בלעדי
וולט מרקט צופה הפסד תפעולי של עוד 100 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות
מפעילת שירות משלוחי הסופרמרקט חשפה למתמודדים על רכישתה כי בשנתיים האחרונות הפסידה 140 מיליון שקל, והיא צופה איזון תפעולי ב־2029. מלבד הנשיאה בהפסדים הרוכשים יצטרכו להשקיע בחברה כ־55 מיליון שקל. נקודת האור: ההכנסות צמחו ב־45% בשנים 2024־2025. הצעות הרכש נעות בין 70 ל־180 מיליון שקל
וולט מרקט צופה כי תישאר הפסדית עד 2029, כך נודע לכלכליסט. בשנתיים האחרונות הפסידה החברה כ־140 מיליון שקל, והיא צפויה להפסיד כ־100 מיליון שקל נוספים ויותר בשלוש השנים הקרובות.
נתונים שהועברו למתמודדים על רכישת החברה בשלבים המתקדמים של המשא ומתן מעלים כי ההפסד התפעולי התזרימי (אביטדה) עמד על כ־69 מיליון שקל ב־2025 ועל כ־67 מיליון שקל ב־2024. בשנים 2026 ו־2027 אמורה החברה לרשום הפסד של 44-42 מיליון שקל כהפסד תפעולי תזרימי, וב־2028 לרשום הפסד של 20 מיליון שקל. רק ב־2029 אמורה החברה להגיע לאיזון תפעולי, וב־2030 לרשום אביטדה של 56 מיליון שקל.
הפסדים אלה לא כוללים את ההשקעות הצפויות למי שירכוש את החברה ואשר עומדות על 11.6 מיליון שקל ב־2026, על 14 מיליון שקל ב־2027, ועל 10 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים שלאחר מכן, כלומר מ־2028 עד 2030.
אדם פרידלר ואוהד סנדלר, מייסדי גוד פארם, אורי מקס, בעל השליטה לשעבק במקס סטוק, קרן איפקס, חברת הדלק פז וככל הנראה גם רשת ויקטורי — הם אלה שהתמודדו בשלב ההצעות הלא מחייבות. דלק ישראל, לאומי פרטנרס וכן דור אלון בחנו את העסקה והחליטו לרדת ממנה. גם רשת ויקטורי ירדה מהעסקה. מקס צפוי לחבור לאיפקס של זהבית כהן, שהחזיקה עימו בשותפות בשליטה בחברה הקמעונאות שהקים. על פי הערכות, ההצעות נעות בין 70 ל־180 מיליון שקל. לכלכיסט נודע כי וולט מרקט התקדמה רק עם 40% מההצעות.
גולדמן זאקס, בנק ההשקעות שנשכר בידי וולט העולמית להוביל את התהליך, מנהל משא ומתן ישיר עם כמה מהמתמודדים, לפי רמת הרצינות שהוא מזהה בתהליך. ההצעות ממחישות כי יש גופים שמאמינים שניתן יהיה לייעל את הוצאות החברה ולטייב אותה באמצעות סינרגיה עם פעילויות קיימות, כמו של גוד פארם, כדי להקטין את ההפסדים ולהאיץ את המעבר לרווחיות, שכרגע מתוכנן ל־2030.
הנקודה האופטימית במצגת שהוצגה למתמודדים היא הכנסות החברה, שצמחו ב־45% בין 2024 ל-2025. מ־413 מיליון שקל ל־601 מיליון שקל (ההכנסות לא כוללות מע"מ).
החברה, שהוקמה לפני ארבע שנים, רשמה זינוק דומה בהכנסות מדי שנה מאז הוקמה, והתחזית של החברה לשנים 2030-2026 היא לעלייה דומה: 766 מיליון שקל ב־2026, 990 מיליון שקל ב־2027, ועד 1.8 מיליארד שקל ב־2030. למעשה ההכנסות של וולט מפעילות האונליין נופלות רק משופרסל ורמי לוי.
לשלם תוספת על רשימת לקוחות
וולט מרקט מפעילה שירות משלוחים של מוצרי סופרמרקט מ־33 נקודות לוגיסטיות ברחבי הארץ. נקודות אלה הן מחסנים שכורים, שעליהם משלמת החברה 33 מיליון שקל בשנה. החברה מעסיקה מאות עובדים, ויש לה אפליקציה ותשתית טכנולוגית מתקדמת.
וולט נאלצת למכור את וולט מרקט בעקבות הוראות רשות התחרות, שביטלה את ההסדר הכובל שניתן לחברת המשלוחים בפברואר האחרון. החברה התארגנה למכירה, אבל התהליך מתנהל לא בצורת מכרז אלא במשא ומתן אישי עם כמה רוכשים פוטנציאליים.
לכלכליסט נודע כי לרוכשים הפוטנציאלים נמסר כי התוכנה הפנימית שכוללת את רשימת הלקוחות לא תימסר לידי הרוכש אלא בתוספת תשלום. בנוסף, הרוכש לא יקבל את המותג וולט, לפחות לא בשנה הראשונה, ויידרש לתת לחברה שם אחר.
יתרון למתחרים כמו שופרסל ורמי לוי
"שופרסל ורמי לוי תמיד יהיו ביתרון מול וולט מבחינת סחורה, ואנשים עשויים להעדיף להזמין שם גם בשל המחירים היותר זולים", אמר גורם שבחן את העסקה. לעומת זאת, גורם אחר אמר כי הצמיחה המשמעותית של החברה היא סימן חיובי בנוגע לעתיד.
גורם אחר אמר: "מי שירכוש יצטרך להפחית משמעותית הוצאות הנהלה וכלליות, שהם ברמה של חברת הייטק ולא חברת סופרמרקטים. יש רוכשים שמאמינים שניתן להפוך את המחזור הזה לתוצאות רווחיות באופן מיידי". ההפסדים של וולט מיוחסים גם לעלויות גבוהות של מלקטים, שליחים ואריזות.
מוולט מרקט נמסר בתגובה: "אנחנו לא מתייחסים למכירה".
