"המטרה שלנו שעובדים זרים לא יהיו שקופים למערכת הפיננסית"
יותר מ־200 אלף עובדים זרים מועסקים בישראל, אך תשלום המשכורות והעברת הכסף למשפחותיהם בחו"ל עדיין כרוכים בסרבול ובעמלות גבוהות. כעת בנק ירושלים וענקית התשלומים רמיטלי פיתחו יחד פתרון שנועד להקל על העובדים ועל מעסיקיהם. איך זה עובד, וכיצד בנק וחברת פינטק שאמורה להתחרות בו משלבים כוחות? גיא בדיחי מרמיטלי ושי גפן מבנק ירושלים מסבירים
"עד לפני זמן לא רב העובדים הזרים היו שקופים למערכת הפיננסית, והמשימה המשותפת שלנו היא להנגיש להם יותר ויותר שירותים", כך אמר גיא בדיחי, מנהל הפעילות העסקית של רמיטלי בישראל, בפאנל בהשתתפות שי גפן, מנהל פעילות easyway בבנק ירושלים. השניים דנו באתגרים הפיננסיים של מאות אלפי העובדים הזרים בישראל, ובשיתוף הפעולה בין הבנק לחברת הפינטק האמריקאית, שנועד לפשט את תשלום המשכורות ואת העברת הכספים לחו"ל.
גיא, לפני שמתחילים, ספר בקצרה על רמיטלי ומה היא עושה.
בדיחי: "רמיטלי היא חברת פינטק אמריקאית גלובלית, שמספקת שירותים פיננסיים חוצי גבולות. התרחיש הנפוץ ביותר הוא העברת כספים בין מדינות. החברה פועלת ביותר מ־175 מדינות ברחבי העולם, ובנתה פלטפורמה להעברת כספים שמשרתת יותר מ־10 מיליון לקוחות".
שי, כמה עובדים זרים מועסקים כיום בישראל, ומה היקף הפעילות בשוק הזה?
גפן: "האוכלוסייה הזאת גדלה מאוד בישראל בשנים האחרונות, גם בגלל המלחמה וגם בעקבות כניסת עובדים זרים לענפים נוספים במשק. ההערכות כיום מדברות על יותר מ־200 אלף עובדים זרים חוקיים בישראל, שמגיעים מיותר מ־100 מדינות".
איך פועל כיום תשלום המשכורת לעובד זר, ומה הקשיים שהתהליך מעורר?
גפן: "בעבר התהליך היה קשה מאוד. מעסיק היה משלם לעובדים באמצעות צ'קים, ולכן נדרש להדפיס כמות גדולה של המחאות ולחלק אותן לעובדים. לא תמיד כל העובדים היו במקום, והיו קשיים גם בחלוקה עצמה.
"אחרי שהעובד קיבל את הצ'ק, הוא היה צריך להגיע לסניף הבנק של המעסיק ולפדות אותו במזומן. לאחר מכן הוא היה צריך ללכת לצ'יינג' או לגורם אחר כדי להפקיד את הכסף ולשלוח אותו לחו"ל. התהליך הזה יצר טרחה ובזבוז זמן גם למעסיק וגם לעובד.
"בסופו של דבר העובד גם נשאר עם סכום מסוים במזומן לצורך המחיה בישראל, וכיום קשה להתנהל כאן רק עם מזומן. צריך לשלם על רב־קו ועל שירותים נוספים. זה לא פתרון שמתאים לכל הצרכים היומיומיים שלו".
גיא, מה הפתרון שאתם מציעים וכיצד הוא עובד בפועל?
בדיחי: "הפתרון שלנו מאפשר למעסיק להפקיד את המשכורת ישירות לחשבון שנפתח על שם העובד בבנק ירושלים. ההפקדה מתבצעת באמצעות העברה בנקאית פשוטה, והמעסיק לא צריך לעזוב את העסק או לפגוע בשגרת העבודה שלו.
"מעבר לכך, אנחנו מגיעים למעסיק ומפעילים את הכרטיסים של העובדים הזרים במקום העבודה. כל עובד מקבל כרטיס שמקושר לחשבון שלו, ובאמצעותו הוא יכול למשוך מזומן ולבצע רכישות בבתי עסק ובאינטרנט, בישראל ובחו"ל.
"הכרטיס מחובר גם לאפליקציה של רמיטלי, שבה העובד יכול לבדוק את היתרה, לעקוב אחר הפעולות שביצע ולשלוח כסף לארץ המוצא. זו הרי אחת המטרות המרכזיות שלשמן העובדים מגיעים לישראל.
"הרובד השלישי הוא השירות. אנחנו מספקים שירות למעסיקים, גם באופן יזום וגם כמענה לפניות, ולעובדים הזרים אנחנו מציעים שירות בשפת האם שלהם, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. זה יתרון משמעותי של חברה גלובלית שפועלת בעשרות רבות של מדינות".
חברות פינטק נתפסות כמי שבאו לשבש את פעילות הבנקים המסורתיים ולהתחרות בהם. אז איך דווקא אתם משתפים פעולה?
