• תפריט
חדשות נדל"ן

זריקת מרץ לבנייה: המדינה תקל בהיתרי כניסה לפלסטינים

ועדה בין־משרדית צפויה להמליץ על שינוי דרמטי בתחום: מתן היתרים אישיים לעובדים, במקום על שם המעסיקים, שינתק את התלות בין הצדדים ויקל על מעבר עובדים בין חברות. זאת במטרה לשחרר חסמי גיוס בענף הבנייה, שנשען ברובו על פלסטינים

אמיתי גזית 06:5820.07.16

שיטת ההעסקה של עובדים פלסטיניים בענף הבניין עומדת לעבור שינוי דרמטי, כך נודע ל"כלכליסט". ועדה בין־משרדית בראשות ראש אגף תקציבים באוצר אמיר לוי צפויה להמליץ כי העובדים יבקשו מתן היתר עבודה מהמנהל האזרחי, במקום המצב כיום שבו המעסיקים מבקשים את ההיתר, שרשום על שמם. משמעות המהלך היא שהעובד לא יהיה כבול עוד למעסיק, ויוכל לעבור ללא מגבלה בין חברות.

 

הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה הסופיות בתוך חודש, שנועדות, בין היתר, לסייע למצוקת כוח האדם בענף הבנייה, הנשען כיום על עובדים מהרשות הפלסטינית ומתקשה לגייס עובדים מסין. במקביל לעבודת הוועדה הקצתה הממשלה 300 מליון שקל למשרד הביטחון לפני כשלושה חודשים כדי לשפר את מעברי הגבול.

 

 

שיטת ההעסקה הנוכחית קיימת משנות השבעים, כלומר מאז שפלסטינים החלו לעבוד בישראל, ונוצרה כדי לפקח על כניסתם ומקום הימצאותם. עם זאת, היא מלאה בחסרונות, ובראשם היכולת המוגבלת מאד של עובד לעבור מעסיק, מה שמאפשר פגיעה בתנאי העסקתו.

 

שנית, קיימת תופעה של דמי תיווך שגובים קבלני כוח אדם. עמותת קו לעובד מצאה כי במקרים מסוימים העובדים נדרשים לשלם 1,500–2,500 שקל בחודש למתווכים. יש גורמים המקבלים היתרים עבור עובדים, אך בפועל לא מעסיקים אותם, אלא מוכרים אותם לקבלן אחר, כך שגם הפיקוח על מקום עבודתם של הפלסטינים לוקה בחסר.

 

בוועדה, שהוקמה במרץ, חברים ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי, והמנכ"לים של משרדי הבינוי והשיכון, הכלכלה, הביטחון, המשפטים והמשרד לביטחון פנים, ונציגים מטעם רשות האוכלוסין ובנק ישראל. על פי ההמלצות שגיבשו, ומבוססות בחלקן על המלצות העמותה, עובד יקבל היתר לעסוק בענף הבניה, ללא תלות במעסיקו, והמגבלה היחידה תהיה מכסה ענפית שתקבע הממשלה (שעומדת כיום על 52 אלף). כל עוד העובד עומד בקריטריונים, יינתן לו היתר. הממשלה גם נוטה לאשר הגדלה של המכסה, בכל פעם שהיא מתמלאת, בשל הערכות במערכת הביטחון כי זהו המנגנון היעיל ביותר להפחתת המוטיבציה לפיגועים.

 

קושי נוסף שיש היום הוא הפרוצדורה המסורבלת להקצאת עובדים. כיום קבלנים הזקוקים לידיים נוספות פונים לרשות האוכלוסין, שמקצה להם מדי חודש כוח האדם על פי נוסחה מסובכת. על פי ההמלצות המסתמנות, קבלני הבניין יוכלו להעסיק עובדים פלסטינים בעלי היתר עבודה ללא כל הגבלה.

 

הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי הממונה על התקציבים באוצר אמיר לוי צילום: נמרוד גליקמן

 

הוועדה מגבשת גם פתרון לבעיה נוספת שמטרידה את הקבלנים, והיא ריבוי תביעות על פגיעה בתנאים סוציאליים. כיום הקבלן משלם לעובד ישירות את השכר נטו המגיע לו, ואת ההפרשות הסוציאליות הוא מעביר לרשות ההגירה והאוכלוסין שמפקידה אותן כנדרש, למשל בקופת הפנסיה של העובד. הבעיה היא שכך אף אחד לא יודע מה היה השכר האמיתי ששולם לעובד, וגם קבלנים שמשלמים כדין מתקשים להוכיח זאת. לכן, הוועדה שוקלת להמליץ שהמשכורת ברוטו, כולל כל הניכויים וההפרשות הסוציאליות, תשולם על ידי הקבלן לרשות ההגירה והאוכלוסין והיא זו שתפקיד את המשכורת בחשבונו של העובד.

 

תשלום שכר ישירות מהמעסיק לעובד, כנהוג במשק, אינו אפשרי, שכן בהסכמי פריז, שנחתמו ב־1994 בין ישראל לרשות הפלסטינית, נקבע כי רשויות המדינה יפקחו על השכר, כדי לפקח כי זכויות העובדים נשמרות.

 

עוד שוקלת הוועדה להמליץ להקים אתר שישמש למיון עובדים, ופלסטינים שיבקשו לעבוד בבניין, יידרשו לעבור בחינות להוכחת כישוריהם. כמו כן נשקלת האפשרות לממן לפונים קורס הכשרה בן שבועיים, ומי שיסיימו בהצלחה יוכל גם כן לעבוד בישראל.  

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות