ניתוח
בצה"ל זועמים על ביטול עסקת האפאצ'י: "טרלול, מחדל שצריך להיחקר"
שלוש הארכות מארה"ב לא הספיקו לממשלה כדי למצוא מקור ל־288 מיליון דולר, ועסקת 12 מסוקי האפאצ'י בכמיליארד דולר ירדה מהפרק; כעת גם רכש מטוסי תדלוק ומסוקי תובלה בכ־1.5 מיליארד דולר נמצא בסכנה; במערכת הביטחון מזהירים: הכאוס התקציבי כבר מאיים על בניין הכוח של צה"ל; באוצר מפקפקים בנחיצות המסוקים
אלמלא הפכה ישראל למדינה הנמלטת מחקר מחדליה וכשליה, אפשר שנסיבות החמצתה של עסקת רכש מסוקי האפאצ'י לחיל האוויר היו נושא לחקירה. שלוש פעמים בשנה האחרונה משרד ההגנה האמריקאי נעתר לבקשותיה של ישראל להאריך את המועד האחרון שנקבע לה להזמנת 12 מסוקי הקרב, שחיל האוויר מבקש להצטייד בהם לשיפור מוכנותו למכלול האיומים שעתידים להעסיק אותו בשנים הבאות. אלא שגם שלוש הארכות שניתנו לא הספיקו למשרדי הביטחון והאוצר כדי להסדיר את המימון הדרוש לעסקה. באופן אירוני, דווקא ביום השנה השלישי למתקפת 7 באוקטובר נסגר ונאטם גם חלון ההזדמנויות האחרון שניתן להם.
החמצת עסקת האפאצ'י היא תוצאה מוחשית של המשבר התקציבי המתמשך והבלתי מנוהל שבין משרדי האוצר והביטחון, שאינו מסתכם רק בצבירת חובות עתק חסרי תקדים לתעשיות הביטחוניות ובעיכוב של הזמנות נשק דחופות, וכבר מאיים בגביית מחירים מבצעיים בשטח. לפחות לפי שעה, התריע בסוף השבוע בכיר ביטחוני בשיחה עם כלכליסט, נראה שאת מסוקי הקרב שהיו אמורים להגדיל את כוח האש ולשפר את מהירות התגובה של חיל האוויר למתקפות פתע תוך מימוש לקחים ממחדלי 7 באוקטובר יקבלו מדינות אחרות – סעודיה, מצרים או ירדן. היקף עסקת המסוקים עומד על כמיליארד דולר כשבחיל האוויר, במשרד הביטחון ובמטה לביטחון לאומי (מל"ל) קיימת תמימות דעים באשר לנחיצותה. ההצטיידות המדוברת נכללה גם בדו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח של צה"ל בראשות יעקב נגל שהוגש לפני כשנתיים לרה"מ ושר הביטחון ברקע המלחמה והשפעותיה על תקציב המדינה.
"ההבנה התחדדה אחרי 7 באוקטובר"
מערך מסוקי הקרב של חיל האוויר מבוסס על עשרות מסוקי אפאצ'י שהוותיקים בהם נקלטו בשורותיו לפני יותר מ־35 שנה. המתקדמים ביותר באותו מערך נמסרו לו לפני כשני עשורים, בין לבין נמסרו לו גם מסוקים משומשים שנגרעו ממצבת הכלים של צבא ארה"ב. בשנים שקדמו למתקפת 7 באוקטובר בחיל האוויר ובצה"ל שאפו לצמצם משמעותית את מספר המסוקים המתיישנים. עלות תחזוקתם האמירה והעיקה כשבו זמנית עוד ועוד מנפח הפעילות האווירית עבר למערך כלי הטיס המאוישים מרחוק. "7 באוקטובר חידד אצלנו את ההבנה שבמתארי לחימה רבים עדיין יש עדיפות מובהקת למסוקי הקרב על פני הכטמ"מ (כלי טיס המאוישים מרחוק)", אמר לכלכליסט בכיר לשעבר בחיל האוויר. "יש יתרון עצום בכך שמג"ד בשטח יכול לדבר עם טייס שנמצא מעל אותו אזור לחימה ולתאם מכות אש מדויקות ובעוצמות שכטמ"מ לא מסוגל לספק".
פרט לשמם, מסוקי האפאצ'י שבלב העסקה שהוחמצה אינם דומים כלל לאלה שחיל האוויר מפעיל כבר עשרות שנים. המסוקים מדגם AH-64E מצוידים במכ"ם מתקדם, בחיישנים ובאמצעי בקרת אש המאפשרים להם לאתר, לזהות ולתקוף מטרות בטווחים ארוכים ובתנאי ראות ומזג אוויר קשים ולפי היצרנית בואינג כוללים שיפור במודעות המצבית של צוותי האוויר, ביחס לדגמים המיושנים. בכוחם גם לפעול בתיאום עם כלי טיס בלתי מאוישים, לקבל מהם מידע, לשלוט בחלק מפעילותם ובכך להרחיב את יכולות התקיפה, הסיור והסיוע האווירי הצמוד לכוחות הקרקע.