גפן: "אני חושב שבשיתוף הפעולה הזה כולם מרוויחים. מצד אחד, הבנק הוא גוף יציב ומפוקח, עם רגולציה ענפה וניסיון בקבלת משכורות ובניהול חשבונות תשלום. מצד שני, חברות פינטק, ובמקרה הזה רמיטלי, יודעות להעביר כספים לחו"ל בדרכים מגוונות, למספר גדול מאוד של מדינות, ביעילות ובעלות נמוכה יותר.
"כך העובד נהנה משני העולמות: הכסף שלו מנוהל במקום יציב ומפוקח, ובמקביל הוא מקבל שירותי העברת כספים בינלאומיים מתקדמים, יעילים וזולים".
מה הקשר של בנק ירושלים דווקא לשוק העובדים הזרים ולמעסיקים שלהם?
גפן: "אני חושב שלבנק ירושלים, אולי בשונה מבנקים אחרים, יש יותר קשב ונכונות לטפל באוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים. למשל, מוקד השירות שלנו ומוקד הבק אופיס יודעים לתת שירות בשמונה שפות, בהן סינית, תאית, עברית, אנגלית ורוסית.
"עובד שפונה אלינו יכול לקבל מענה בשפה שהוא מבין. במידת הצורך אנחנו גם נעזרים בפתרונות נוספים. זו חלק מהיכולת שלנו לתת שירות לאוכלוסייה שלא תמיד מוצאת מענה מתאים במקומות אחרים".
גיא, אתם לא לבד בשוק הזה. בשנים האחרונות נכנסו אליו מתחרים נוספים. מה היתרון של שיתוף הפעולה שלכם?
בדיחי: "להגיד שאנחנו לא לבד זה אנדרסטייטמנט. מדובר בתחום חם מאוד, והרבה שחקנים לוטשים עיניים לפלח השוק הזה. הייחודיות שלנו נובעת משיתוף הפעולה.
"מצד אחד יש בנק מסורתי, שמפוקח על ידי בנק ישראל ומספק ביטחון למעסיק ולעובד. מצד שני יש חברת פינטק שמביאה חדשנות, טכנולוגיה ומהירות. אנחנו מביאים גם את הניסיון שצברנו במשך יותר מעשור בהעברת כספים בינלאומית, את הפלטפורמה הרחבה ואת מגוון אפשרויות השליחה. השילוב הזה מספק פתרון שמתאים לצרכים של העובד הזר, לצד שקט למעסיק".
עובדים זרים אינם אוכלוסייה הומוגנית. איך אתם מתמודדים עם פערי השפה והתרבות, והאם אתם מסייעים גם מעבר לשירותים פיננסיים?
בדיחי: "כשאדם מגיע למדינה חדשה, המחסומים הראשונים שהוא נתקל בהם הם השפה והתרבות. חלק מהתפקיד שלנו הוא לתווך עבורו את המציאות החדשה, ולא רק בהיבטים הפיננסיים".
"למשל, אם לקוח מתקשה למשוך כסף מכספומט, אנחנו מדריכים אותו, גם מרחוק ולעיתים אפילו פיזית. יש גם מקרים שבהם אנחנו מסייעים בדברים שקשורים לחיים הפרטיים: איך להזמין מונית, להוריד אפליקציה ולהתקין אותה, או להבין הנחיות שקיבל מרופא.
"יש לנו מנהלי קהילות שמעורים בחיי העובדים הזרים בישראל. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהקהילה וכמי שנושאים באחריות כלפיה גם מעבר לפעילות הפיננסית. בשנים האחרונות התרחשו כאן אירועים לא פשוטים, והיינו שם בשביל העובדים. מבחינתנו זו גם שליחות".
לסיום, איך ייראה בעתיד החשבון הפיננסי של עובד זר? האם נראה גם פיקדונות, השקעות ושירותים נוספים?
גפן: "אני חושב שהתחום הזה ימשיך להתפתח. עובדים זרים נשארים בישראל במשך כמה שנים וזקוקים לשירותים פיננסיים. הבסיס הוא כמובן קבלת המשכורת והעברתה לחו"ל, אבל אני בטוח שבעתיד הנראה לעין נפתח ונבנה עוד שירותים שיענו על הצרכים הספציפיים שלהם".
בדיחי: "כשמסתכלים קדימה, יהיו עוד ועוד שירותים שמותאמים לאוכלוסיות האלה. העובדים הזרים היו במשך שנים אוכלוסייה שקופה מבחינת המערכת הפיננסית. המטרה שלנו היא לאפשר להם להשתלב במערכת הפיננסית הגלובלית ולמקסם את התועלת מהעבודה שלהם רחוק מהבית. בסופו של דבר, הכסף שהם שולחים הביתה יכול לשנות את העתיד של המשפחות שלהם, לפעמים גם לדורות קדימה".

























