גנץ פורש מהמרוץ לכנסת, אבל משאיר אחריו חוב ענק של 11.7 מיליון שקל
עם פרישת כחול לבן, לא מסרה המפלגה כמה כסף היא הוציאה במערכת הבחירות הנוכחית, והאם יוחזרו הכספים שנלקחו כ"מקדמת מימון" או יהפכו ל"חוב אבוד". בנוסף, 11.5 מיליון פתקי הצבעה בעלות של כ-34.5 אלף שקל ייזרקו לפח. האם הפרישה של גנץ מבשרת על תפקיד ציבורי שיקבל?
הודעתו היום של יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, כי לא יתמודד בבחירות הקרובות התקבלה בברכה רבה במחנה השינוי, אבל מעוררת שאלה כספית מהותית: מה יהיה עם חובותיו לכנסת?
לפני חודש, לאחר הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, נחשף בכלכליסט שגנץ לקח מהכנסת מקדמת מימון בחירות של 9.7 מיליון שקל. הכסף הזה ניתן לכל סיעה קיימת ללא צורך בהעמדת ערבות בנקאית. כעת, הכסף הזה צריך להיות מוחזר לכנסת. כפי שנודע לכלכליסט, החוב של כחול לבן לכנסת עומד על 11.7 מיליון שקל. לפי שעה לא ברור כמה כסף הוציא גנץ במערכת הבחירות, כיצד יוחזר, והאם יהפוך לחוב אבוד.
כמו כן, בוועדת הבחירות כבר הדפיסו 11.5 מיליון פתקים של כחול לבן. העלות של הדפסת הפתקים היא כ־34.5 אלף שקל. כעת הפתקים הללו ייזרקו לפח. כמו כן, בכל לוח בקלפיות שבו נמצאים פתקי ההצבעה יצטרכו למחוק את כיתוב הפתק של כחול לבן.
כיום מונה סיעת כחול לבן בראשות גנץ שמונה מנדטים, המניבים לה מימון מפלגות חודשי של 900 אלף שקל. אולם, כמה מחברי הכנסת של המפלגה כבר השתבצו במפלגות אחרות, אבל המימון בגינם נותר במפלגת כחול לבן. בין היתר, מדובר באורית פרקש הכהן ובחילי טרופר, שעבר לישר! בראשות גדי איזנקוט. איתן גינזבורג, שהיה מזכ"ל המפלגה, מתמודד בבחירות הקרובות ברשימת ביחד בראשות נפתלי בנט.
גנץ ועמו חברי הכנסת הקרובים לו, אלון שוסטר ומיכאל ביטון, יפרשו מהכנסת. שלושתם נבחרו לכנסת ב־2019 והלכו יחד, החל מסיעת חוסן לישראל, דרך כחול לבן ועד המחנה הממלכתי. כל אחד מהם יהיה זכאי לדמי הסתגלות מהכנסת בסך 312 אלף שקל. ח"כ פנינה תמנו שטה, שחזרה לכנסת ב־2018 מטעם יש עתיד, עברה ב־2020 למפלגת כחול לבן בראשות גנץ. חברת הכנסת הנוספת בסיעה, יעל רון משה, הושבעה לכנסת ביולי 2025 ותקבל דמי הסתגלות מופחתים.
"אמשיך להיאבק למען אחדות"
הודעתו של גנץ, שמונה ימים לפני הבחירות, הפתיעה את בכירי המערכת הפוליטית, לאחר שרק לפני כשבוע הכריז שיתמודד עד הסוף. הוא הודיע אז כי החליט להתמודד עד הסוף לאור סקר דעת קהל שהוצג בפניו, ולפיו יש פוטנציאל קולות רב למפלגתו, המצדדת בהקמתה של ממשלת אחדות לאומית. העניין הוא שבסקרים שנערכו בחודשים האחרונים על ידי הסוקרים המרכזיים, המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
גנץ הודיע היום כי "אמשיך להיאבק למען אחדות. זה הפתרון היחיד שימנע אסון וישמור על ישראל מול כל האתגרים מבית ומחוץ".
בתקופה האחרונה התלבט גנץ ממושכות אם לפרוש או להמשיך עד הסוף. בקרב חברי הצוות המקצועי שלו הובעה תמיכה בהמשך ההתמודדות. עם זאת, במפלגה עצמה הובעה התנגדות להתמודדות עד הסוף, מחשש שהדבר יביא לשריפת קולות בגוש השינוי. ח"כ אלון שוסטר אמר כי "אסור לשרוף קולות סתם".
גורמים במפלגה אמרו היום כי בשבועות האחרונים נרשמה עלייה בסקרים, אף שהמפלגה עדיין לא עברה את אחוז החסימה, אבל ברגע האחרון הוחלט שלא להתמודד, במיוחד לאור העובדה שהיום תחל ספירת קולות החיילים.
הזיגזג בעד ונגד נתניהו
הודעתו של גנץ על פרישתו מהווה בעצם הודעת סיום לתפקידיו כעת במערכת הפוליטית. השאלה המסקרנת היא, כמובן, האם קיבל הבטחה לתפקיד עתידי במערכת הציבורית בתמורה לפרישתו, כמו תמיכה במועמדותו לנשיא המדינה בשנת 2028, או כפי שהועלתה הצעה בליכוד — יו"ר המל"ל, במידה שהליכוד ירכיב את הממשלה הבאה. במפלגות גוש השינוי בירכו על פרישתו, וכעת מעניין לאן יעברו הקולות שתמכו בו: האם לאיזנקוט או ליועז הנדל, שהיה בעבר באותה רשימה עם גנץ.
גנץ נבחר לכנסת בראש מפלגת כחול לבן בשנת 2018, שהניבה 35 מנדטים יחד עם תל"ם בראשות משה (בוגי) יעלון ויש עתיד. במרץ 2020 התפצלו תל"ם ויש עתיד ממנו, ואליהן הצטרפה תמנו שטה. הוא חתם אז על הסכם קואליציוני עם בנימין נתניהו להקמת ממשלת אחדות, כשגנץ היה ראש ממשלה חלופי ואמור היה להחליף את נתניהו בראשות הממשלה בנובמבר 2021. אלא שנתניהו סירב לאשר תקציב דו־שנתי ב־2020, ובעקבות כך הכנסת פוזרה בסוף 2020 לבחירות שנערכו ב־2021. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הצטרפה כחול לבן לממשלת נתניהו, אך פרשה ממנה ב־9 ביוני 2024 בטענה שנתניהו מונע התקדמות לעבר "ניצחון אמיתי". הזיגזג בעד ונגד נתניהו היה בעוכריו, והבוחרים נטשו אותו.
