דרוש: יו"ר ועדת ערר עם ניגוד עניינים

ועדות הערר לתכנון ובנייה במחוזות תל אביב ומרכז זכו בשנה האחרונה לקיתונות של רותחין. הביקורת הוטחה בעיקר בשל עיכוב במינויים של יושבי ראש הוועדות, ואחר כך בגלל הסכמי ניגוד עניינים שעליהם חתמו יושבי הראש החדשים שמנעו מהם לעסוק בתיקים רבים. אלא של"כלכליסט" נודע כעת כי לוועדת האיתור הגיע גם מועמד בעל שיעור קומה, כישורים, רשימת ממליצים מכובדת ואף נטול ניגוד עניינים, שמינויו היה עשוי לשחרר מקצת הפקקים - אך מסיבה שאינה לגמרי ברורה היא החליטה לדחות אותו.

ועדות הערר לתכנון ובנייה נוסדו ב־1995 כדי להפחית את העומס על הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, שעד אז דנו בעררים. יושב ראש ועדה נבחר על ידי ועדת איתור שהיתה אמורה להעביר את המלצותיה לשר המשפטים ולשר הפנים בימים שבהם הוא היה אמון על מוסדות התכנון, אך כיום נמצאת הסמכות בידי שר האוצר.השרים מוסמכים לקבל או לדחות את המלצת הוועדה למינוי יושב הראש, שמכהן בתפקיד במשך 5 שנים.

ללא ניגודי עניינים

באוקטובר 2014 הסתיימה כהונתם של יושבי הראש בוועדות הערר של מחוז מרכז ותל אביב, אך רק בינואר האחרון מונתה עו"ד שרון מונטיפיורי גולן לראשות ועדת הערר במחוז מרכז, ובפברואר מונתה עו"ד הילה לבנה לוועדת ערר מחוז תל אביב. אלא שגם לאחר המינויים הן היו מנועות מלעסוק באחדים מהתיקים בגלל הסכמי ניגוד העניינים.

כך למשל מונטפיורי לא דנה בתיקי תמ"א 38 משום שבעלה, עו"ד בעצמו, הוא בעל חברה המקדמת פרויקטים של התחדשות עירונית. בה בעת ממלאת מקומה בתיקי תמ"א 38 עו"ד רונית אלפר אינה עוסקת בתיקים של עיריית פתח תקווה ורחובות, משום שייצגה אותן בעבר. על לבנה נאסר לעסוק בתיקים של עיריית תל אביב עד שפרש בעלה ממשרד השמאים שייצג את העירייה.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי שאלת ניגוד העניינים אינה עולה כלל בהליך האיתור, ודנים בה רק לאחר שכבר נבחר מועמד. בשל כך הליך הכנת חוזה העבודה והסכם ניגוד העניינים - שבמהלכו נבדקת ההיסטוריה התעסוקתית של המועמד הנבחר ובן או בת זוגו — אורכים זמן רב.

קייס נאסר. יתרון ברור על המתחרים צילום: אלעד גרשגורן

נראה כי לו היה בשיקולי הוועדה גם ניקוד לניגודי עניינים, היה לעו"ד קייס נאסר שהתמודד על התפקידים יתרון על מתחריו. אשתו מהנדסת תוכנה בחברת מחשבים מובילה ואינה עוסקת כלל בענייני תכנון ובנייה. לו עצמו משרד בחיפה, ו־90% מלקוחותיו ערבים. לנאסר תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית, תואר שני מאוניברסיטת תל אביב וכעת הוא משלים בה דוקטורט במשפטים בנושא מערכת התכנון והבנייה בישראל. על היותו ראוי לתפקיד הרם אין עוררין. עם הממליצים שצורפו לטופס המועמדות שלו נמנים עו"ד מיכל גלקין, יו"ר ועדת ערר מרכז הפורשת שעל תפקידה הוא התמודד; נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור; השופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה; פרופסור ישי בלנק, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ועוד רבים.

חברי ועדת האיתור שדחתה את מועמדותו היו מנכ"ל משרד הפנים אז ד"ר שוקי אמרני, היועץ המשפטי של משרד הפנים עו"ד יהודה זמרת והמשנה ליועץ המשפטי לממשל ארז קמיניץ. מתוך 79 עורכי דין שהגישו מועמדות, 19 ובהם גם נאסר זומנו לוועדה. הוועדה היתה להוטה לזרז את המינוי, להפחית את עומס התיקים שהצטבר ולהפחית את הביקורת שהוטחה על הליך המינוי. לדברי אמרני הסכים שר הפנים אז גדעון סער שהוועדה תבחר בעבורו מי ימונה לתפקיד, והוא יקבל את ההמלצה. עקב זאת, כאשר החליטה הוועדה על מינויין של מונטיפיורי ולבנה, לא הובאו לידיעת שר הפנים ושרת המשפטים ציפי לבני שמות של מועמדים אחרים, ולמעשה הם שימשו חותמת גומי להחלטת הוועדה.

משיחות עם גורמים הבקיאים בדיוני ועדת האיתור עולה כי אמרני רצה למנות את נאסר לאחד משני התפקידים הפנויים, ואילו קמיניץ וזמרת חששו כי יידרש לו זמן רב מדי להיכנס למים. עם זאת, משפטן מנוסה בתחום התכנון אמר ל"כלכליסט" בהקשר זה כי "זה נשמע תמוה. מדובר בבן אדם שמסוגל ללמוד תיק בתוך 24 שעות. כולם ידעו שיושבי ראש ועדות הערר מסיימים את תפקידם, אז בגלל המחדל שלכם תוותרו על משהו טוב? נניח שהיה לוקח לו שבועיים ללמוד את התפקיד, זה לא בפרופורציות של עיכוב של חצי שנה במינוי יושבי הראש".

"סיסמאות בלי מעשים"

בספטמבר 2014, סמוך למועד שבו התקבלו החלטות ועדת האיתור, ערך משרד המשפטים כנס לעידוד השתלבות משפטנים ערבים ברשות השופטת. היועמ"ש יהודה וינשטיין אמר אז כי "סיסמאות שאין מעשים בצדן, אין בהן דבר. משרד המשפטים ראוי לו שיהווה דוגמה לשילוב ערבים בשירותיו". מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור חיזקה את דבריו ואמרה כי "אנחנו רוצים לשמש מודל לכל המגזר הציבורי ואחר כך גם למגזר הפרטי".

אך למרות הכוונות הטובות, מעולם לא כיהן יו"ר ערבי בוועדת ערר לתכנון ובנייה, מעולם גם לא היה יועץ משפטי ערבי באחת מ־6 הוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, ורק 9 מ־37 היועצים המשפטיים בוועדות המקומיות המטפלות ביישובים ערביים הם ערבים בעצמם.

בתשובה למכתב ששלח נאסר באוקטובר 2014 למשרד המשפטים, לאחר שנודע לו שלא ימונה לתפקיד, ענתה לו עוזרת היועצת המשפטית למשרד המשפטים עו"ד שירה שגיא כי "לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת הוועדה. אין בכך כדי לגרוע מהחשיבות שמשרד המשפטים ועובדיו מייחסים לעקרון הייצוג ההולם. לפיכך באפשרותך להעביר למשרדנו קו"ח ונבחן את התאמתך לתפקידים שונים".

מעו"ד נאסר נמסר כי "לא ביקשתי להתמנות כי אני ערבי, אני ראוי להתמנות בזכות הכישרון שלי והניסיון שלי. אבל ציפיתי שלנוכח ההצהרות על שילוב ערבים בשירות הציבורי יתייחסו למועמדות שלי בצורה חיובית יותר".