תל אביב מקדמת מוזיאון להישגי העם היהודי בסמוך לנמל

עיריית תל אביב הגיעה להסדר עקרונות עם קרן אספר הפילנתרופית שתקים את המוזיאון להישגי העם היהודי בקרקע בשטח 22 דונם שכיום עומד בה בית הלוויות העירוני הנטוש, בצמוד למסוף האוטובוסים ברדינג. ההסכם שנחתם ב־2015 נתן לקרן שלוש שנים לגייס את מלוא המימון לפרויקט, המוערך בכ־250–350 מיליון דולר ואולי אף למעלה מכך. ההסכם והתוכנית לא פורסמו עד כה בתקשורת הישראלית, אולם לאחרונה דיווחה העיתונאית דניאל ברין ב“ג’ואיש ג’ורנל” האמריקאי על אירוע גיוס תרומות לטובת הפרויקט.

התוכנית הובאה ב־2014 לאישורה של הנהלת עיריית תל אביב ובאוגוסט 2015 אושרה פה אחד במועצת עיריית תל אביב, אולם טרם הופקדה להתנגדויות בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. גורמים בעירייה הסבירו שבשטח שבו שוכן בית הלוויות הנטוש יש אי־סדר תכנוני, כשכיום שוכנים בו בצורה מאוד לא מאורגנת מסוף האוטובוסים, בית הלוויות, חניון רחב ושטחים ירוקים (שמשמשים בעיקר למדורות ל”ג בעומר). במסגרת ההכנה לפינוי שדה דב השוכן מצפון, נדרשת העירייה לארגן את תא השטח ששטחו הכולל 38 דונם.

היסטוריה שנגמרת בחיוך

לפי הפרסום של ברין, קרן אספר (The Asper Foundation) פנתה לחברת הייעוץ מקינזי־ישראל לשם ביצוע בדיקת היתכנות, ודו”ח החברה ציין שבתל אביב לא קיים מרכז תרבותי־אמנותי או מבנה אדריכלי ייחודי שהם אתר של “ביקור חובה” בשוק התיירות העולמי — בהשוואה למשל למוזיאון גוגנהיים בבילבאו. המוזיאון נחשב לאירוע יוצא דופן, כשהצליח כמעט לבדו להציב את העיר הקטנה בצפון ספרד בחזית מפת התיירות העולמית והפך אותה למוקד תיירותי.

קרן אספר הוקמה בשנות השבעים על ידי איל התקשורת הקנדי ישראל (איזי) אספר. היא מנוהלת כיום על ידי ילדיו גייל ודייוויד אספר ומסגרת פעולותיה היא תרמה למרכז מורשת בגין, האוניברסיטה העברית ומוזיאון יד ושם בירושלים ולמרכז הבינתחומי בהרצליה. לתכנון המוזיאון בתל אביב החלה הקרן במגעים לגיוסו של אדריכל הצמרת היהודי־אמריקאי פרנק גרי, מי שתכנן את המוזיאון בבילבאו ונחשב לאחד החלוצים בעולם ביצירת מבנים בעלי צורות חדשניות והמפכניות. בעבר הוזמן גרי לתכנן את מוזיאון הסובלנות הנבנה כיום ברחוב הלל בירושלים, אולם פרש בשל מחלוקות פוליטיות ותכנוניות.

בפרסום לפני שבועיים, ברין אף דיווחה שגרי נידב את הסטודיו שלו בווניס, קליפורניה, לערב גיוס תרומות לפרויקט שאליו הגיעו יותר ממאה נדבנים יהודים. "ילדים יהודים גדלים על סיפורי השואה. הם צריכים גם מקום שבו הם יוכלו לחייך ולהרגיש טוב עם עצם היותם יהודים", הסבירה גייל אספר, שתרמה 30 מיליון דולר. המוזיאון יתמקד בתרומת העם היהודי לאנושות במדעים ואמנות ויציג את פועלם של אישים כמו אלברט איינשטיין וסטיבן שפילברג. “המוזיאון יציג את הסופרסטארים היהודים והוא יהיה יצירת אמנות”, אמרה עורכת הדין פטרישיה גלזר.

בית הלוויות במסוף רדינג. "המוזיאון יציג את הסופר־סטארים היהודים ויהיה יצירת אמנות" צילום: עמית שעל

מה עם קו המתח

בהצבעה בעירייה לא נרשמה כל התנגדות לתוכנית, אך לא נשקלו לעומקם שימושים אחרים לקרקע. השטח שעליו יקום המוזיאון מיועד לשימוש ציבורי (“קרקע חומה” בז’רגון התכנוני) ועשויה להתאים לבתי ספר, גני ילדים, מועדוני יום לקשישים ומוסדות ציבוריים אחרים. השטח עשוי להיות עתודה לשכונת הענק שתקום במקום שדה דב (תוכנית 3700) להקמת מבנים כמו מתנ”סים ומרפאות.

"היוזמה מבורכת, אך ההחלטה להקים את המוזיאון דווקא שם — תמוהה”, אמר ל”כלכליסט” אדריכל עילם טייכר מעמותת ירוק וגם בטון, שהובילה את המאבק להקמת גינה בשכונת קריית ספר. “ב־2001 משטרת דיזנגוף היתה אמורה לעבור לבית הלוויות ולשלם שכירות לעירייה, אולם חולדאי מנע זאת כשהסביר שבמקום עוברים קווי מתח גבוה ולכן העירייה לא מאכלסת את בית הלוויות".

שאלה אחרת היא האם יש צורך במוזיאון נוסף למורשת העם היהודי, כאשר בית התפוצות שנמצא בתנופת התחדשות בשנים האחרונות נמצא במרחק חמש דקות נסיעה באוניברסיטת תל אביב. בעירייה הסבירו כי בית התפוצות חשוב לעיר, אולם להקמת מוזיאון בעיצובו של גרי יש משמעות בחיזוק מעמדה העולמי של תל אביב.

מעיריית תל אביב נמסר: “בשלב זה הקמת המוזיאון להישגי העם היהודי על ידי קרן אספר היא בגדר תוכנית בלבד. אין עדיין לוח זמנים מוגדר וגם לא צפי להצגת התכנית לוועדה המקומית. בין ההצעות השונות, נבחנת גם אופציה לשיתוף פעולה עם בית התפוצות”.

פרנק גרי על רקע מוזיאון גוגנהיים שתכנן בבילבאו. אדריכלות שהציבה עיר קטנה בחזית ענף התיירות העולמי צילומים: בלומברג, Zabulon Laurent/ABACA