סגור

בית חולים חדש בישראל – במימון ציבורי

"בית חולים בבית הוא הפתרון האולטימטיבי למצוקת האשפוז, להפחתת זיהומים, וכן – גם להפחתת עלויות למערכת הבריאות", אומר ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה, שהקימה בית חולים בבית, למבוטחי כל קופות החולים.

לאחרונה הכריזה חברת צבר רפואה, המפעילה מזה כעשרים שנה שירות אשפוז בבתי עבור קופות החולים, על השקת קונספט מהפכני העומד לשנות את פני עולם הטיפול הרפואי בישראל – בית חולים בבית.
"רפואה העתיד חוזרת הביתה," מדגיש ד"ר איתמר עופר, העומד בראש צבר רפואה מזה כחמש שנים. "המגמה הגלובלית של מערכות בריאות בכל העולם המערבי, ובעקבות הקורונה – גם של בתי חולים, היא להחזיר את הטיפול הרפואי הביתה, במקום הבטוח והרגוע עבור המטופלים, והיעיל ביותר עבור מערכות הבריאות."
2 צפייה בגלריה
בית חולים חדש בישראל – במימון ציבורי
בית חולים חדש בישראל – במימון ציבורי
בית חולים חדש בישראל – במימון ציבורי
(באדיבות צבר רפואה)
מהו בית חולים בבית?
מושג בית החולים נולד לפני כמאתיים שנה, כאשר הקהילה הרפואית החליטה להרחיק חולים משאר הקהילה על מנת למנוע התפשטות של מגיפות המוניות, כתוצאה מתנאי היגיינה דלים ויכולות טיפול מוגבלות. כיום המציאות שונה. הבית נחשב למקום בטוח יותר מבחינת חשיפה לזיהומים, עם תשתיות ותנאי היגיינה אידיאליים. לעומת זאת, דווקא מוסד בית החולים הפך בעשורים האחרונים למסוכן עבור חולים רבים, ובמיוחד עבור קשישים ואנשים הסובלים ממחלות רקע, דמנציה וכיוב'.
"ההבדל המהותי והיחיד בין מושג בית החולים המסורתי לבית חולים בבית – הוא המיקום." אומר ד"ר עופר, מומחה ברפואת ילדים ומינהל רפואי. "עד השנים האחרונות, היה רק פתרון אחד עבור כל מטופל הזקוק לאשפוז – לקחת את חפציו, ולעבור את המסלול של כניסה לאשפוז בבית חולים, שם הוא הופך לאחד מיני רבים, עם חלוק אחיד, ארוחות אחידות, חדרים משותפים וצוות זר שמתחלף כל משמרת. לא הייתה פה שאלה או אפשרות בחירה. אבל בישראל מזה יותר מעשור – כבר יש אופציה יעילה וקיימת – שאינה כרוכה בעלויות עבור המטופל. לקבל את הטיפול בבית, ללא עלות.
החוק בישראל מאפשר לכל מטופל המתאים לשירות לבחור באשפוז בנוחות ביתו, במימון קופת החולים, על פני אשפוז מוסדי. והמחקרים מראים שבהינתן הבחירה, הרוב הגדול של המטופלים יבחרו להישאר בבית. "
"כמו בכל שירותי הרפואה הציבורית, אשפוז ביתי אינו כרוך בעלויות למטופל," מדגיש ד"ר עופר. "הוא ממומן על ידי קופת החולים, ללא תלות בביטוחים משלימים או פרטיים, ובזכות פריסה רחבה הוא זמין כבר ברוב חלקי בארץ. ובדומה לכל בית חולים 'רגיל', מערך בית החולים בבית מבוסס על מספר מחלקות אשפוז: מחלקה פנימית לאשפוז אקוטי, מחלקת הוספיס בית, מחלקת שיקום אינטנסיבי בבית, מחלקת תמיכה נשימתית בבית ומחלקת אשפוז פסיכיאטרי בבית. כל השירותים הללו ניתנים דרך קופות החולים, באמצעות הפניה מרופא המשפחה או הרופא המטפל בבית החולים. בכל המחלקות שלנו, המטופל שוהה בביתו ומקבל את הטיפול באופן מיידי וללא המתנה, תוך עד 24 שעות מרגע הקבלה לשירות. צוות רב מקצועי לוקח אחריות רפואית מלאה על הטיפול, מעניק לו את הבדיקות, המרשמים והטיפולים הדרושים, וזמין עבורו סביב השעון."
אם מסתכלים רגע על הזינוק המשמעותי שחוללה מגיפת הקורונה במודעות של הקהל המקצועי והציבור הרחב לאשפוז הבית, הרי שברור שנוצרה כאן מגמה שמחייבת שינוי משמעותי בתפיסת מערכת הבריאות את האשפוז בבית. "אנחנו יכולים להגיד שבצבר רפואה במחלקת האשפוז פנימית בבית, בה היו מאושפזים חולי קורונה כמו גם חולים בזיהומים אחרים, בין שנת 2020 לשנת 2021 בלבד חלה עלייה של 270% במספר הקליטות במחלקה, כאשר אם משווים את מספר הקליטות במחלקה בין 2019 לבין 2022, מדובר בעלייה של כמעט פי 10 במספר המטופלים המופנים על ידי הקופות," אומר ד"ר עופר.
2 צפייה בגלריה
ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה – בית חולים בבית
ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה – בית חולים בבית
ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה – בית חולים בבית
(באדיבות צבר רפואה)
פתרון עדיף מכל בחינה – בריאותית, גיאוגרפית וכלכלית.
"בשנים האחרונות יצרנו עולם מושגים חדש," אומר ד"ר עופר. " אשפוז בית שמספק חלופה שוות ערך לאשפוז מוסדי, עם כמה ערכים מוספים שהם קריטיים מבחינה בריאותית, גיאוגרפית וכלכלית. בראש וראשונה, האשפוז בבית בריא יותר למטופלים. נקודה. בבית החשיפה לזיהומים מינימלית, הסיכון בהתדרדרות קוגניטיבית או נפשית מופחת, והם נמצאים בסביבתם הטבעית והרגועה.
שנית, מבחינה גיאוגרפית, בית חולים 'רגיל' משרת את תושבי האיזור בו הוא מוקם, ואמור לתת מענה גם לתושבים הגרים ביישובים מרוחקים ונאלצים לנסוע להמתין לתורים, לנסוע לבית חולים מרוחק, לבזבז שעות המתנה והוצאות נילוות. בבית חולים בבית הבעיה הזו פשוט לא קיימת. המטופל נשאר בבית, והמענה הרפואי מגיע אליו. ואם יש מטופל באשפוז בית הזקוק למתקן בית חולים לצורך בדיקות דימות למשל, צוות צבר רפואה ידאג לשנע אותו לבדיקה ולהחזיר אותו לאשפוז בבית.
שלישית, בהיבט הכלכלי, בניית בית חולים פיזי עולה למדינת ישראל מאות מיליוני שקלים, וכפי שנוכחנו, מדובר בשנים רבות, לפעמים אפילו למעלה מעשור, עד שבית חולים כזה נבנה. עשור שבו בינתיים אין שום מענה חלופי מיידי למטופלים המקומיים הזקוקים לאשפוז.
בית חולים בבית מגיע לבית המטופל תוך עד 24 שעות לכל היותר. אין המתנה, אין צורך בהשקעה בתשתיות. ההשקעה נעשית מאחורי הקלעים: במשאב האנושי- במקצועיות הרפואית, ובהכשרת הצוותים לטיפול בסביבה הביתית. מכאן שבמבחינה כלכלית, ההבדל בין פתיחת בית חולים פיזי לבית חולים בבית, או 'בית חולים ללא קירות', הוא אדיר.
