עתירה נגד משרד הבינוי: לחשוף חלוקה לגושי בנייה

למי שייך מידע שיוצר גוף ממשלתי על חשבון משלם המסים? הדעת נותנת שלכלל אזרחי המדינה, ששילמו עליו וזכאים לגישה חופשית אליו על מנת לעשות בו כרצונם. מנגד, יש גופי ממשלה שסבורים שהמידע המדובר הוא שלהם, ושמדובר במוצר שאותו הם יכולים למכור כרצונם.

סוגיה זו עומדת במרכזה של עתירה שהגישה הסדנא לידע ציבורי נגד המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), יחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון, בדרישה לקבל גישה חופשית ובלתי-מוגבלת למידע גיאוגרפי שיוצר ואוסוף המרכז.

אחד הפרויקטים שמפעילה הסדנא הוא אתר תב"ע פתוחה, שמאפשר לאזרחים לצפות בתוכניות בנייה שאושרו או שנמצאות בתהליכי אישור על גבי מפה, ובהתאם לחלוקת הגושים העירונית. כיום מכיל האתר מידע על 16 ערים ורשויות בלבד, ולפני כמה חודשים החלו לעבוד על הרחבתו לכלל הרשויות בישראל.

שר השיכון והבינוי, יואב גלנט	צילום: שאול גולן

לצורך כך, פנו בסדנא למפ"י על מנת לקבל את מידע המיפוי המלא של גושי הבנייה בישראל, שכולל את מיקומיהם וגבולותיהם. באמצעות הצלבת המידע עם נתונים ממשרד הפנים על מנת לאפשר בין השאר להציג על גבי מפה את תוכניות הבנייה לפי חלוקת הגושים ולהקל בכך על אזרחים שמעוניינם לאתר תוכניות.

המידע שמבקשת הסדנא שמוחזק ומעודכן על ידי מפ"י כדבר שבשגרה, ולא נדרש להכנה מיוחדת לצורך העברתו. למעשה, המרכז מוכר את המידע כמוצר בעלות של125 שקל לגוש. עם 15 אלף גושים, עלות הקובץ המלא עומדת על 1.875 מיליון שקל.

הסדנא היא עמותה עצמאית עם תקציב מוגבל, ולכן במאי שעבר פנתה על מנת לקבל את המידע המבוקש לפי חוק חופש המידע. בדצמבר, אחרי שורה ארוכה של דחיות וטרטורים, ענתה מפ"י שהיא מסכימה להעביר את המידע המבוקש ללא תשלום, בכפוף לתנאים מסוימים ולפנים משורת הדין.

תנאים אלו כללו בקשה לחתום על הסכם רישיון שימוש, שאוסר להרחיב את השימושים במידע שהתקבל ללא אישור מראש, אוסר להעביר את המידע לגופים אחרים ומבקש מהסדנא להצהיר שמפ"י מחזיקה בזכויות היוצרים של המידע. בסדנא התכוונו להשתמש במידע שיועבר לא רק לצורך פרויקט תב"ע פתוחה, אלא גם תכננו להעמידו לרשות הציבור כך שכל אדם יוכל להוריד את המידע הגולמי ולעשות בו שימוש. לפיכך, דחו בסדנא את התנאים של מפ"י ועתרו נגד המרכז לבית המשפט לעניינים מנהליים.

"חלק מהתנאים שמציבה מפ"י כתנאי למסירת המידע אינם כדין", נכתב בעתירה, שהגיש עו”ד יונתן ברמן. "לכל אדם זכות לגישה לקובץ ולכן לא ניתן להתנות את מסירת המידע בהתחייבות שלא להעבירו לאיש או לא לעשות בו כל שימוש שלא במסגרת אתר תב"ע פתוחה ולמפ"י אין זכויות יוצרים בקובץ... חוק זכות יוצרים מקנה זכות יוצרים ב'יצירה מקורית', ובכל מקרה שולל את קיומה של זכות יוצרים על 'עובדה או נתון'. הקובץ המבוקש אינו יצירה, אינו מקורי, ואף אם היה 'יצירה מקורית' לא הייתה מתקיימת בו זכות יוצרים נוכח העובדה שאין הוא אלא קובץ של נתונים ועובדות".

בעתירתה מבקשת הסדנא מבית המשפט להורות למפ"י למסור את המידע המבוקש ללא התנאים המקדימים שהציב המרכז. “מדובר במידע ציבורי ששייך לציבור, יש לו ערך רב לציבור וצריך לשחרר אותו לציבור", אמרה ל"כלכליסט" מנכ"לית הסדנא לידע ציבורי, שבי קורזן. "מפ"י טוענים שיש להם זכויות יוצרים, מה שלא נכון, והם גם התחילו בפרקטיקה של מכירת המידע, כאשר לא ברור מכוח מה הם עושים זאת. במשך שבעה חודשים של התכתבות אתנו הם מעולם לא

השיבו לשאלה מכוח מה הם מוכרים את המידע. יש כאן רשות מנהלית שנוהגת כמו תגרן בשוק. המידע צריך להיות בחינם לכולם, לא רק לסדנא לידע ציבורי ששלחה מכתב מעו"ד. אם לנו זה מגיע, זה מגיע לכולם”.

ממפ"י נמסר בתגובה: “הטענות אינן מדויקות, וזאת בלשון המעטה. המידע שהסדנא עותרים לקבלתו מפורסם, לציבור הרחב, ע"י מפ"י בחינם, מזה זמן רב באתר המפות הממשלתי. מפ"י הסכים להעביר את המידע בתנאי שימוש רלבנטיים והכרחיים שהסדנה, מטעמיה היא, ואולי מתוך רצון להגיע לכותרות, מצאה לנכון לדחות. מפ"י דוחה על הסף את הטענה שאין לו זכויות יוצרים במידע שכן הוא יוצר המידע ואחראי לנכונותו”.

קורזן דחתה חלק מטענות מפ"י. "העובדה שיש באתר מפה מוגבלת שניתן לעשות רק בה שימוש אינה אומרת שהמידע פתוח", היא אמרה. "מתנדבי הסדנא לידע ציבורי לא מבקשים את המפה של מפ"י אלא את הנתונים עצמם על מנת שיוכלו להעשיר אותם ולהשביח אותם. האמירה של מפ"י לפיה המידע כבר פתוח מטעה ואינה אמת. המידע מוצג בצורה שלא ניתן לעשות עימו דבר. אם המידע פתוח תנו אותו בקבצי המקור והרשו לנו ולמפתחים אחרים לעשות בו שימוש חופשי".