי אופציות", ללא הקשר רחב שכולל תמריצי מיסוי להייטק, עשויה לפגוע באטרקטיביות של ישראל עבור הסטארט־אפ הבא.
עם זאת, מבחינה עניינית, במשרד האוצר דנים על הכול. יש חילוקי דעות מסוימים בתוך הצוותים, וסוגיית מיסוי האופציות בהייטק טרם הוכרעה. וכעת נדמה שאף אחד לא שוקל לבטל את הטבת המס לגמרי. הרעיון העיקרי שעליו דיבר שי אהרונוביץ' ביולי היה להגדיל את מס רווחי ההון על אופציות לעובדים ל־30%. רעיון זה נמצא במחלוקת פנימית באוצר, והוא רחוק מהסכמות. מנגד, עולים רעיונות אחרים, כמו הגבלת הסכום שעליו יהיה ניתן לשלם מס מופחת של 25%. כך או כך, בשלב זה באוצר קרובים יותר להסכים על העמקת ההטבות לאנשי ההייטק – הטבת QSBS שנחשפת כאן לראשונה – מאשר על צמצום הטבת המס לעובדים.
לסיום, כדאי לציין כי אם באמת יהיה מימוש של שני הרעיונות הללו – מתן הטבת QSBS ליזמי הייטק וצמצום ההטבה לאופציות לעובדי ההייטק – מדובר באירוע מעניין מאוד, כי מדובר בהגדלת הטבת המס למשקיעים ולמייסדים שהם עשירים למדי, ובצמצום הטבת המס לעובדים שנמצאים במדרגה כלכלית נמוכה יותר בדרך כלל. עם זאת, מבחינת התמריצים לצמיחת ההייטק הישראלי, סביר להניח שהטבת ה־QSBS תתרום יותר מאשר הטבת האופציות.