קיים גם הבדל משמעותי בעלויות יום אשפוז בבית חולים לעומת אשפוז בבית. עלויות האשפוז – בבית חולים כמו בבית – ממומנות על ידי קופות החולים, שלכל אחת מהן הסכמים עם בתי החולים על מחיר ליום אשפוז עבור כל מטופל. עלות יום אשפוז בבית החולים בישראל גבוהה מ-2,500 ₪ , עלות יום אשפוז בבית נמוכה בלפחות 33% ממחיר זה."
בשנתיים האחרונות זינק מספר המאושפזים בבית פי עשרה, וכיום הוא שווה ערך לכ־7-8% ממאושפזי המחלקות הפנימיות בבתי החולים. על פי מחקרים שפורסמו בישראל ובעולם, פוטנציאל אשפוז הבית יכול להגיע גם ל־20% ויותר. המשמעות היא שאם כיום בכל רגע נתון במחלקות פנימיות מאושפזים בממוצע כ 4,500 מטופלים, לפחות בין חמישית לרבע מהם יכולים לקבל טיפול איכותי ובטוח – בביתם.
"ההשלכות הכלכליות הן עצומות," אומר ד"ר עופר, שבעבר ניהל את הרצליה מדיקל סנטר ואת ביה"ח שניידר לילדים. "פינוי 800-1,000 מיטות אשפוז שכרגע תפוסות, לטובת מטופלים הזקוקים לשירותי מתקן בית החולים (טיפול נמרץ וניתוחים למשל). מדובר בחיסכון של יותר מ- 200 מיליון ש"ח כל שנה. ואלה רק המחלקות הפנימיות. אם נכלול בחישוב גם את המחלקות הכירורגיות, האונקולוגיות ועוד, מדובר על סכום כפול, משולש או יותר."
מיון קרוב לבית – ללא הגעה לבית חולים
במסגרת יצירת פרדיגמה חדשה בעולם הבריאות בישראל, המייתרת את הצורך בפניה לבתי חולים, צבר רפואה הרחיבה את המודל של אשפוז בבית, ורכשה מחצית מהבעלות על חברת טרם – מוקדי רפואה דחופה בקהילה, במטרה להעניק לפונים גם מענה של מיון בקהילה – קרוב לבית. בתוך המציאות הבריאותית החדשה, אדם הזקוק לטיפול רפואי כלשהו יכול היום לפנות למוקד טרם הקרוב למקום מגוריו, מתוך 24 המוקדים הפרושים בכל רחבי הארץ, ולקבל מענה רפואי מיידי לתסמיני מחלתו. בהמשך, אם הצוות הרפואי במוקד טרם מזהה שאותו מטופל זקוק לאשפוז, הוא יוכל להפנותו לאשפוז בבית, ובכך למנוע לחלוטין את הצורך להגיע לבית החולים/למיון, ולחסוך זמני נסיעה, המתנה ועלויות נילוות.
"מוקדי הרפואה הדחופה של טרם מטפלים בקרוב למיליון מטופלים בשנה, בכל הגילאים, במגוון מצבים רפואיים," מציין ד"ר עופר. "אם רוצים להשוות - בכל חדרי המיון של כל בתי החולים בארץ ביחד, מטופלים קצת למעלה מ-2 מיליון מטופלים בשנה. בטרם סטנדרט הטיפול אחיד בכל המוקדים הרפואיים, הפרושים בכל הארץ, מנהריה ועד אילת, כאשר טכנולוגיות המידע המתקדמות של טרם מסייעות בתהליך האבחון הרפואי, ומוודאות את ביצוע הבדיקות הנדרשות (בדיקות דם, אק"ג ודימות) על פי מדדי איכות רפואיים ותוך למידה ושיפור מתמיד."
