• תפריט
חדשות נדל"ן

לאן ילכו 450 מיליון השקלים של קרקעות סמינר הקיבוצים

הצטרפות סמינר הקיבוצים למועצה להשכלה גבוהה הציתה קרב נדל"ן: חלוקת הון העתק שיניבו הקרקעות שלו בצפון תל אביב. בסמינר רוצים קמפוס חדש ב־300 מיליון שקל, הבנקים תובעים כיסוי חובות הקיבוצים, ובתנועה הקיבוצית דורשים את הכסף לקופתם

אמיתי גזית 06:5616.02.15

הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה חתמה בשבוע שחלף על הסכם עם סמינר הקיבוצים, שלפיו יעבור המוסד לשורותיה. אם יתממש ההסכם תהפוך המכללה, שעיקר עיסוקה בהכשרת מורים, למוסד אקדמי מן המניין. אלא שלמהלך, שמהותו העיקרית מעבר מכפיפות למשרד החינוך אל מתחת לכנפי המועצה להשכלה גבוהה, עשויות להיות השלכות נדל”ניות וכלכליות אדירות.

סמינר הקיבוצים, הממוקם בצפון תל אביב ממערב לדרך נמיר, פרוס על פני שטח של 54 דונם על קרקע מהיקרות בישראל. פיסת האדמה הזאת היא הבסיס להסכם תמורה שנחתם כבר לפני כ־15 שנה, באוגוסט 2000 עם החברה היזמית פניקלאס. לפי ההסכם, על 14 דונם ייבנו 450 יחידות דיור: שלושה מגדלים שבכל אחד מהם 134 דירות, ובניין נוסף בן 5-4 קומות ובו 50 דירות. 12 דונם מהשטח יוקצו לבניית קמפוס חדש לסמינר, והיתר ישמש כשטחי ציבור. נכון להיום, שווי הפרויקט מוערך בכ־1.9 מיליארד שקל. מתוכו, לפי ההערכות של יו”ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר ארז כהן, שנדרש בעבר להעריך את שווי הפרויקט, התמורה שצפוי הסמינר לקבל היא כ־450 מליון שקל.

 

 

בנובמבר 2012 אושרה התב”ע לפי התוכנית האמורה, אבל כעת עולה החשש מצד כל הגורמים הנוגעים בדבר שדווקא ההצטרפות לות”ת תטרוף את הקלפים.

 

לשלש את עלות בניית הקמפוס

 

בראשית שנות התשעים, כאשר קיבוצים רבים עמדו על סף קריסה כלכלית ואיתם הבנקים שהעניקו להם הלוואות, נחתם הסדר הקיבוצים.

 

במסגרת ההסדר התחייבו הקיבוצים לממש את נכסיהם לטובת החזר חובות לבנקים, בתמורה למחיקת נתח משמעותי אחר מהחובות.

 

בשנת 1998, כחלק מהסדר הקיבוצים, חתם ועד הסמינר על הסכם עם בנק הפועלים וקמ”ע (קרן הערבויות של התנועה הקיבוצית). הוסכם אז כי הקרקע שעליה עומד הסמינר תימכר וכי הקמפוס הישן של המכללה ייהרס, כשבמקומו יבנה חדש בעלות של כ־60 מיליון שקל. מתוך יתרת התמורה שתתקבל ישולמו 74 מיליון שקלים לקמ”ע), ו־37 מליון שקל לבנק הפועלים לכיסוי חוב של השומר הצעיר. בערכים של היום אמורים להיות מוקצים לבניית הקמפוס החדש כ־110 מיליון שקל (הצמדה למדד + 3% ריבית לפי ההסכם), והתשלומים לקמ”ע ולבנק מסתכמים בכ־220 מיליון שקל. היתרה, ככל שתישאר, תעבור לתנועה הקיבוצית והשומר הצעיר.