"מה שקרה כאן מזכיר יותר התנהלות של מדינת עולם שלישי מזאת של מדינה שמתעקשת לקרוא לעצמה מתקדמת", אומר קצין בכיר המעורה בפרטים. "תכנון רכש המסוקים נמשך יותר משנתיים, הסכומים והתנאים סוכמו באופן שמבטיח לישראל מקום טוב ב'סלוט' שבקו הייצור של בואינג כך שנוכל לקבל אותם בתוך שנים ספורות, אלא שמאבקי הכוח עם משרד האוצר מנעו מאיתנו פעם אחר פעם להוציא הזמנה. זה טרלול שלובשי מדים שנמצאים במערכת כבר עשרות שנים לא ראו מימיהם ואם יום אחד תקום ועדת חקירה על מה שקרה כאן בשלוש השנים האחרונות, הנושא הזה חייב להיות על סדר יומה".
סלע המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון הוא סביב סכום של 288 מיליון דולר, כשליש מעלות העסקה, שלא נמצא לו מקור תקציבי בשנים הבאות בשל מגבלות הנומרטור. כך, אף שהתשלומים על המסוקים היו אמורים להתפרס על פני כמה שנים, משרד הביטחון לא יכול היה להתחייב על רכישתם מבלי להבטיח מראש את מלוא מקור מימונם. כשישראל רוכשת בארה"ב מסוקים או מטוסי קרב היא עושה את עסקאותיה עם משרד ההגנה האמריקאי כנהוג בעסקאות בין ממשלות. המסוקים המיועדים לישראל היו אמורים להיכלל בתוך ההזמנה של הפנטגון לבואינג מתוקף תוכניות הרכש השוטפות שלו עבור הצבא האמריקאי. לפי בכיר ביטחוני, "נוצר מצב בלתי נסבל שאנחנו גם מעכבים את הצבא האמריקאי בתוכנית ההצטיידות שלו כי הוא חיכה לנו, והמועד האחרון שנקבע היה 7 באוקטובר. מאחר ולא הוצאנו הזמנה הסיפור נגמר והעסקה נפלה. אם היא תחודש, היא כבר תהיה בתנאים פחות מיטביים עבורנו. היא תהיה יקרה יותר ואת המסוקים נקבל בלוחות זמנים ארוכים יותר. זה מחיר הבלגן שאף אחד לא רצה לסדר".
באופק עומדות שתי עסקאות משמעותיות נוספות שגורלן עלול להיות דומה לזה של עסקת האפאצ'י. בעוד כחודשיים יגיע המועד האחרון שבו משרד הביטחון יוכל להזמין שני מטוסי תדלוק מסוג KC-46 בהיקף של כחצי מיליארד דולר שיתווספו לשישה שכבר הזמינה מבואינג. כמה שבועות לאחר מכן יפקע המועד האחרון להרחבת ההזמנה של 12 מסוקי תובלה מסוג CH-53K בשישה נוספים מלוקהיד מרטין – סיקורסקי בסכום של כמיליארד דולר. מסוקים אלה אמורים להחליף את מערך מסוקי היסעור המיושן, המשמש את חיל האוויר זה למעלה מחמישה עשורים. לפי קצין בכיר "אם עסקת האפאצ'י שכבר היתה עם תקציב מאושר נפלה בגלל אילוצי הנומרטור של משרד האוצר, בשתי העסקאות האלה המצב גרוע הרבה יותר כי אין לגביהן בכלל מקור תקציבי".
שתי העסקאות קודמו בהתבסס על תקציב תוספתי של כ־350-400 מיליארד שקל במתווה רב שנתי שעליו הכריז בסוף השנה שעברה ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדובר בסכומים שאמורים להתווסף לבסיס תקציב הביטחון במהלך תקופה של יותר מעשור, החל מ־2027 וזאת בין השאר כדי לגשר על צמצומו האפשרי של הסיוע הביטחוני השנתי שמעמיד הממשל האמריקאי לישראל בהיקף של כ־3.8 מיליארד דולר ואמור להסתיים בסוף 2028.
במתווה המסתמן שיתחיל ב־2029 הרכיב של כסף אמריקאי מזומן שיממן את ההתחמשות הישראלית צפוי להצטמצם בהדרגה, ולהתמקד בשיתופי פעולה תעשייתיים ומחקריים בין התעשיות בשתי המדינות. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ סולד מחלוקת המיליארדים של משלמי המיסים שלו בכל העולם ונתניהו, כמי שמנסה ליישר קו עם הבית הלבן טוען שבשלה העת לגמילתה של ישראל מהסיוע של ארה"ב.