"מוקדי טרם מעניקים מענה לתושבי הקהילה במטרה להפחית פניות לחדרי מיון ולהקל על הפונים בקיצור זמני המתנה." אומר נתן אפלבאום, מנכ"ל טרם. "המוקדים שלנו מצוידים במיטב אמצעי הטכנולוגיה הקיימים בענף הרפואה הדחופה בקהילה, כולל בדיקות מעבדה מתקדמות, לרבות בדיקות לב ותפקודי כבד וכליות, חדרי רנטגן, חדרי הלם, וחדרי אשפוז יום. החיבור לצבר רפואה הוא חשוב מאד, מכיוון שכך הצוותים שלנו, שמזהים מטופלים שזקוקים לאשפוז, יוכלו להפנותם בתיאום עם קופות החולים, היישר לצבר רפואה, ובכך להקל עליהם ולחסוך להם פניה למיון ואשפוז בבית חולים."
תמיכה נשימתית בבית
בשנה שעברה רכשה צבר רפואה את חברת קלינטיקה, החברה הגדולה והמובילה בישראל לפתרונות וטכנולוגיות הנשמה, בהמשך למהלך של שינוי תפיסת האשפוז בישראל, והקמת תשתית כלל ארצית של בית חולים בבית. כך יכולה צבר רפואה להעניק כיום מענה של תמיכה נשימתית בבית, עבור מצבים כגון דום נשימה בשינה, אי ספיקת ריאות ומחלות נשימה אחרות. ניהול טיפול ההנשמה באופן אופטימאלי ומיטבי מאפשר להימנע מהצורך באשפוז המטופלים בבית חולים רגיל.
"בעולמות התמיכה הנשימתית בבית, יש משמעות רבה לניהול הטיפול באופן מיטבי כך שהמטופלים לא יזדקקו לבתי חולים, אומר ד"ר עופר. " קלינטיקה, החברה המובילה את עולם התמיכה הנשימתית והטיפול בהפסקות נשימה בשינה משלימה באופן טבעי את מגוון התחומים בהם אנו מטפלים בצבר רפואה."
שינוי פרדיגמות בעולם הבריאות בישראל
"השינוי שצבר רפואה מנחילה בשנים האחרונות במערכת הבריאות הוא בראייה לטווח הארוך, ובהתחשבות בטובת המטופלים בראש וראשונה, אבל גם טובת מערכת הבריאות כולה," מדגיש ד"ר עופר. "לאחרונה התפרסמה תכנית המתאר הארצית (תמ"א) למערכת הבריאות לשנת 2050 הכוללת כמובן תכנון תשתיות לבתי חולים רבים ברחבי הארץ. כמו כן נכלל בתוכנית יעד של ניתוב רק כ- 15% מהאשפוזים לאשפוזי בית עד 2050. לטעמינו זהו יעד נמוך מאד ובלתי מספק, בהתחשב בכך שכיום כבר מאושפזים בבית 7-8% מהמטופלים המיועדים למחלקות פנימיות. התכנית גם מכוונת להרחבה משמעותית של אשפוז גריאטרי ארוך טווח בבית במקום במוסדות סיעודיים. קידום הנושא הזה הוא קריטי בעולם שבו תוחלת החיים עולה משמעותית והאוכלוסיה מזדקנת וזקוקה למענה מיידי, ולא בעוד כמה עשורים.
מערכת הבריאות צריכה כבר היום להטמיע שיטות עבודה ותמרוץ המאפשרות את הפיכת בתי החולים לארגונים שעיקר ייעודם הוא טיפולים מצילי חיים, פעולות כירורגיות וטיפול נמרץ. כל שאר האשפוזים, שהם אינם מצילים חיים במיידית, צריכים לעבור לבית ולקהילה, לטובת המטופלים, לטובת הצוותים במוסדות האשפוז, לטובת המערכת, ולטובת כלכלת בריאות יציבה יותר לאורך זמן."
הכתבה בהפקת סוכנות התוכן דיסקברי>>