ריאיון
הגוף עם החשיפה הגבוהה לשבבים: "מתי קונים? כשיש פאניקה"
בית ההשקעות אנליסט החזיק בסוף יוני כ־1.1 מיליארד שקל בקרן סל העוקבת אחר מניות השבבים, יותר מכל מוסדי ישראלי אחר שנבדק. למרות המפולת בענף, מנהל ההשקעות הראשי ערן גולדרינג רואה בירידות הזדמנות להגדיל בזהירות את החשיפה לטכנולוגיה
הנפילות החדות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט, ובמיוחד בענף השבבים, מעמידות למבחן את אסטרטגיית ההשקעות של הגופים המוסדיים הישראליים, שהגדילו בשנים האחרונות את החשיפה לחברות שנהנו ממהפכת הבינה המלאכותית. ביום שישי האחרון החריפו הירידות, כשמדד נאסד"ק צנח ב־5.3% והשלים ירידה שבועית של כ־10%. מניות השבבים ספגו מכה קשה במיוחד, וקרן הסל SOXX איבדה כ־10.5% ביום מסחר אחד.
- לכל הכתבות על הקריסה בוול סטריט לחצו כאן
בדיקת כלכליסט הראתה חשיפה של יותר מ-30 מיליארד שקל לחברות שבבים של המוסדיים הישראליים. אחד הגופים המוסדיים בעלי החשיפה הבולטת לענף השבבים הוא בית ההשקעות אנליסט. לפי נתוני סוף יוני 2026, אנליסט החזיק בקרן הסל SOXX, העוקבת אחר מניות השבבים, בהיקף של כ־1.1 מיליארד שקל. מדובר בהחזקה הגדולה ביותר בקרן זו מבין הגופים המוסדיים שנבדקו, לעומת כ־868 מיליון שקל בהראל גמל ופנסיה וכ־304 מיליון שקל במור גמל ופנסיה.
הנתון בולט במיוחד בהתחשב בהיקף הנכסים שמנהל אנליסט, הקטן משמעותית מזה של קבוצות הביטוח הגדולות. בסוף יוני ניהל בית ההשקעות נכסי גמל בהיקף של כ־91.1 מיליארד שקל, כך שההשקעה בקרן השבבים לבדה היוותה כ־1.2% מסך נכסי הגמל שניהל. זאת, עוד לפני חשיפות נוספות לענף באמצעות החזקה ישירה במניות או במכשירי השקעה אחרים.
דווקא על רקע הירידות החדות, ערן גולדרינג, משנה למנכ"ל אנליסט ומנהל השקעות ראשי בחברת הגמל של בית ההשקעות, סבור כי נוצרה אפשרות להגדיל בזהירות את החשיפה לטכנולוגיה.
מה מסביר את עוצמת הירידות בשווקים?
"יש קריאות להשלמת ביטחונות (Margin Calls), מכונות מסחר וקרנות ממונפות שצריכות לסגור חשיפה מיידית. כשיש טרייד צפוף ומתחילות ירידות, זה הופך לגלגל שמזין את עצמו. זה מזכיר בעוצמות את הקורונה ואת תקופת המכסים".
מה הופך את הירידות להזדמנות?
"מה שמעניין הוא הכיווץ החריג במכפילים. השוק בעצם אומר שהוא לא מאמין לתחזיות הרווח של האנליסטים. יש שתי אפשרויות: או שהאנליסטים צודקים והשוק טועה, ואז הדברים יסתדרו בהמשך, או שנתחיל לראות הורדות בתחזיות הרווח. בינתיים, כשמסתכלים על הנתונים של FactSet, התחזיות לא השתנו משמעותית".
עד כמה התמחור של חברות הטכנולוגיה חריג?
"סקטור הטכנולוגיה היה תמיד בין היקרים בשוק. היום המכפיל העתידי שלו הוא 16.3, לעומת ממוצע של 25.4 בחמש השנים האחרונות ו־23.1 בעשר השנים האחרונות. הוא כבר לא בקצה העליון של הסקטורים מבחינת תמחור אלא במרכז הטבלה. לעומת זאת, סקטורים אחרים נסחרים קרוב למכפילים ההיסטוריים שלהם. הכסף זורם אליהם".
אז מה אתה עושה כמנהל השקעות מוסדי? מגדר את החשיפה או דווקא מגדיל אותה?
"זה הכיוון. מתי קונים? כשיש פאניקה. לא קרה כלום, אז אפשר טיפה להסיט השקעות מסקטורים אחרים לטכנולוגיה. הכל כמובן תוך ניהול סיכונים. אתה יכול גם לטעות, ואז יהיו השלכות קשות. לכן עובדים בשוליים, לא עושים שינויים דרמטיים בתיק".
אבל אולי השוק מזהה משהו שהאנליסטים עדיין לא רואים?
"אין לך ברירה, השוק הוא עולם של אי־ודאות. מה שוודאי הוא שהמחירים ירדו מאוד. צריך גם לשים את הדברים בפרספקטיבה: הנאסד"ק 100 כמעט הגיע לירידה של 20%, והמדדים האחרים ירדו ביותר מ־10%, אבל זו עדיין לא המפולת של 2008. בסך הכל איפסנו את התשואות מתחילת השנה. מה שיוצא דופן הוא שהשוק לא מאמין לתחזיות הרווח, למרות שרוב החברות האלה מרוויחות המון. אלה לא חברות האינטרנט של שנת 2000".
אולי יש בעיות אמיתיות שמסתתרות מאחורי הדוחות?
"זו אפשרות. בגלל הלחץ האדיר בוול סטריט להציג צמיחה, אני חושש שיתגלו פה ושם עיגולי פינות או בעיות חשבונאיות. אבל כשמסתכלים על חברות כמו אנבידיה, מדובר בחברות מאוד רווחיות. המחירים שבהם היא נסחרת פשוט לא מתאימים למה שאתה רואה בתוצאות שלה".





























