לשנות את העולם – מירושלים ועד הרווארד
לשנות את העולם – מירושלים ועד הרווארד
טל ועמרי הכירו בתואר הראשון במרכז האקדמי שלם, שמלווה אותם גם בימים אלה, כשהם בעיצומו של תואר שני באונ׳ הרווארד. בדרך הצטרפו גם יונתן התינוק וכמה תחנות משמעותיות בקריירה. המוטו המרכזי: השכלה אקדמית היא לא חלק מצ׳ק ליסט במסלול החיים אלא אמצעי להבנה מי אני - לפני מה אני
השם ״ליגת קיסוס״ (IVY LEAGUE), שהוצמד לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה״ב, ניתן להן על-ידי כתב הספורט סטנלי וודוורד בשנת 1937 ומקורו בצמחי הקיסוס המטפסים על קירות הבניינים בני מאות השנים בקיימברידג׳ ובאוקספורד באנגליה. עד היום, בוגרי ליגת הקיסוס מאיישים את עמדות המפתח בחברה האמריקנית – שופטי בית המשפט העליון, נשיאים, סנטורים וצמרת העולם העסקי.
בישראל, המוסד האקדמי המוביל שאימץ את עקרונות ה-LIBERAL ARTS, שמנחים את אוניברסיטאות העילית בארה״ב וברחבי העולם, הוא המרכז האקדמי שלם בירושלים. התפישה שעומדת מאחורי עקרונות הליברל ארטס היא הנחת מסד אינטלקטואלי נרחב ככל האפשר לקבוצה קטנה של מצטיינים, שמחפשים חוויה מעשירה ושואפים להיות אזרחים משפיעים בחברה.
סיפור אהבה שנולד באקדמיה
בשיחה טרנס-אטלנטית עם שניים מבוגרי המרכז האקדמי שלם, שנמצאים בימים אלה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון במסגרת לימודי תואר שני, הם מתארים חוויות שונות לגמרי מחיי הסטודנט הממוצע בישראל, שנעות בין שינון חומר-בחינות-עבודות מזדמנות ושמירה על קשר רופף אם בכלל עם צוות ההוראה וחבריהם לספסל האקדמי.
הם נפגשו בדיוק לפני עשור, כסטודנטים במחזור א׳ של המרכז האקדמי שלם. עמרי שגב, 33, גדל בזיכרון יעקב, והגיע למרכז האקדמי שלם מיד לאחר שירות צבאי בנח״ל, שקדמה לו שנת שירות והדרכה במכינה קדם צבאית. ״ההחלטה ללמוד במרכז האקדמי שלם הייתה לאחר שהגעתי להתרשם מהמקום, מהתוכן ומהאנשים. בעיניים של בן 22, זה נראה לי כמו מקום שיש בו עולם שלם של תוכן, שכולל יהדות, ציונות, פוליטיקה, מנהיגות ותחומי ידע רבים. קסמה לי האפשרות לרכוש השכלה רחבה, שנוגעת במדעי הרוח. זו התוכנית האקדמית היחידה שהכרתי, שהיא לא אקדמית גרידא אלא סינתזה של לימודים בשילוב תוכנית מנהיגות. הליבה של התואר זו תוכנית של לימודים הומניסטיים והחוג שבו טל ואני התמחינו היה פילוסופיה והגות יהודית. החוויה במרכז האקדמי שלם, ואני גונב פה ציטוט של טל, היא 'אני רוצה להבין מי אני לפני מה אני'. זו רוח המרכז. אתה יוצא למסע שהוא אינטנסיבי מאוד בהשוואה לתוכניות אחרות. אתה לא לומד מסיכומים ומגיע רק למבחן אלא מחויב כולך לתוכנית, שמותירה חותם משמעותי על חייך. אתה שוקע בחוויה ובהיבט של עיצוב הזהות, שמשפיעים עליך.
לקראת סוף הלימודים, במסגרת תוכנית שנועדה לתת לבוגרים התמחות מעשית, הגעתי למנכ״ל את תנועת ׳התעוררות׳ בירושלים. במובנים רבים, זה ביטא את המשיכה הראשונית שלי לעולם של השלטון המקומי וההשפעה הציבורית. לגמרי באזור החיוג של מה שאני עושה היום״.
