• תפריט
חדשות נדל"ן

המלחמה בפילים הלבנים: הארנונה מגיעה לנכסים הנטושים

בעוד חודש וחצי יוכלו רשויות מקומיות בישראל לגבות ארנונה מבעלי נכסים נטושים והרוסים, לראשונה זה 50 שנה. הבעיה היא שהגבייה תהיה מינימלית ותיפסק ב־2020

דותן לוי 22:0019.11.15

אחרי חמישים שנה שבהן קיבלו בעלי נכסים נטושים את תמיכת המדינה ולא שילמו עליהם ארנונה, עתיד המצב להשתנות ב־1 בינואר 2016.

לפי פקודת העיריות שנכנסה לתוקף ב־1965, רשויות מקומיות אינן יכולות לגבות ארנונה על מבנים שאינם ראויים לשימוש נכנס לתוקף בתחילת 2013 קבע כי מ־2016, כלומר בעוד חודש וחצי, יוכלו הרשויות לגבות ארנונה על המבנים במשך 5 שנים, ולאחריהן יחודש הפטור. על פי הערכות שבוצעו ב־2013, בתל אביב קיימים מבנים נטושים המשתרעים על פני לפחות 600 אלף מ"ר, ובירושלים יש לפחות 400 אלף מ"ר כאלה. היקף הפטור בירושלים בלבד מוערך ב־33 מיליון שקל.

 

תמריץ להזנחה

 

אחת הבעיות המרכזיות בחוק היא שהפטור ניתן לפי מצב הנכס, ולכן בעלי נכסים רבים קיבלו למעשה תמריץ להזניח ואפילו להרע במזיד את מצבם של נכסים, כדי להימנע מתשלום ולהמשיך להחזיק בהם עד שתגיע הזדמנות טובה למכירתם.

 

בעיית המבנים ההרוסים והנטושים מאפיינת את רוב ערי הארץ. בחלק מהמקרים מדובר בפילים לבנים שמכערים את העיר במשך עשרות שנים, מסכנים את הציבור ויתרה על כך יכלו לשמש לטובת תעסוקה, מגורים או מלונאות. בין המפורסמים שבהם אפשר לציין את בניין הקזינו בחיפה (שרק עכשיו, אחרי הזנחה של עשרות שנים, מקודמת בו תוכנית להקמת מלון), מבנה הדולפינריום בתל אביב ועוד לא מעט מבני תעשייה המשתרעים לעתים על אלפי מ"ר. לצדם יש ברחבי הארץ גם לא מעט דירות שהוצאו מכלל שימוש, ובעליהן נמנעו מלשפץ או להרוס אותן.

 

אחת השאלות המרכזיות שעולות היא אם יעשה התיקון את העבודה וחוץ מהתמורה הכספית שתועבר לעירייה יצליח לגרום לבעלי נכסים נטושים להחזירם לשוק. הבעיה היא שהתיקון קובע כי החיוב ייעשה בתעריף המינימלי הקבוע בתקנות ההסדרים לפי השימוש האחרון שנעשה בנכס. לדברי עו"ד ירון נדם, שותף במשרד עו"ד צבי בן אליעזר ושות' העוסק במיסוי ומניציפלי, בלא מעט רשויות התעריפים הקבועים בצו הארנונה והתעריפים המינימליים בתקנות ההסדרים זהים, כך שאין משמעות להטבה, אך בערים שיש בהן הבדלים הם יכולים להיות עצומים ולפעול לטובתם של בעלי הנכסים. כך למשל, בארנונה למגורים קיים תעריף מינימום של 33 שקל למ"ר ותעריף מקסימום של כ־115 שקל למ"ר, בתעשייה מדובר ב־23 שקל למ"ר לעומת 159 שקל למ"ר, ובמשרדים מדובר ב־67 שקל למ"ר בתעריף המינימום, לעומת 370 שקל למ"ר בתעריף המקסימום.

 

בניין נטוש ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים בניין נטוש ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

 

מהנדס עיריית חיפה אריאל ווטרמן אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי למרות התעריף הנמוך בחלק מהמקרים מדובר בתיקון חשוב מעין כמוהו: "אני אומר את זה כמי שעוסק הרבה בהתחדשות עירונית. יש היום לא מעט בעלי נכסים עתירי ממון שלא מגיעים לטפל בנכסים שלהם וזה בעיקר מסר עבור אלה שלא אוהבים להוציא כספים. המשקולת הקטנה הזאת לפעמים תעשה את ההבדל עבור בעלי נכסים שחיכו שערך הנכס יעלה למשל".

 

ווטרמן מוסיף כי לא מדובר בכסף, ועיקר הציפייה בעירייה היא לטפל באותם מבנים שיצרו מפגעים במרכזי הערים. "נכס אחד הרוס או דירה נטושה בבניין יכולים להשפיע על הרחוב כולו או על כל הבניין, לכן התיקון הוא חשוב וחיכינו הרבה זמן כדי לראות אותו קורה", הוא אומר.

 

עם זאת קיים חשש שמאחר שתעריף הארנונה שיידרש נמוך יחסית, יעדיפו בעלי נכסים רבים לספוג אותה במשך חמש שנים בידיעה שלאחר מכן יחזור הפטור, או לחלופין פשוט יהרסו את הנכס וימשיכו להחזיק בקרקע ללא שימוש.

