בונים בחוג הארקטי וחוסכים עלויות קירור

התחום תפס תאוצה בעיקר בגלל השינוי הקיצוני של תחום הטכנולוגיה והאינטרנט בעשר השנים האחרונות. הגידול העצום בעולם הסמארטפונים, המדיה החברתית ושירותי הענן הפך את מרכזי הנתונים לסוס העבודה העיקרי עבור חברות רבות. בהתאם לכך ההשקעה הנדרשת לתפעולם השתנתה וגדלה: העלות התפעולית העיקרית מגיעה מצריכת החשמל שנדרשת להפעלת מרכז נתונים בעקבות ההכרח לקרר את שלל השרתים ומערכות האחסון. עלייה של כמה מעלות עלולה לגרום לפגיעה מהותית בתפקוד של המחשבים המאוחסנים עד לכדי השבתה מלאה של השירות.

מרכז נתונים בהרים הלבנים בשטוקהולם

לפיכך מרכזי הנתונים החדשים בעולם נבנים בהתחשבות בעקרונות של חיסכון בחשמל, שרידות ויכולת הרחבה לפי הצורך. לפי מחקר שפורסם ב־2011 ב"וול סטריט ג'ורנל", באותה השנה עמד המקום הפנוי במרכזי הנתונים בארה"ב על כ־15% בממוצע. הצורך במקום נוסף הביא לתנופת בנייה אדירה בשלוש השנים שחלפו מאז.

הצורך במרכזי נתונים יעילים אנרגטית גורם לחברות המפעילות אותם להקימם במקומות אקזוטיים או מבודדים יחסית. כך למשל, פייסבוק, שבבעלותה כמה מרכזי נתונים ענקיים, הקימה חלק מהם בסקנדינביה, באזורים שנמצאים מעל לקו הארקטי, כדי לאפשר קירור יעיל וחיסכון בחשמל. מיקרוסופט, לעומת זאת, בחרה להקים מרכז נתונים חדש בפינלנד בהשקעה של כ־250 מיליון דולר. בשבדיה הסבה ספקית האינטרנט Bahnhof מקלט אטומי שבנתה הממשלה בהרים הלבנים באזור שטוקהולם למרכז נתונים שאף שימש את וויקיליקס.

ואולם, מרכזי נתונים ניתן למצוא לא רק בערבות הצפון הקר - ה־NSA למשל בחר להקים את המרכז האדיר שלו דווקא במדינת יוטה בארה"ב. בעתיד שואפות חברות הענק לבנות מרכזי נתונים שלא יזדקקו כלל לקירור אלקטרו־מכני.

מערכת קירור שרתים במרכז גוגל אורגון ארה"ב צילום: אי פי איי

עם זאת, יעילות אנרגטית אינה הכורח היחיד של מרכזי נתונים כיום; אבטחה ואבטחת מידע הפכו גם הם לתנאים העיקריים לתפעול שלהם. הצורך הזה משפיע על בחירת המיקום והמעטפת החיצונית של המבנה, וכמה חברות כבר מצאו פתרונות מקוריים. כך למשל, חברת ניהול המידע איירון מאונטיין בחרה למקם את מרכז הנתונים שלה במערה תת־קרקעית בת 300 מיליון שנה שעומקה כ־22 קומות ושטחה כ־4,000 דונם. בדומה ל־Bahnhof השבדית, גם חברת שירותי הענן השוויצרית RadixCloud בחרה למקם את המרכז שלה בבונקר שנחצב בהרים ושימש במקור את נאט"ו ואת צבא המדינה במהלך המלחמה הקרה. Academica הפינית, לעומת זאת, מדגימה ניצול יעיל וקיימות אנרגטית בבחירתה למקם את מרכז הנתונים שלה בקתדרלה עתיקה בהלסינקי. החום שמייצרים השרתים שלה משמש לחימום של כ־500 בתי אב מסביבה.