״ממלכה של ידע״
טל איתן, 35, נולדה בצפון הנגב ולאחר מכן עברה לצור הדסה. היא שירתה בחוות השומר כקצינה בחיל החינוך. ״תקופה מעצבת, הדרכתי במכינה הצבאית נחשון, וכמו עמרי, הגעתי ליום הפתוח במרכז האקדמי שלם. היינו בני המחזור הראשון. לא היה עדיין בניין, אבל השפה שלהם מאוד דיברה אליי, בייחוד משום שהם לא ראו באקדמיה אמצעי לרכוש מקצוע אלא אמצעי לרכוש זהות וערכים. אני אישה של ספרים ורעיונות גדולים, ועניין אותי מה מניע אנשים לשנות את העולם והמרכז מתרכז בזה, להעניק לסטודנטים ידע עשיר בתרבות ערבית, יהודית ומערבית, מתוך הסתכלות עלינו במזרח התיכון ובחיבור בין מזרח למערב. יש קהילת לומדים חזקה מאוד וקשר הדוק בין הסטודנטים וסגל ההוראה. התחושה היא שבונים ממלכה של ידע ביחד. בזמן הלימודים הייתי מעורבת בפרויקטים חינוכיים ופוליטיים, ולאחר הלימודים ניהלתי את המכינה הקדם צבאית פארן בערבה. בהמשך, הייתי מעורבת ב׳אל בשאייר׳, שזה בערבית בשורות טובות, תוכנית חינוכית לסטודנטים מצטיינים ממזרח ירושלים, כחלק מהחלטת הממשלה לפיתוח מזרח ירושלים״.
שניכם מגיעים מרקע חברתי וערכי מרשים, מכינות קדם צבאיות וניהול תנועות חברתיות. עד כמה האופי הייחודי של הלימודים משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות לגבי המשך הקריירה?
עמרי: ״משמעותי מאוד ונמצא תמיד ברקע. כשהחלטתי לסיים את תפקידי בתנועת ׳התעוררות׳ ובניסיון להבין, כאמור, מי אני, התחדדה אצלי התחושה שאני אוהב ליזום ולהוביל. הקמתי חברה של דירות נופש באזור ירושלים. מאוד נהניתי מזה, זו הייתה התנסות חריגה במעגלים החברתיים שלנו בירושלים. עם פרוץ הקורונה, ערכתי חישוב מסלול מחודש. סיימתי את פעילות החברה ובניסיון להבין מה אני עושה הלאה, בתוך סיר הלחץ של קבלת ההחלטות, עברתי לארגון ׳מעוז׳, שמכשיר ומפתח את המנהיגות או ההנהלה של השירות הציבורי בישראל. המצטיינים מכל הסקטורים, עוברים הכשרה וטסים לשבועיים להרווארד. עבדתי כמנהל צוות השלטון המקומי באקסלרטור (מאיץ), שניהל בוגרים של הפרויקט וליווינו את חברי הרשת בלהזניק את הפרויקטים שלהם״.
איך נולדה ההחלטה על לימודי ההמשך בהרווארד?
״כשטל הייתה בתנועת ׳אל בשאייר׳ ואני ב׳מעוז׳, שוחחנו בינינו ועלה הרעיון לטוס ללמוד בחו״ל. זה נבט אצל שנינו כבר בלימודים במרכז האקדמי שלם. עברנו שם שנים של לימודים איכותיים, ראינו מודלים לחיקוי בתוך המרכז האקדמי, חברות וחברי סגל והנהלה שרבים מהם למדו באוניברסיטאות עילית. אם היית שואלת אותנו לפני התואר על לימודים בהרווארד, זה היה נראה לנו תלוש ובלתי מושג. לאחר הלימודים, זה כבר היה נגיש לנו. לשמחתנו זה הסתדר, כמעט כנגד כל הסיכויים. היה לנו תינוק בן כמה חודשים, יונתן, והיינו צריכים שנינו גם להתקבל וגם להצליח לקבל מלגות ומימון. איכשהו זה עבד ושנינו התקבלנו ואמא של טל הצטרפה לסייע עם התינוק״.
ספרו על המעבר לבוסטון והלימודים באוניברסיטת הרווארד.
טל: ״ההתחלה הייתה קשה, להעתיק חיים, בלי משפחה וחברים, למדינה אחרת, על כל הקשיים הביורוקרטיים. כיום, אני מסתכלת לאחור וזו חוויית חיים מדהימה, שמספקת פרספקטיבה מאוד רחבה על החיים ואפשרות להבין את המציאות הישראלית והאישית. הקהילה הבינלאומית בהרווארד מגוונת. יש לנו חברים מפקיסטן, מהודו, מגרמניה וממדינות נוספות. להיות ישראלי באקדמיה אמריקנית זו חוויה מאתגרת. הם בנויים על חגיגת זהויות, עד שמדובר בזהות הישראלית, שם יש מידה קטנה מאוד של הכלה, מן הסתם על רקע הסכסוך. הקמפוס מאוד פרו-פלסטיני. מסתכלים עליי ורואים סימבול של השלטון הישראלי. עבדתי בעבר עם פלסטינים ואני מכירה היטב את השיח, אבל היכולת של האמריקנים לנהל דיאלוג פתוח היא מאוד מוגבלת״.
מה החלום המקצועי לעתיד?
טל: ״לעבוד עם החברה הפלסטינית בישראל: עם ערביי ישראל וגם הפלסטינים מעבר לקו הירוק. זה אחד האתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל״.
עמרי: ״הכיוון שלי הוא השלטון המקומי או ממשל ציבורי, לשם מובילה כל העשייה שלי עד היום״.
צידה לדרך שתקחו מהלימודים במרכז האקדמי שלם?
טל: ״זה הבית האינטלקטואלי שלי, אני קשורה מאוד לאנשים שם, שחלקם מנטורים שלי עד היום. הקשר התחיל עוד כשהייתי סטודנטית והם עדיין מלווים אותי בצמתים מכריעים. זה חלק מהחזון של שלם, שהם מלווים את הסטודנטים והבוגרים במשך שנים ארוכות. המרכז האקדמי שלם מביא בשורה לחברה הישראלית באופן שהוא מבין אקדמיה ומשקיע ביצירת רעיונות ושיח חדש בחברה הישראלית. טמון בו הרקע לתיקון הרבה תחלואים חברתיים, שאנחנו כואבים אותם בייחוד בחודשים האחרונים, הטעונים. תמיד אהיה אסירת תודה למרכז האקדמי שלם. גם הלימודים בהרווארד לא היו קורים לולא הסיוע שלהם״.
עמרי: ״פגשתי את אשתי בשלם, וזה כבר משהו גדול לזכותם. תוך כדי הלימודים, כשלמדנו על ספרות ואמנות, קבלה ועוד, אני זוכר שאמרתי לטל, לאודליה ולמנהלים במרכז – מה זה קשור ואיך זה אמור לשרת אותי בחיים? אני אדם חסר סבלנות בדרך כלל. רק היום, ממרחק הזמן, אני יכול לראות המון מהערך שהמקום הזה נתן לי והערכים שהוא הטמיע בי״.
בוגרים בעמדות מפתח
אודליה היא אודליה יצקן, סמנכ״ל קשרי חוץ ובוגרים במרכז האקדמי שלם. היא אחראית, בין היתר, על היחידה לפיתוח מקצועי וקריירה, שמלווה את הסטודנטים החל מסוף שנה ב׳. ״באמצעות תוכנית מנטורינג אישית, אנחנו בונים לכל סטודנט התמחויות בארגונים ומסלולים שמתאימים להם, חינוכיים, חברתיים ועסקיים״, היא מספרת. ״ישנה גם רשת חזקה של בוגרים, שהסטודנטים מצטרפים אליה בסמסטר האחרון ללימודיהם ויוצרים קשרים ענפים עם מאות בוגרים, מרביתם בעמדות מפתח בחברה הישראלית״.