 

כבר יש יוזמה מחמירה

 

ח"כ רועי פולקמן ממפלגת כולנו הוא בין הסבורים שהתיקון הזמני לא ירתיע את בעלי הנכסים ולא ייצור את השינוי המתבקש. בימים אלה הוא מקדם חוק בנושא שמטרתו להחמיר עם בעלי הנכסים כך שלא ישארו בידם ברירות אלא להחזירם לשימוש. החוק מציע להתחיל את הגבייה מיד עם סיום הפטור ובתעריף ארנונה מלא, וכן שלא להגביל את הגבייה לחמש שנים כמו שקובע התיקון הנוכחי. "זה חוק שנולד בעידוד ירושלמי בגלל שהיקף הנכסים הנטושים שם גבוה מאוד. אני מבין שיש כמה סוגיות בנושא שנידרש להתייחס אליהן, כמו הפרדה בין בניין בתהליכי בנייה לבניין שהיה בשימוש וננטש, וכן ברור לנו שאין דין נכס נטוש בתל אביב כדין נכס נטוש בטבריה, אבל הכיוון ברור", אומר פולקמן.

 

  

8תגובות
בטל שלח
  • מי שמחזיק במפגע יש פתרון יותר פשוט בעל של נכס שהוא מפגע לאיזור על ידי הזנחה או נטישה יחוייב או לתקן או למכור את הנכס למי שחייב לתקנו תוך שנה! ולא..אז הנכס יעבור כבוד לבעלות המדינה והעיריה שסובלת מהמפגע. השאלה האם לחייב ארנונה או לא פחות משמעותית!
    אריה ולדמן, (22.11.15)
  • כחלון וצי הגמדים שלו הוכיחו שהם כפוליטיקאים קטנים ומאכזבים מאד עלאאק מר כחלון במתווה גז, יש מה לשפר שם, אבל עצם באמת ההימנעות שלי, וכשאני אמרתי את זה הייתי בטוח שאני כן יכול לגעת בזה....

    עלאאק כחלון אמרתי שמתווה הגז הזה יכול להיות יותר טוב.
    אבל זה מה שהוחלט.

    עלאאק כחלון אנחנו חלק ממערכת של שלטון תקין ומנהל תקין. לא אוכל להתערב בזה, זה לא יהיה נכון ולא יהיה חוקי.

    רועי פולקמן ממוקד בהכנסות לקופת המדינה מבעלי הנכסים אבל היה הכי ממוקד לאשר מתווה גז ולשכנע את כל סיעת כולנו בפקודה להצביע בעד המתווה הגז שאמור היה להכניס למדינה טריליוני שח אלמלא שר אוצר בישראאל לא היה נמנע לטפל בסןגיה כלכלית חשובה בהיסטוריית הכלכלה של ישראל.
    (21.11.15)
  • בעלי הנכסים פשוט יהרסו את הנכס וימשיכו להחזיק בקרקע ללא שימוש ורועי פולקמן ימשיך לקרקר..)) יש היום לא מעט בעלי נכסים עתירי ממון שלא מגיעים לטפל בנכסים שלהם וזה בעיקר מסר עבור אלה שלא אוהבים להוציא כספים ?.

    המשקולת הקטנה הזאת לפעמים תעשה את ההבדל עבור בעלי נכסים שחיכו שערך הנכס יעלה למשל ??

    דמגוגיה בשקל !!!

    בעלי הנכסים הרוויחו נומינלית על ערך הנכסים 340% בתוך 2 עשורים !!
    בעלי הנכסים פשוט יהרסו את הנכס וימשיכו להחזיק בקרקע ללא שימוש ומה ייעשה אז רועי פולקמן ?? )))

    בעלי הנכסים לא יירתעו מהטלת מיסים של כחלון ורועי פולקמן ... וזה ממש לא יגרושם להם למכור את הנכסים.

    בעלי הנכסים ישדרגו את הנכסים/ישקיעו וישווקו אותץם לשכירות במחירי השוק וימשיכו להרוויח מעווולה.

    כל מס שיוטל על נכס ולבעל הנכס בסופו של דבר מתורגם לכיס של "השוכר".

    כחלון ממוקד לסרס בעלי נדל"ן בישראל בכדי למלא את קופת המדינה ולהוזיל את הבירה בשקל על פני הוזלת מחירי הדירות ב-60% !!

    כחלון ממונה על ספסרות הקרקעות הממשיך להיות בישראל "כלי" בידי האוצר למילוי קופת המדינה שהרי אם לא היו מספסרים קרקעות דירה בבניה במודל מחיר למשתכן הייתה זולב ב-60% ממחיר אותה דירה בשוק החופשי.

    אז השרשויות יגבו ארנונה על המבנים במשך 5 שנים, ולאחריהן יחודש הפטור.

    הרי שקוף לשמרי שכחלון ממוקד למלא את קופת המדינה בכדי לפטם במסגרת הגועליזציה עלוקות ...
    על פי הערכות שבוצעו היקף הפטור בלבד מוערך ב־61 מיליון שקל.
    (21.11.15)
  • מיסוי צודק. אכן לא צריך להיות מינמלי וגם לא נדרשת תקופה מוגבלת למיסוי מי שמחזיק נכס עליו לשיפוצו ולהכשרתו או למכור אותו. לא יתכן שתשאר עזובה שמאפשרת מקלט לאוכלוסייה בעייתית באיזורי מגורים קונבציונליים או באזורי תעשיית מתפתחים. הללו פוגעים חד משמעית בערך הנכסים בסביבתם ובתחושת הביטחון של השוכנים שם.
    פםי, (20.11.15)
לכל התגובות