המשוררת הקנדית אן קרסון היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2026
המשוררת והמסאית הקנדית אן קרסון הוכרזה כזוכה. בשנה שעברה הפרס, ששוויו כמיליון דולר, הוענק לסופר ההונגרי לאסלו קרסנהורקאי
המשוררת והמסאית הקנדית אן קרסון ((Anne Carson) היא הזוכה בפרס נובל לספרות לשנת 2026 - כך הכריזה היום (חמישי) האקדמיה השבדית, שבוחרת מדי שנה את מקבל הפרס. שוויו של הפרס: 11 מיליון קרונה שוודית, סכום המוערך בכמיליון דולר.
לדברי יו"ר ועדת השופטים, יצירתה של קרסון נועזת ומקורית, ומנהלת דיאלוג חופשי עם המסורת הקלאסית תוך שילוב צורות כתיבה חדשות. "רק לפני כמה דקות הספקתי לדבר עם אן, שהופתעה מאוד", נאמר במעמד ההכרזה. "היא סיפרה שברגעים אלה היא באיסלנד ומאזינה לרוח. על אף התרגשותה הרבה, יכולתי לשמוע על קולה שהיא שמחה מאוד מהזכייה".
קרסון, בת 76, נולדה בטורונטו. היא משוררת, סופרת, מסאית, מתרגמת ופרופסור ללימודים קלאסיים. היא החלה לכתוב בתיכון בהשראת שיעורי הלטינית, ובאותה תקופה למדה גם יוונית עתיקה. היא למדה באוניברסיטת טורונטו ולימדה במוסדות אקדמיים רבים בארצות הברית ובקנדה.
ספרה הראשון, "ארוס המר-מתוק", התפרסם ב-1986. אחריו פרסמה שורה ארוכה של ספרים בולטים, ובהם "שיחות קצרות", "אלות ונשים חכמות", "ימים פשוטים", "זכוכית, אירוניה ואלוהים", "אוטוביוגרפיה של אדום" - רומן בשירה המגולל סיפור נעורים והתבגרות - ו"גברים בשעותיהם החופשיות", המשלב שירה, פרוזה ותסריטים.
ספרה "יופיו של הבעל" עוסק בסבלה של אישה במערכת היחסים עם בעלה הפלרטטן. ב-2010 פרסמה את "נוקס", המוקדש לאחיה שמת במפתיע. קרסון תרגמה מיוונית יצירות חשובות, ובהן מבחר משירת ספפו שראה אור תחת הכותרת "אם לא חורף", וכן טרגדיות כמו "אלקטרה" ו"אנטיגונה".
בכתיבתה מטשטשת קרסון את הגבולות בין סוגות ספרותיות, ובהן שירה ופרוזה. היא שואבת השראה מהמיתולוגיה ומהתרבות היוונית, ומשתמשת בדמויות עתיקות כדי לעסוק באדם המודרני ובחוויות של בדידות, התפרקות מערכות יחסים ותשוקה, וכן בהשפעות הטכנולוגיה.
קרסון גם יצרה צורות כתיבה חדשות. ספרה "לצוף", למשל, מורכב מ-22 חוברות קצרות בנושאים שונים, שאפשר לקרוא בכל סדר, ואילו "נורמה שגויה" משלב אמנות ומחקר. לאורך השנים שיתפה פעולה גם עם אמנים חזותיים, כוריאוגרפים ובמאי אופרה ותיאטרון.