 

אלא שמאז מים רבים זרמו בירקון הסמוך. ההצטרפות לות”ת שמחייבת סטנדרטים אקדמיים גבוהים יותר, כמו גם גידול משמעותי במספר הסטודנטים בסמינר (ב־2008 התמזגה מכללת סמינר הקיבוצים עם המכללה להוראת טכנולוגיה), מחייבים את הסמינר, לשיטתו, לדרוש קמפוס גדול יותר ומודרני. עלות בנייתו של קמפוס כזה מוערכת בכ־300 מיליון שקל. בנסיבות האלה, התמורה העצומה מהקרקע, בגובה 450 מיליון שקל, רחוקה מלהספיק. היא בוודאי רחוקה מלאפשר העברה של יתרה כלשהי לתנועה הקיבוצית ולשומר הצעיר.

 

בניין סמינר הקיבוצים בתל אביב. אחת הקרקעות היקרות במדינה בניין סמינר הקיבוצים בתל אביב. אחת הקרקעות היקרות במדינה צילום: עמית שעל

 

הדחפורים יעלו על הקרקע ב־2016

 

סמינר הקיבוצים הוא עמותה הנשלטת על ידי התנועה הקיבוצית. אדמותיה שייכות לתנועה ולשומר הצעיר, ומטבע הדברים עד כה כל ההחלטות הנוגעות לקרקע היו בידי הקיבוצים. מרגע שהסמינר יעבור מחסות משרד חינוך אל מתחת לכנפי המועצה להשכלה גבוהה, יתחייב שינוי של התקנון שלו באופן שיפגע בשליטת הקיבוצים בו. “עד היום החברים באסיפת הסמינר היו ברובם נציגי הקיבוצים”, מסביר לכלכליסט עו”ד מיכאל נאור ממשרד קליימן נאור, המייצג את קרן השומר הצעיר. “אחרי המעבר יהיו לתנועה הקיבוצית רק שישה חברים מתוך 30”.

 

שר האוצר לשעבר אברהם בייגה שוחט. נשכר כדי להגיע לפשרה שר האוצר לשעבר אברהם בייגה שוחט. נשכר כדי להגיע לפשרה צילום: עמית שעל

 

המשמעות היא שהשומר הצעיר והתנועה הקיבוצית כבר לא יהיו שליטים יחידים בסמינר, וגם האינטרסים של הצדדים אינם זהים עוד. בעוד שהסמינר מעוניין להשקיע ככל שניתן בקמפוס שלו, בקיבוצים מעדיפים להשאיר עודף גדול ככל האפשר לשימושם.

 

זו הסיבה שהתנועה הקיבוצית פנתה לאחרונה לבייגה שוחט, שר האוצר לשעבר ואיש מפלגת העבודה, כדי שינסה למצוא פתרון שיניח את דעתם של כל בעלי הזכויות בקרקע. בסוף ינואר ביקש שוחט ארכה של 30 יום נוספים לגיבוש מסקנות בעניין.

 

בינתיים, החברה היזמית פניקלאס (67% הפניקס, ואמריקה ישראל 30%) פועלת להשגת היתר בנייה, והדחפורים אמורים לעלות על הקרקע בעוד כשנה.

 

כאמור, בשבוע שעבר דני פרנק, מנכ”ל הות”ת, חתם על צירוף הסמינר לפיקוחו. ההחלטה הזו תהיה בתוקף רק אם מוסדות הסמינר יאשרו אותה תוך 30 יום, ועד תום התקופה אמורה מזכירות התנועה הקיבוצית ומוסדות הסמינר להחליט אם לאשרה. כעת מתברר שלאישור הזה יש משמעות רחבה הרבה מעבר לפיקוח המקצועי על הסמינר שמכשיר את המורים בישראל.

 

“ראוי שהצירוף לות"ת ייעשה בשקיפות"

 

ממכללת סמינר הקיבוצים נמסר בתגובה לדברים: “בשבוע שעבר התקיים טקס חגיגי במשרד החינוך, בו נחתם הסכם המעבר של מכללת סמינר הקיבוצים ומכללת בית ברל לות”ת. מהלך זה הנו צעד אסטרטגי ומהווה מפנה היסטורי חשוב לא רק עבור המכללה, אלא גם עבור קידום מעמד ההוראה בכלל. מהלך המעבר לות”ת אושר פה אחד ע”י הוועד המנהל של המכללה, תוך הכרה בהתחייבויות העבר שנעשו במסגרת הסדר הקיבוצים לגבי קרקעות העמותה”.

