לא רק כאב ראש: המיגרנה עולה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים בשנה - מהם הצעדים שיעזרו לחולים ולמערכת?
מחקר חדש שנערך בקרב חברי קופת חולים לאומית חושף את הנטל המשמעותי שמטילה מחלת המיגרנה על מערכת הבריאות והכלכלה בישראל. בין היתר, המחקר מצא כי חולי מיגרנה מבקרים 40% יותר אצל רופאי משפחה, פי שלושה יותר אצל נוירולוגים, ונעדרים כ-30% יותר ימי עבודה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. "אם היינו מאבחנים יותר טוב את המטופלים עם מיגרנות משמעותיות ומגישים להם טיפולים ספציפיים, היינו יכולים לחסוך חלק משמעותי מההוצאות והעומס על המערכת," אומרת ד"ר אלה שיפרין, נוירולוגית בכירה ומומחית ברפואת כאב במרכז הרפואי רמב"ם. המחקר נעשה בהובלת מכון המחקר של לאומית בראשות ד"ר אריאל ישראל ובשיתוף עם ד"ר אלה שיפרין
מיגרנה אינה "סתם כאב ראש". מדובר במחלה הכוללת התקפים קשים ומנטרלים, הפוגעים משמעותית ביכולת התפקוד ובאיכות החיים. לא בכדי ממקם ארגון הבריאות העולמי את מחלת המיגרנה בדירוג גבוה ובין המחלות המגבילות ביותר בעולם. האנשים הסובלים ממגרנה כרונית קשה זכאים לפנות לברור מול הביטוח הלאומי למיצוי זכויותיהם.
בעולם שכיחות המחלה עומדת על כ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת, כאשר נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה לפתח את המחלה. לכן, על פי ההערכות, מאות אלפי ישראלים סובלים ממיגרנה, רבים מהם בגילאי עבודה.
2 צפייה בגלריה
ד"ר אלה שיפרין, נוירולוגית בכירה ומומחית ברפואת כאב במרכז הרפואי רמב"ם
(צילום: דוברות רמב"ם )
המחקר שמנסה להציג את העומס של מחלת המיגרנה על מערכת הבריאות, על שוק העבודה ועל איכות החיים של המטופלים
המחקר החדש, שנערך בקרב חברי קופת חולים לאומית, מספק תמונה מקיפה של השפעת המחלה על מערכת הבריאות הישראלית. המחקר נעשה בהובלת מכון המחקר של לאומית בראשות ד"ר אריאל ישראל ובשיתוף עם ד"ר אלה שיפרין. "בחנו את חברי קופת חולים לאומית כי למרות שהיא קופה יחסית קטנה, היא מייצגת מגוון רחב של אוכלוסיות והרישום הדיגיטלי של הקופה איכותי," מסבירה ד"ר אלה שיפרין, נוירולוגית בכירה ומומחית ברפואת כאב במרכז הרפואי רמב"ם.
המחקר התמקד במטופלים הסובלים ממיגרנה משמעותית. "הקפדנו על קריטריונים מחמירים", מדגישה ד"ר שיפרין. "כללנו רק מטופלים שפנו לפחות פעמיים עם כאבי ראש המתאימים לקריטריונים של מיגרנה, ולפחות אבחנה אחת על ידי נוירולוג. רצינו להתמקד באוכלוסייה שסובלת מספיק כדי לפנות לעזרה רפואית באופן שיטתי."
הנטל על המערכת: נתונים מדאיגים
הממצאים מציירים תמונה של עומס גדול באופן משמעותי על מערכת הבריאות. מטופלי מיגרנה מבקרים בממוצע 14.5 פעמים בשנה אצל רופאי משפחה, לעומת 10.5 ביקורים באוכלוסייה הכללית - פער של כ-40%. כאשר מדובר על ביקור אצל נוירולוגים המצב חמור אף יותר: תדירות הביקורים גבוהה פי שלושה בהשוואה למי שאינם סובלים ממיגרנה. המחקר מצא גם שמטופלי מיגרנה פונים כמעט פי שניים יותר למומחי כאב, ומראים שיעור גבוה יותר של ביקורים במרפאות אחיות, מחלקות לרפואה דחופה ובחדרי מיון.
"מדובר בהבדל מאוד משמעותי," מדגישה ד"ר שיפרין, "במיוחד כשמדובר ברופאים מתחומים הסובלים ממצוקה וחוסר בכוח אדם, כמו נוירולוגים ומומחי כאב."
המחיר למשק: אובדן ימי עבודה והשפעה כלכלית
הנטל הכלכלי של המיגרנה מתבטא בעיקר בימי עבודה אבודים. המחקר מצא כי מטופלי מיגרנה נעדרים בממוצע מעל 14 ימי עבודה בשנה, לעומת 10.5 ימים באוכלוסייה הכללית - פער של כ-30%. "מדובר על אחוז יחסית גבוה מהאוכלוסייה הצעירה, בגילאי 30 פלוס, בגילאי שיא התפקוד בחיים," אומרת ד"ר שיפרין. "בהתאם, ההתמודדות עם מיגרנה משפיעה באופן שלילי על העבודה, המשפח, הטיפול בילדים, חיים חברתיים ופנאי."
על פי הערכות שנעשו במחקר של פרופ' גבי בן נון משנת 2019, המשק הישראלי מפסיד מעל 200 מיליון ש"ח בשנה ממיגרנה על אובדן ימי עבודה בלבד. העלות הכוללת למשק הוערכה בכ-500 מיליון דולר בשנת 2016, וצפויה להגיע לקרוב למיליארד דולר בשנת 2040. לשם השוואה, בארה"ב העלות הכוללת של המיגרנה מוערכת ב-76 מיליארד דולר בשנה, ובאיחוד האירופי בין 50 ל-111 מיליארד אירו בשנה, על פי מחקרים שיצאו בשנים האחרונות.
מעגל הקסמים השלילי של הטיפול הלא נכון
אחת הבעיות המרכזיות שהמחקר חשף היא התפתחות מיגרנה כרונית - מצב המוגדר כיותר משמונה ימי מיגרנה בחודש. "הבעיה היא שללא הכוונה נכונה לטיפול המועדף, מטופלים משתמשים יותר ויותר במשככי כאבים, עם או בלי מרשם," מסבירה ד"ר שיפרין. "מצב זה יוצר מעגל ללא מוצא - בשלב מסוים, לא משנה כמה תרופות המטופל ייקח, זה רק יגרום ליותר כאבי ראש."
תופעה זו, של כאב ראש שהוחמר על ידי שימוש יתר במשככי כאבים, נשמעת פרדוקסלית אך מוכרת היטב בספרות המקצועית. "מטופלים מופתעים לגלות שדווקא הפחתת השימוש במשככי הכאבים ושימוש בשיטות טיפול אחרות עשויות להביא להקלה," אומרת ד"ר שיפרין.
בהשוואה לכך, מעידה ד"ר שיפרין, "אם המטופלים יתחילו בטיפולים יעודיים למיגרנה מוקדם ככל שניתן לאחר האבחון, אני מעריכה שהם יסבלו פחות מכאבים וישתמשו בפחות משאבים של מערכת הבריאות".
התקדמות בטיפול: פריצות דרך חדשות מציעות טיפול ממוקד במיגרנה
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול במיגרנה. דור חדש של תרופות - מעכבי CGRP – מונע את התהליך של הפעלת יתר באיזורים מסויימים במערכת העצבים הגורם באופן ספציפי להתפתחות שלמיגרנה. תרופות אלו בטוחות יותר לשימוש, כולל למטופלים עם רקע קרדיווסקולרי, ויעילות הן להפסקת התקף והן כטיפול מונע. הן ניתנות או כזריקה חודשית/תלת-חודשית או ככדורים שניתנים שניתנים בזמן התקף או באופן קבוע, בהתאם למצבו של כל מטופל.
