הפסיקה שתעלה עשרות אלפי שקלים למשפחה: העליון והאוצר גלגלו את ירידת הערך לבעלי הדירות

משרד הבינוי מקדם כבר שלוש שנים תוכנית לבניית כ־1,400 דירות על שטח חקלאי בדרום מערב היישוב קדימה בשרון. מבחינת המועצה המקומית, בת 20 אלף התושבים, מדובר בתוכנית ענק שתשנה את פניה. תושבים שביתם גובל בתוכנית החדשה, הכוללת גם כביש ראשי, פתחו בשנה האחרונה במאבק משפטי מחשש לפגיעה בערך בתיהם, ותקוותם היא כי לכל הפחות יוכלו לתבוע פיצויים. אלא שרפורמה ענקית בתחום הפיצויים שמקדמים משרד האוצר ומשרד המשפטים תמנע אפשרות תביעה מסוג זה.

כפי שנחשף שלשום באתר "כלכליסט", תיקון לפרק הכלכלי של חוק התכנון והבנייה (תיקון 103), שמשרד המשפטים מבקש לקדם כבר למעלה מעשור, וכעת מקודם במרץ, מבטל כמעט לחלוטין את האפשרות לתבוע פיצויים במקרים כאלה. על פי התזכיר המקורי לתיקון, "הזכות לפיצוי בשל פגיעה תכנונית עקיפה תקום רק אם ממועד תחילתה של התוכנית הקודמת ועד למועד תחילתה של התוכנית הפוגעת חלפו פחות משמונה שנים. תקופת זמן זו משקפת את הקצב הסביר והרצוי של שינוי תכנוני". בדברי ההסבר לחוק החדש נכתב כי המצב כיום מקנה לבעל נכס הבטחה כי המגרש השכן לא יפותח לעולם. התזכיר לתיקון מבוסס על הצעת חוק שכבר הוכנה לפני שנים על ידי עו"ד שרית דנה, לשעבר משנה ליועמ"ש, בסיוע עו"ד שלום זינגר, שהיום הם שותפים באותו משרד.

במקרים כמו השכונה החדשה בקדימה, שבהן מאושרת תוכנית בנייה על קרקע חקלאית, לא תהיה עילה לתביעת פיצויים, שכן עברו כבר עשורים מאז הוחלט על הגדרת הקרקע כחקלאית, ולפי התיקון המתגבש, פרק זמן של יותר משמונה שנים מבטל עילה לתביעת פיצויים במקרה של שינוי ייעוד הקרקע. 

קדימה צורן צילום: עמית שעל

במקביל קבינט הדיור מקדם תיקון לחוק שיאפשר לוועדות מקומיות לדרוש מיזמי נדל"ן כתבי שיפוי במקרה של תביעות פיצויים. בעניין זה אומרת עו"ד ענת בירן, לשעבר יו"ר ועדת פסיקה וערר בענייני פיצויים: "אם הרפורמה תאושר, היא תעקר את הצורך בכתבי שיפוי".

חוק התכנון והבנייה מאפשר לתבוע את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעקבות תוכנית שהיא אישרה וגרמה לירידת ערך של נכס קיים, ובשנים האחרונות נהגו רשויות מקומיות לדרוש מיזמים כתבי שיפוי, כלומר התחייבות לתשלום הפיצוי במקרה שתושב יזכה בתביעה על ירידת ערך. אלא שבית המשפט העליון קבע לפני שבועיים כי אין לעריות סמכות לדרוש זאת מהיזמים. בתגובה לכך פורום 15 הערים הפיץ מכתב לראשי הערים ובו המליץ לבחון מחדש היתרי בנייה. שר האוצר חשש מבלימת מאמצי הבנייה, וביקש את אישור קבינט הדיור להכין תזכיר לתיקון החוק.

בתוכנית המקורית שקידמה עו"ד דנה התיקון לפרק הזה היה צריך להיות חלק מהרפורמה בחוק התכנון והבנייה שאושרה ב־2014. בעקבות לחץ שהפעילה ראשת מנהל התכנון בינת שוורץ על שר הפנים דאז גדעון סער, קודמה הרפורמה (שזכתה לכינוי רפורמת הפרגולות) ללא הפרק הכלכלי.

עם מינויו של משה כחלון לשר אוצר, ניסו משרד המשפטים ופורום 15 הערים העצמאיות לקדם שוב את הרפורמה, אך ללא הצלחה. אלא שפסק דין של בית המשפט העליון מלפני שבועיים, שקבע כי רשויות מקומיות לא יכולות לדרוש מיזמים לממן תשלומי פיצויים בעקבות תביעות על ירידת ערך — דרבן את קבינט הדיור להניע מחדש את הרפורמה.

עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במשרד שוב ושות', טוען: "לא צודק להגביל את פרק הזמן". לדבריו, בתי המשפט בשנים האחרונות צמצמו מאוד את האפשרות לתבוע פיצויים כי "קשה להוכיח שנגרם נזק". עו"ד שוקי דיאמנט מסכים שבחוק יש כבר איזונים מספקים, ו"ביטול האפשרות לתבוע פיצויים היא פגיעה חמורה בזכות קניינית".