האוניברסיטה הפתוחה בחזית ההייטק וה-AI הישראלי: שליש מהסטודנטים לומדים מדעי המחשב, ובוגריה מובילים את שוק העבודה והחדשנות הטכנולוגית
האוניברסיטה הפתוחה חוגגת השנה 50 שנות פעילות, אבן דרך משמעותית למוסד שהפך לאחד מעמודי התווך של ההשכלה הגבוהה בישראל. מאז הקמתה הצליחה האוניברסיטה להנגיש השכלה גבוהה איכותית לכלל האוכלוסיות, וכיום היא אחד הגופים המרכזיים שמובילים את הכשרת דור העתיד של תעשיית ההייטק הישראלית
עם קרוב ל-47 אלף סטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה היא הבית האקדמי של אחד מכל שישה סטודנטים לתואר ראשון בישראל. אחד התחומים בהם האוניברסיטה מהווה גורם משמעותי במיוחד, הוא הכשרת אנשי ההייטק של ישראל: נכון לשנת הלימודים הנוכחית, 35% מהסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה לומדים מתמטיקה ומדעי המחשב (לעומת כ-20% בשנת 2010).
מסימני ההצלחה: בוגרי התואר במדעי המחשב מקבלים את השכר הגבוה ביותר
מנכ"ל האוניברסיטה, מאיר בינג, מצביע בגאווה על נתוני הלמ"ס ודו"ח חברת עבודאטה, המראים כי ממוצע השכר של בוגרי מדעי המחשב של האוניברסיטה הפתוחה הוא הגבוה ביותר (לעומת השכר של בוגרי שאר האוניברסיטאות). "המספרים האלו הפתיעו את האקדמיה כולה, וגם אותי", אומר בינג, "אבל יש לכך כמה סיבות טובות: הסטודנטים שלנו יכולים להשתלב בעבודות בתפקידי פיתוח, תוכנה ומערכות מידע כבר במהלך הלימודים, מה שמקנה להם ניסיון מעשי חשוב. שנית, כיוון שלאוניברסיטה הפתוחה יש שיטת לימוד ייחודית, הבוגרים שלנו מפתחים יכולת למידה עצמאית, וזהו כישרון חיוני במיוחד בעידן שבו טכנולוגיות, שפות תכנות וידע מקצועי משתנים במהירות. היכולת להסתגל וללמוד במהירות היא מפתח להצלחה בשוק העבודה".
עדות נוספת להשפעה של בוגרי הפתוחה ניתן לראות בכך ששניים מ-100 האנשים המשפיעים בעולם בתחום ה-AI של Time Magazine למדו באוניברסיטה הפתוחה: ד"ר זק דבי-אהרון וד"ר איליה סוצקבר.
עתיד ההוראה: AI ככלי לימודי
"האוניברסיטה הפתוחה משקיעה בשילוב מתקדם של AI בהוראה. לקחנו את הייחודיות של האוניברסיטה הפתוחה – ספרים איכותיים, הוראה גמישה - אנחנו מעצימים אותה עם כלים מבוססי AI. כבר היום אנו מאמנים תשתית AI שיכולה לעבור על חומרי הקורסים ולהציע תמיכה מותאמת אישית לסטודנטים", מסביר בינג.
פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים האקדמיים, ראש התכנית לתואר שני בלמידת מכונה וראש המעבדה להנדסה נוירו-ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה מוסיף כי "השילוב בין חומרי לימוד דיגיטליים, תשתית מתקדמת, וסגל הוראה המיומן בטכנולוגיות הוראה מתקדמות – מאפשר למידה עמוקה, גמישה ואפקטיבית. כך למשל, הפיילוט שפיתחנו לאחרונה עבור חיילי מילואים ומפונים מאפשר להם ללמוד בקצב אישי בליווי מנחים אנושיים ובינה מלאכותית, להירשם לקורסים בכל מועד וללא תלות במסגרת הסמסטריאלית, ולהיבחן כשהם מוכנים לכך".
תומכים בסטודנטים גם כשהמציאות משתנה
מאז אוקטובר 2023, מתמודדת האוניברסיטה עם אתגרי מלחמת חרבות ברזל. בנוסף לסטודנטים הנמצאים בשירות סדיר, נתון ייחודי לאוניברסיטה, יותר מ-20% מהסטודנטים הלומדים באוניברסיטה גויסו למילואים (כ-6,000 סטודנטים עשו מעל 100 ימי מילואים בשנת הלימודים הקודמת) וכ-1,300 סטודנטים פונו מבתיהם. האוניברסיטה הפעילה מערך תמיכה מקיף לסטודנטים אלה, הכולל הקלטות מפגשים, פטורים מותאמים, ו"קו חם" למציאת פתרונות אקדמיים ומנהליים- כך שהסטודנטים יוכלו להמשיך בלימודים גם בתקופות המאתגרות ביותר.
יש מקום לכל אחד
האופי הייחודי של האוניברסיטה מהווה גשר לאוכלוסייה מגוונות. "80% מכלל תלמידי התיכון שלומדים באקדמיה בישראל לומדים אצלנו, ומתוכם 80% לומדים מדעי המחשב", אומר בינג.
באשר לחיילים, בינג מציין כי "היכולת של חיילים ביחידות העילית הטכנולוגית כמו 8200 ללמוד תוך כדי השירות משרתת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל. אם החיילים יכולים ללמוד לתואר תוך כדי שירות, הם לא מרגישים שהם מפסידים משהו, ויכולים להישאר ביתר קלות בשירות קבע".
האוניברסיטה תורמת גם לאוכלוסייה החרדית, "אשר מנצלת את היכולת ללמוד מרחוק, מה שמאפשר להם לשמר את אורח החיים שלהם ומצד שני ללמוד ברמה הכי גבוהה". לראייה, מספר הסטודנטים החרדים עלה מ-1,500 ב-2018 לכ-3,000 בשנה האחרונה.
הנגישות לחברה החרדית מתאפשרת בין היתר באמצעות תוכניות השלמה ייעודיות. "באוניברסיטה הפתוחה יש רמות נוספות של השלמת ידע במתמטיקה ואנגלית, מה שמאפשר לסטודנטים חרדים להצליח גם עם מינימום ידע".
מובילים גם במחקר ותארים מתקדמים
במקביל לפעילות ההוראה שלה, באוניברסיטה הפתוחה מתקיימת פעילות מחקר ענפה של חוקרות וחוקרים מצטיינים העורכים מחקר פורה, אשר זוכה להכרה של הקהילה המדעית העולמית.
פרופ' עזרא צור מוביל מחקר בתחום הממשק שבין מדעי המוח למדעי המחשב. "אנחנו מפתחים ארכיטקטורות חישוב המבוססות על העקרונות החישוביים של המוח. המחקר בתחום הוא רב-תחומי, וכורך בתוכו קוגניציה חישובית, מדעי המוח, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ונוירו-פסיכולוגיה – זאת באופן העולה בקנה אחד עם תוכניות הלימודים הרב תחומיות באוניברסיטה הפתוחה".
פרופ' עזרא צור מספר כי התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה ונתוני עתק "היא מהמתקדמות בארץ. הביקוש אליה עצום - השנה נקבל קרוב ל-100 סטודנטים, אך הביקוש הוא פי חמישה. המועמדים שלנו הם בוגרי הטכניון, האוניברסיטה העברית, כמו גם מהנדסים בכירים בתעשייה, הנמצאים בחזית העשייה הלאומית". לדבריו, הביקוש הגבוה נובע משני גורמים: "התכנים שהפתוחה מעבירה הם ברמה הגבוהה ביותר, והיא מקיימת סביבת למידה יעילה ומתקדמת הרלוונטית במיוחד לאנשים עובדים ובעלי משפחות."
פרופ' עזרא צור מדגיש כי "אומנם אפשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה בכל מקום ובכל זמן, אבל בשביל לסיים את התואר יש להשקיע ולגלות אופי. העובדה שסטודנטים לתואר שני יכולים לבחור בין מספר רב של אוניברסיטאות ותוכניות הכשרה בחברות בתעשייה והם בכל זאת מבקשים ללמוד איתנו, מעידה על האיכות האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה והערך המוסף של תכנית הלימודים שפותחה."
למרות הלמידה מרחוק, "הפלטפורמות הטכנולוגיות מאפשרות גם אינטראקציה אישית. בתואר השני יש סדנאות בקבוצות, פרויקטים מול מנחים, וכנסים בקמפוס שבהם הסטודנטים מציגים את עבודותיהם".
במבט לעתיד, פרופ' עזרא צור חוזה כי "בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, האקדמיה תצטרך למקם עצמה מחדש בחייהם של הסטודנטים. המטרה תהיה לשמור על חוויה של ידע גולמי-אנושי בעולם בו הידע נגיש ומיוצר מחדש בגוונים וסגנונות שונים באופן אוטומטי-כמו אנושי. במרחב המקיים דמוקרטיזציה של הידע המטרה היא להשאיר את העוצמה של חוויית הידע. המטרה שלנו אינה לייצר 'ברגים' המשתלבים במערכות, אלא לגבש אקדמאיים, שמבנה הידע אצור בתוכם".
לוקחים חלק במימוש החזון הלאומי
"עבורי, האוניברסיטה הפתוחה היא לא רק מוסד לימוד", מסכם בינג, "היא כלי לממש מדיניות לאומית – חברתית, כלכלית וביטחונית, לצד צמיחה וחיזוק של המשק ועולם ההייטק הישראלי. אני מעריך שבתוך 5-10 נראה זינוק בכמות הדוקטורנטים בכל המוסדות המובילים ואקזיטים של בוגרי הפתוחה והמותג שלנו יהפוך לאחד החזקים באקדמיה ובתעשייה בישראל".