היא עובדת במרכז האקדמי שלם משנותיו הראשונות. ״ביחס למוסדות אקדמיים אחרים, אנחנו שונים בנוף המקומי, בעיקר בכל מה שנוגע לפיתוח קריירה. מבחינה אסטרטגית, האופן שבו אנחנו בנויים, הוא אחר. אנחנו חושבים על הבוגר שייצא מכאן כבר משלב הקבלה. במרבית האוניברסיטאות, מלמדים אנשים להיות חוקרים בתחום הדעת שלהם. נקודת המוצא שלנו שונה, אנחנו מקדשים את הלימודים ההומניסטיים ואת ההבנה שחיי העיון יגרמו לך לרצות לתרום בחזרה לחברה. זה לא ׳פלסטר׳, שמחייב שינון חומר שמחר תשכחי. המתודולוגיה של הלימודים שונה, מעמיקה יותר. לומדים לפתח כלי חשיבה ביקורתיים, כלים רטוריים בכתב ובעל פה ויכולת לנהל דיונים רציניים ביחס מכבד למגוון דעות. בנוסף, חשוב לזכור שכל הסטודנטים אצלנו זוכים למלגות לימודים ומלגות מחייה, מה שמאפשר להם את כל התנאים להתמקד בלימודים ובפיתוח המקצועי והם יודעים שמצופה מהם גם לתרום בחזרה לחברה".
מלבד תחומי הידע המקיפים והליווי בהמשך הקריירה, אילו פרמטרים מייחדים את המרכז האקדמי שלם?
״ראשית, העובדה שאנחנו מקבלים מדי שנה עד 25 סטודנטים לכל תוכנית לימודים, כולם מצטיינים, לאחר תהליך קבלה קפדני. נדרש ממוצע בגרות מעל 95, המועמדים עוברים בחינות במרכז הערכה, יש מבחן פסיכוטכני ותרגיל כתיבה, יש ראיון קבלה, נבחנת המוטיבציה שלהם וגם הכיוונים בחיים ולא פחות חשוב, מעניין אותנו סיפור החיים שלהם. הכיתות שלנו שונות מאד מאולמות הענק באוניברסיטאות ובנויות כמו חדרי סמינר קטנים, שבהם כולם רואים את כולם וערוכים לרב-שיח משותף. במהלך הלימודים, הליווי מאד אישי – בשנה א' יש חניכה אישית לכל סטודנט עם איש או אשת סגל. יש ליווי מאוד צמוד של מרכז הקריירה מתחילת הדרך, השתתפות במיזמים חברתיים ייחודיים, משלחות מיוחדות לחו"ל, כמו המשלחת לסן פרנסיסקו שמתקיימת מדי שנה בקיץ. בניגוד לאקדמיה בישראל, במסגרתה אנשים מוסללים לתפקידים מסוימים, אצלנו גם לאחר סיום הלימודים, יש המשך ישיר של ליווי אקדמי ואישי, כולל בתארים המתקדמים, וניתן לדייק עבורם את המשך הקריירה – האקדמית או המקצועית. מתוך הבוגרים שלנו, 19 אחוז עובדים בתחומי ההייטק, 18 אחוז בתחומי החינוך והיתר בתפקידי ניהול במגזר הציבורי והחברתי ובתפקידים מגוונים בעולמות התרבות והתקשורת. הקשר עם הסטודנטים נשמר והם יודעים שתמיד יוכלו למצוא אצלנו אוזן קשבת וסיוע גם מעבר לשערי האקדמיה״.
בימים אלה, טל מסיימת תואר שני במדיניות חינוך ועמרי צפוי לסיים בשנה הבאה את לימודי התואר השני במנהל ציבורי. לשניהם, אגב, ברור שהעתיד שלהם יתמקד בתפקידים בעלי השפעה על עיצוב החברה והאזרח. ״החוויה של המרכז האקדמי שלם לא דהתה אצלנו, היא עדיין מאוד עוצמתית ובעלת השפעה. עד היום אנחנו חברים של המרצים, ההנהלה וקהילת הבוגרים. זה מקום שייצר עבורנו קשרים אישיים אנושיים וימשיך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו״, מסכם עמרי.
הכתבה בהפקת סוכנות התוכן דיסקברי>>