צוות בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם החל באחרונה לדון עם הממשל האמריקאי על פרטי המתווה החדש, הסכמות לפי שעה אין אך מחשבות בתוך מערכת הביטחון אודות עיתוי תחילת הגמילה המדוברת יש ויש. "בראייה ארוכת טווח אין ספק שישראל צריכה להיגמל מהסיוע הביטחוני והיא מסוגלת ויודעת לעמוד על רגליה לבד, אבל דווקא עכשיו?", תהה בסוף השבוע בכיר לשעבר בחיל האוויר. המצב הנגזר של כל אלה, כך מסתמן, הוא שבעשור הקרוב חלק ניכר מכספי הסיוע האמריקאי כבר לא יזרום לישראל כבעבר וגם התוכנית לתוספת מאות המיליארדים לתקציב הביטחון, שעל בסיסה צה"ל החל לתכנן רכש לטווח הארוך, מוטלת בספק גדול.
לפני כחודש נתניהו זימן אליו את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בניסיון לקבל את הסכמתו לפתוח את תקציב המדינה בתקופת בחירות, כך שמערכת הביטחון תקבל הרשאה להתחייב על בסיס התקציב התוספתי העתידי ותוכל לשחרר הזמנות בהולות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. לפיד התנה את תמיכתו בהפסקת זרם הכספים הקואליציוניים לחרדים והפגישה הסתיימה בלי תוצאות.
"שמענו באוזנינו את רה"מ מדבר על זה"
"במשך כמעט שנה שלמה חשבנו שהכסף הזה אוטוטו מגיע", סיפר בתסכול קצין בכיר. "הרי שמענו באוזנינו את רה"מ מדבר על זה, דוחק בשר האוצר לקדם את הנושא ופתאום כלום ושום דבר. כמו בג'ודו, הרגשתי שעושים לנו איפון. רק שאת האיפון הזה עשתה לנו מדינת ישראל בעצמה. שום דבר בתהליך קבלת ההחלטות שקורה כאן לא מתכתב עם התוכניות של מערכת הביטחון שפניה לעשור עצים ברכש של חימושים ומערכות לחימה מרכזיות שהיא זקוקה להם בעקבות המלחמה ובמסגרת ההיערכות למערכות הבאות. בעוד כשבועיים ייערכו בארץ הבחירות, בתחילת נובמבר ייערכו בחירות האמצע בארה"ב ואנחנו תקועים במבוי סתום שלא ידענו כמותו וזה מסוכן.
"במקרה הטוב, תקציבים להאצת הרכש יתקבלו רק בעוד כחצי שנה, כשכל העולם נמצא במרוץ חימוש שמעלה את המחירים ובעיקר מעכב לוחות זמנים לאספקות. כל זאת בזמן שהאיראנים מאיצים את קצב ייצור הטילים שלהם ונערכים לשעת כושר כדי להכות בנו". גורמים במשרד האוצר גלגלו בסוף השבוע את האחריות לתסבוכת בעסקת מסוקי האפאצ'י לפתחה של מערכת הביטחון. שם טענו כי ועדת השרים להצטיידות אישרה אותה על פי מתווה שהציגה לה מערכת הביטחון, אלא שהיא עצמה שינתה אותו בניגוד להתחייבויותיה ובניגוד למגבלות התקציב.
בינתיים, מחלוקת שהחלה בשאלה על אופן מימון רכש מסוקי הקרב כבר הופכת לוויכוח עקרוני על עצם נחיצותם, כשבכירים באוצר מערערים על תפיסת ההפעלה של חיל האוויר. "שמענו לא מעט גורמים מקצועיים שסבורים שתם עידן מסוקי הקרב", אמר לכלכליסט בכיר באוצר שסירב לנקוב בשמם של אותם הגורמים.
לדבריו, "מערכת הביטחון רוצה מסוקים יקרים, מאוישים, שישמשו אותה עוד שנים ארוכות קדימה בזמן ששדה הקרב כבר השתנה ומתאפיין בפעילות מתרחבת של רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים שמסוגלים לעשות את אותה עבודה בהרבה פחות כסף. הצבא ומשרד הביטחון בוחרים בדרך היקרה ביותר כדי להשיג את התכליות המבצעיות שהם רוצים ולא ברור לנו כמה הם אתגרו את עצמם במחשבה מחוץ לקופסה". קצינים בכירים טענו בתגובה כי להחלטה על רכש המסוקים קדמה עבודת מטה סדורה. "זו לא הפעם הראשונה שהאוצר מנסה לשלוט על מערכת הביטחון באמצעות זרם התקציבים", אמר בכיר ביטחוני. "מוטב שהוא יעשה את מלאכתו ויעמיד תקציבים למלחמה ממושכת, ושייתן למערכת הביטחון לעשות את תפקידה ולקבל את החלטותיה המקצועיות".
