קריית מוצקין בדרך למעצמת אנרגיה: תשתית הכנסות של 130 מיליון שקל
משרד הפנים אישר לחברה הכלכלית של קריית מוצקין תוכנית עסקית הנשענת על שלושה מנועי צמיחה: מערכות פוטו־וולטאיות, מתקני אגירת חשמל, וכרטיס תושב דיגיטלי. הפרויקטים הבאים כבר מחפשים שותפים ויזמים
קריית מוצקין היא אחת הערים הצפופות בישראל. היא יושבת בלב מטרופולין חיפה, מוקפת בקריות אחרות, ובניגוד לשכנותיה מעולם לא קיבלה שטחי תעשייה ומדע משמעותיים. התוצאה היא עיר של 57 אלף תושבים שחיה כמעט כולה על ארנונת מגורים, וצריכה לממן ממנה גנים, בתי ספר, שבילים, מדרכות ושירותים לאוכלוסייה שהלכה וגדלה בקצב מהיר.
"למוצקין אין הכנסות ארנונה מתעשייה, והארנונה ממסחר נמוכה מאוד", אומר אורי שגיא, יו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית של העיר. הפער הזה הוא נקודת המוצא של המהלך שמתרחש בעיר בשנה האחרונה, והוא גם הסיבה שהמהלך בנוי מלכתחילה על שותפים מבחוץ ולא על תקציב עירוני. “במקום להמתין לשטחי תעשייה שלא הגיעו, מוצקין החליטה לייצר לעצמה מקור הכנסה מהמשאב היחיד שיש לה - כזה שהיה קיים כל השנים אך לא מומש. המודל בנוי כך שהרווחים שהחברה תשיא יחזרו ישירות לתושבים באמצעות השקעה בחינוך, בתשתיות ובפיתוח עירוני, תוך שמירה על איזון תקציבי והמשך צמיחתה של החברה".
ביולי אישר משרד הפנים את החזרתה של החברה הכלכלית לקריית מוצקין לפעילות מלאה, ויחד עמה את התוכנית העסקית החדשה, בהיקף של כ־150 מיליון שקל, ללא הסתייגויות. חברה כלכלית עירונית היא הזרוע היזמית של הרשות, והיא מאפשרת מה שהעירייה עצמה מתקשה לעשות: לקדם פרויקטים מורכבים בלוחות זמנים קצרים, ליטול מימון בנקאי, ולייצר הכנסות עצמאיות שאינן תלויות בגבייה מהתושבים.
את המהלך הוביל שגיא כיו"ר הדירקטוריון, מתוך תפיסה כי הפער התקציבי מחייב חשיבה יזמית-עסקית ולא הישענות על תקציבי עירייה. "החזרת החברה לפעילות מלאה ואישור התוכנית העסקית ב-150 מיליון ש"ח במשרד הפנים ללא הסתייגויות היו תוצאה של התוויית מדיניות ברורה על ידי הדירקטוריון, אשר אימץ וקידם תוכנית מקצועית שגובשה בליווי יועץ מומחה, והוביל אותה בהצלחה עד לאישורה הסופי".
הגגות הופכים לנכס מניב
המנוע הראשון בתוכנית הוא גם הפשוט ביותר. לעירייה יש עשרות מבני ציבור, וכל אחד מהם מכוסה בגג ריק שאינו מייצר דבר. בדצמבר 2025 נחתם חוזה בהיקף 32 מיליון שקל בין העירייה והחברה הכלכלית לבין חברת מעגלים, שמבצעת את ההתקנה, וחברת גולן סולאר שתספק את השירות השוטף. במסגרתו ייפרסו מערכות פוטו־וולטאיות על 43 גגות של גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים ומתקני ספורט ברחבי העיר, בהספק כולל של כ־4 מגה־וואט לפי נתוני החברה הכלכלית.
הפרויקט כבר נמצא בשלב ביצוע, וההתקנות אמורות להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2027. את הכנסות ההפעלה מהגגות מעריכה החברה שיתחילו לזרום בתחילת 2028. גם ההתנעה עצמה נעשתה כמעט בלי כסף: מיפוי הגגות, שנדרש לפני כל החלטה ותומחר במאות אלפי שקלים, בוצע ללא עלות לקופה הציבורית.
שגיא: "כשנכנסתי לתפקיד, היעד הראשון של הדירקטוריון היה לא לבזבז שום שקל מכספי הציבור. הצלחנו להשיג מיפוי על 43 גגות במבני ציבור עירוניים, עבודה ששווה מאות אלפי שקלים, באפס עלות לקופה הציבורית. חשוב להבהיר שהמיפוי הושג ללא כל התחייבות מוקדמת לגורם כזה או אחר, וההתמחרות בין החברות באשכול נשאר פתוח, שקוף ותחרותי לחלוטין. כך מנהלים תהליך יזמי ואחראי במגזר הציבורי".
התחזיות ארוכות הטווח בתוכנית מדברות על הכנסות מצטברות של 55.4 מיליון שקל מ־43 הגגות החדשים עד 2052, ועוד 17.5 מיליון שקל מ־13 גגות שכבר פועלים בעיר, עד 2047. חשוב לקרוא את המספרים האלה נכון: מדובר בהכנסה מצטברת על פני יותר משני עשורים, ולא בתזרים שנתי. את ההתקנות מממנת החברה בהלוואות בהיקף כולל של 17 מיליון שקל, שלפי התחזית ייפרעו במלואן כבר ב־2032 או 2033.
אגירה, ארביטראז' וחשמל בשעת חירום
הרובד השני הוא זה שהופך את העיר מצרכן חשמל לשחקן בשוק. על אותם גגות מתוכננים 43 מתקני אגירה, בהספק מצטבר של כ־9.5 מגה־וואט. המודל הכלכלי מבוסס על פערי התעריף של חברת החשמל לאורך היממה: קונים חשמל בשעות הזולות, אוגרים אותו, ומוכרים אותו בחזרה לרשת בשעות השיא. התוכנית מעריכה שהאגירה תניב 59.1 מיליון שקל מצטברים עד 2052, ומתקן האגירה הראשון אמור לקום עד סוף הרבעון השני של 2027.
לצד ההיבט הכלכלי, התוכנית מגדירה את המתקנים גם כמרכזי חוסן חשמליים לשעת חירום, שנועדו להבטיח רציפות תפקודית של מבנים חיוניים ומוקדי סיוע בעת הפסקות חשמל נרחבות. בצפון הארץ, אחרי השנתיים האחרונות, זו לא הערת שוליים. שגיא מרחיב "אנחנו בונים פה לא רק מנוע רווח, אלא רשת חוסן ורציפות תפקודית שתבטיח גב מוצק למבני ציבור, מקלטים ומוקדי סיוע בעת הפסקות חשמל נרחבות ואירועי חירום בצפון".
בסך הכל צפויים שני מנועי האנרגיה לייצר לחברה הכלכלית כ־130 מיליון שקל, קרוב ל־88% מהיקף התוכנית כולה. זה גם ההסבר לשאיפה שמנחה אותה, להפוך עיר מגורים צפופה לאחד ממוקדי ייצור החשמל העירוניים הבולטים בצפון. שני המנועים האלה כבר משנים את התמונה התקציבית בטווח הקרוב: ההכנסות השוטפות של החברה צפויות לעלות מכ־3.3 מיליון שקל ב־2026 לכ־7.8 מיליון שקל ב־2030. במקביל היא מתכננת לגבות מחברת החשמל חוב מצטבר של כ־2.4 מיליון שקל בגין מערכות שכבר פועלות בעיר, כסף שהצטבר בשנים שבהן לא היה מי שיגבה אותו.
3 צפייה בגלריה
פארק יהורם גאון. הפארק הגדול באזור הממוקם בסמוך למתחמי הפנאי והעסקים החדשים.
(דוברות העירייה)
איפה נכנס העולם העסקי
אלא שהתוכנית אינה מסתפקת באנרגיה. המנוע השלישי נוגע ישירות בכלכלה המקומית: כרטיס תושב דיגיטלי, מועדון הטבות שמחבר בין תושבי העיר לבין העסקים שפועלים בה. התוכנית מעריכה פוטנציאל של כ־51 אלף מנויים, ומציבה יעד של 5,000 מנויים ו־200 עסקים עד סוף 2026, ו־15 אלף מנויים ו־500 עסקים עד סוף 2027. התושב מקבל הנחות בבתי עסק, בחוגים ובמתקנים העירוניים, ולבעל עסק מקומי זו חשיפה לשוק כמעט סגור בעלות שנתית של 800 שקל. התוכנית אף קובעת תעריפי כניסה לרשתות ארציות, מבנקים ועד רשתות מזון ובתי קפה.
מכאן ואילך התוכנית פונה החוצה. הקמת תחנות אנרגיה גזיות ומתקן אגירה גדול מותנית במפורש בהסכם עם בעלי שטחים פרטיים בעיר, כלומר מי שמחזיק קרקע במוצקין הוא שותף פוטנציאלי לשלב הבא. המכרזים בתחום האנרגיה ייפתחו לקבלנים ולספקים מכל הארץ, ובחברה הכלכלית מדגישים שהם מחפשים שותפות ארוכת טווח ולא התקשרות חד־פעמית.
הקריאה האחרונה היא פנימית: החברה הכלכלית יוצאת בימים אלה למכרז לגיוס מנכ"ל או מנכ"לית שיובילו את התוכנית קדימה. "המטרה של הדירקטוריון היא להפוך את מוצקין למעצמת אנרגיה ולעיר עם עצמאות כלכלית. לקחנו חברה שדרשה שיקום והעברנו תוכנית עסקית שקופה ומאושרת במשרד הפנים. כעת אנחנו עוברים לביצוע ומחפשים את השותפים והמנהלים הטובים ביותר. הכספים והרווחים שהחברה תשיא יחזרו ישירות לתושבים לשדרוג האיכות והשירותים העירוניים, מבלי לפגוע ביכולת הצמיחה והפיתוח העתידיים של החברה".