 

כשהתבקשו לפרט את הסיבות להגדלת תקציב בניית הקמפוס בכמעט פי שלושה, העדיפו בסמינר להתעלם ולא להשיב.

 

מטעם התנועה הקיבוצית נמסר כי הנושא מוכר ומטופל בידי גורמים הנוגעים בדבר: “סמינר הקיבוצים מהווה היום את חוד החנית בהכשרת מורים ובניית דור המחנכים העתידי של ילדי ישראל. הסמינר הוקם ע”י התנועות הקיבוציות ופעל כל שנותיו ברוח ערכי התנועה הקיבוצית והתפיסה הפדגוגית הקיבוצית. על מנת לשמור על ייחודו הפדגוגי של הסמינר, התנועה פעלה להעברתו לתקצוב ות”ת. מעבר זה נכון וראוי שייעשה בשיקול דעת, בשקיפות ובהוגנות כך שתובטח שמירה על ערכיו, אופיו וצביונו של המוסד וכן על הזכויות הכלכליות של התנועה הקיבוצית ושל גורמים נוספים הקשורים לסמינר”.

 

מבנק הפועלים לא נמסרה תגובה.

 

גם הנתח שיקבלו הבנקים עומד בסימן שאלה

החוב של הקיבוצים לבנק הפועלים נמצא בדיונים בבית המשפט 

 

ברקע המחלוקת על עלות בניית הקמפוס והעודף שייוותר מעסקת מכירות אדמות סמינר הקיבוצים, מתנהל גם מאבק על חובות הקיבוצים לבנקים, שעשוי להשפיע על חלוקת התמורה מההסכם בסמינר. זה כשלוש שנים מתקיים בבית המשפט המחוזי דיון בעניין תובענה שהגישו קרן השומר הצעיר, קיבוצי השומר הצעיר והקיבוץ הארצי נגד בנק הפועלים ובנק לאומי בטענה כי החוב לבנק הפועלים (כאמור, 37 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה) שולם בחלקו או במלואו. אם בית המשפט יפסוק כי הצדק עם השומר הצעיר, הנתח שיגיע לבנקים מפרויקט הנדל”ן בסמינר יצטמצם במידה רבה.

 

הקיבוץ הארצי טוען כי הבנקים ניצלו הסדר חוב של חברת תכן הנפקות כדי לגבות מהקיבוצים סכום כפול לכיסוי חובותיהם: לפני כעשור רכשו הבנקים את חובות הקיבוצים לתכן הנפקות, ומאז הם גבו מהקיבוצים תשלומים לכיסוי החובות. בתובענה טוענים ארגוני הקיבוץ הארצי כי הסכומים שגבו הבנקים כבר כיסו את סכום החובות שנרכש מתכן הנפקות, ולכן חוב הקיבוצים שולם והתמורה שתתקבל ממכירת דמות סמינר הקיבוצים לא צריכה להגיע לבנקים.

 

הבנקים טוענים כי מכיוון שמדובר בחשבונות בבנקים המתנהלים מכוח הסדר הקיבוצים, יש להסדיר את המחלוקת בבוררות לפני ראש מטה הקיבוצים. ארגון הקיבוץ הארצי מתנגד, בטענה כי ההסכם למכירת אדמות הסמינר כולל תניית בוררות אחרת מזו הקבועה בהסדר הקיבוצים. “הבנקים מנסים ליהנות מכיסוי החוב של קרן השומר הצעיר משני מקורות שונים, אנחנו נלחמים בבית המשפט כדי להבטיח שלא תהיה גבייה כפולה” מסביר עו”ד מיכאל נאור. “בתיק דומה שהתנהל מול בנק מזרחי טפחות זכינו וקיבלנו החזר בסכום של 25 מיליון שקל”.

 

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות