מעבר לדיון משפטי: האלטרנטיבות לפתרון סכסוכים בעולם העסקים
סכסוכים הם חלק בלתי נפרד מהתנהלות בעולם העסקי, מול תחושה הולכת וגוברת שבעלי עסקים נרתעים מבתי המשפט. עד כמה התחושה הזאת מוצדקת? והאם ישנן דרכים נוספות לפתרון הסכסוך, מחוץ לכותלי בית המשפט? עו"ד יגאל רוזנברג, מומחה למשפט אזרחי מסחרי במשרד דורון טיקוצקי, מפרט על האפשרויות הקיימות במסגרת החוק, וכיצד מומלץ לבחור את האסטרטגיה המתאימה ביותר
על רקע התלונות הנפוצות על ההתנהלות האיטית של מערכת הצדק בישראל, עו"ד יגאל רוזנברג, מומחה למשפט אזרחי מסחרי במשרד דורון טיקוצקי, מספר כי מערכת המשפט האזרחית בישראל דווקא עוברת שיפור הדרגתי בעשור האחרון. על פי הנתונים הסטטיסטיים של הנהלת בתי המשפט, חל קיצור של 19% באורך חיי התיק הממוצע, וזאת למרות עלייה של 5% בכמות התביעות האזרחיות. עו"ד רוזנברג מציין גם כי כ-82% מהתיקים מסתיימים בהסדרים ופשרות ללא הגעה לפסק דין, מה שמעיד על יעילות יחסית של המערכת. עם זאת, עו"ד רוזנברג מסביר כי קיימות בעיות משמעותיות במערכת. בתי המשפט פוסקים סכומי הוצאות משפט הנמוכים מההוצאות הריאליות, כך שגם צד זוכה עלול שלא לקבל החזר מלא. בנוסף, הריבית החוקית נמוכה מהתשואה העסקית הצפויה, וכ-20% מהתיקים עדיין נמשכים בין שנתיים לארבע שנים ויותר.
לבעלי עסקים, לדבריו, קיימות חלופות לפתרון סכסוכים. "בהתחשב במגבלות המערכת, לא תמיד כדאי לפנות להליך משפטי. לפני הכל, עדיף לפתור סכסוכים בהידברות והסכמה, כשזה אפשרי. כשאתה נתבע או כשהצד השני מסרב לדבר, לפעמים אין ברירה אלא לפנות לבית המשפט. עם זאת, גם לאחר תחילת ההליכים, כמו שליחת מכתב התרעה – עדיין קיימות דרכים רבות לסיים סכסוך ביעילות".
אחת האפשרויות היא להעביר את ההידברות לעורכי הדין. במקרים רבים, כשהתקשורת הישירה בין הצדדים תקועה בגלל משקעים רגשיים, חוסר בהבנה או קושי לחשוב מחוץ לקופסה – די בכך שעורכי הדין ינהלו את השיח, כדי להגיע לפתרון. "היתרון בגישה הזו הוא פשטות, מהירות ועלות נמוכה יחסית. מצד שני, כשהפערים מהותיים או העמדה של אחד הצדדים נוקשה במיוחד, זה לא תמיד יעבוד", אומר עו"ד רוזנברג.
אפשרות נוספת היא פנייה לגישור. מדובר בהליך וולונטרי שבו צד שלישי ניטרלי מנסה להוביל את הצדדים להסכמה. המגשר מסייע להבין את הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים, ומציע פתרונות שמתאימים לשניהם. "היתרון הוא שזה הליך דיסקרטי, גמיש ולא יקר, וללא מחויבות – כל צד יכול לפרוש אם אינו מרוצה. החיסרון: אם אין הסכמה, אין פתרון, וחוזרים לנקודת ההתחלה", משתף עו"ד רוזנברג.
חלופה שלישית היא בוררות עסקית. כאן מדובר בהליך מחייב – שני הצדדים מסכימים לבחור בורר, שבסוף התהליך יפסוק בסכסוך. "לבוררות יש כמה יתרונות בולטים: אפשר לבחור בורר עם התמחות רלוונטית, לשמור על סודיות מלאה, לקבל פסק מהיר יותר מאשר בבית משפט, וברוב המקרים – הזוכה יקבל החזר מלא של הוצאותיו. מצד שני, העלות עלולה להיות גבוהה יותר, והיכולת לערער מוגבלת מאוד", מסביר עו"ד רוזנברג.
לבסוף, ישנה גם דרך ביניים: הסכמה לפסק דין על דרך הפשרה. במקרה הזה, הצדדים מסכימים שבית המשפט יכריע ביניהם בצורה מקוצרת, בלי נימוקים, לפי הערכה כללית של הסיכויים של כל אחד. "זה פתרון שמתאים כשאין פערים גדולים במיוחד, והוא חוסך זמן והליך מורכב. החיסרון הוא שאין ניתוח מפורט של המקרה, אלא הכרעה כללית בלבד", מדגיש עו"ד רוזנברג.
לדבריו, במקרים מתאימים, כל אחת מהדרכים האלו יכולה לחסוך זמן, עלויות ועימותים מיותרים.
בשורה התחתונה, אומר עו"ד רוזנברג כי אין תשובה אחת שמתאימה לכל סכסוך עסקי – כל מקרה דורש אסטרטגיה מותאמת, בהתאם למהות המחלוקת, האינטרסים, היכולות הכלכליות והסכום במוקד הסכסוך. "עורך דין טוב בתחום הזה לא רק שולט בחוק, אלא יודע לבחור את הדרך הנכונה כבר מההתחלה: לאסוף את החומר הרלוונטי, לזהות הזדמנויות לפתרון, לנהל מו"מ חכם מול הצד השני, ולהתאים את הגישה להתפתחויות. בסופו של דבר, ההבדל בין תוצאה סבירה לתוצאה טובה טמון ביכולת לנהל את הסכסוך באופן יזום, ולא לתת לו לנהל אותך".