"לאחר שנים רבות בהן לא נעשו מחקרים על טיפולים למיגרנה, החוקרים מגלים במחלה עניין מחודש", מספרת ד"ר שיפרין, "בעקבות פיתוח התרופות מהדור החדש, המחקר שלנו הוא חלק מתנועה כלל-עולמית שמטרתו לאסוף ולנתח את הנתונים האפידמיולוגיים בניסיון להבין את התועלת של הטיפולים החדשים, לגבש את ההמלצות הנכונות שיכולות להקל על המטופלים ועל המערכת כולה ".
התרופות מהדור החדש, מקבוצת מעכבי CGRP, פועלות על ידי חסימת חלבון ה-CGRP או הקולטנים שלו במערכת העצבים. כאשר מתרחש התקף מיגרנה, רמות החלבון עולות משמעותית וגורמות להרחבת כלי דם ולתחושת כאב עוצמתי. היתרון המשמעותי של תרופות אלו הוא שהן יעילות הן לטיפול בהתקף אקוטי והן כטיפול מונע, ואינן גורמות לתופעת "כאב ראש ריבאונד" שנפוצה בתרופות מסורתיות. בנוסף, הן מתאפיינות בפרופיל תופעות לוואי נמוך יחסית ומתאימות גם למטופלים שלא הגיבו לטיפולים קודמים. היעילות הגבוהה של התרופות מסוג זה משפרת את איכות החיים של המטופלים החל מזוגיות ומשפחה ועד תפקוד במקום העבודה ובכל היבטי החיים.
מדינות רבות כבר החליטו שעדיף להנגיש את הטיפולים החדשים מוקדם יותר, מציינת ד"ר שיפרין. "כשמשווים את העלות של הטיפולים החדשים מול ההפסדים הישירים והעקיפים למערכת, המדינות שבחנו את המצב הגיעו למסקנה שהנגשת הטיפולים החדשים היא השקעה משתלמת מהבחינה הכלכלית הלאומית בכלל ומערכת הבריאות בפרט."
הדרך לשינוי - מניעה, טיפול מותאם למצב, מודעות אצל המטופלים ואיסוף מידע מצד הרופאים
ד"ר שיפרין מדגישה כי ישנה חשיבות רבה להעלות את המודעות בקרב הציבור על ההבדלים המהותיים בין כאבי ראש ובין מיגרנה. "חשוב להסביר לכל מטופל על המאפיינים של המיגרנה, התסמינים, האבחון הייחודי, הטיפולים הקיימים והחדשניים וזאת על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול המיטבי בהתאם למצבו של כל מטופל. בנוסף, אני ממליצה להימנע ככל שניתן משימוש יתר במשככי כאבים, במיוחד בתדירות גבוהה ולדאוג לטיפול מניעתי יעיל למיגרנה.
לרופאי המשפחה יש תפקיד חשוב בזיהוי ואבחון מטופלים עם מיגרנה, בזיהוי מטופלים עם מיגרנה כרונית הזקוקים לטיפול מניעתי ובאבחון מטופלים הנמצאים בסיכון לשימוש יתר במשככי כאבים. שאלות על כמות השימוש במשככי כאבים בכל חודש ו"כאבי ריבאונד" יכולים לסייע לחולים להבין שהם נמצאים בסיכון להתפתחות מיגרנה כרונית.
"ההשקעה באבחון מוקדם ובטיפול ממוקד היא כדאית מכל הבחינות - גם עבור המטופלים, גם עבור מערכת הבריאות, וגם עבור המשק כולו. ביקורים אצל נוירולוגים, פניות לחדרי מיון ואשפוזים עולים בוודאות הרבה יותר מעלות הטיפולים החדשניים. הגיע העת להכיר בכך שמיגרנה היא לא 'סתם כאב ראש' שאין מנוס אלא להיכנע לו, אלא מדובר במחלה שבה ניתן לטפל, ואף למנוע, ולאפשר לחולים לצאת לחיים חדשים", מסכמת ד"ר שיפרין.
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי פייזר
